"אני אינסטלטור, לא יותר חכם מאחרים, אבל הניסיון עוזר לי": ראובן אבלגון, מבכירי ענף החיתום, בראיון

לקראת סוף הראיון עם ראובן אבלגון, הוא אומר, בתשובה לשאלה כיצד הוא מגדיר את תפקידו, "אני אינסטלטור", ופורץ בצחוק, "אני לא יותר חכם מאחרים, אבל הניסיון שצברתי עוזר לי לנתח ולהסתכל על מצבים שונים בצורה אחרת. זה נותן לי יתרון מסוים". לדברי אבלגון, מוותיקי שוק ההון, "אני מגיע למשרד בבוקר והולך בערב ואני כל כך נהנה מכל מה שאני עושה, שאין לי מחשבות על פרישה".

אבלגון, המייסד ויושב-הראש של חברת החיתום רוסאריו קפיטל, פעיל בשוק ההון כבר יותר מארבעה עשורים. את רוסאריו, שבנק מזרחי טפחות מחזיק כ-20% מהבעלות עליה, הקים ב-2003 ומאז היא מתרחבת בהתמדה, כשהיום מועסקים בה כ-20 עובדים.

החברה נמנית עם צמרת שוק ההנפקות המקומי, הזוכה בשנים האחרונות לעדנה, ומנתוניה עולה כי בתשעת החודשים הראשונים של 2019 היא הובילה 14 הנפקות בהיקף של כ-4.8 מיליארד שקל. "הובלנו לאחרונה את ההנפקה של אלטשולר שחם גמל ופנסיה בבורסה, שהייתה מאוד מוצלחת ולראייה המשקיעים שהשתתפו בה הרוויחו מאוד יפה (מאז ההנפקה עלתה המניה בכ-50%, ק' י')".

אולי כי המחיר היה סביר, בניגוד להנפקות IPO אחרות בת"א?

"נכון. וראשי אלטשולר שחם היו מאוד מרוצים מכל התהליך ומההנפקה עצמה. הם רצו, ביחד איתנו, לתת לאנשים להרוויח. זה היה מאוד חשוב לנו ולהם. כל התהליך היה מאוד מקצועי. כמו שאמרתי, היום האנשים בשוק ההון, גם המשקיעים המוסדיים וגם המשקיעים הכשירים, הרבה הרבה יותר מקצועיים לעומת מה שהיה בעבר".

לפני יותר מעשור ניסה אבלגון עצמו להנפיק את רוסאריו קפיטל בבורסה בת"א, מהלך שבסופו של דבר ירד מהפרק והיום לא נמצא בתכניות לדבריו.

"תחום הבינה המלאכותית הולך ותופס"

בשנים האחרונות התרחבה רוסאריו (הקרויה על שם עיר הולדתו של אבלגון בארגנטינה) גם לתחומי האנליזה והייעוץ, בנקאות להשקעות ומיזוגים: "אנחנו מגייסים לחברות פרטיות כספים ממוסדיים, מייעצים להן ומלווים אותן בעסקאות, זו פעילות חשובה ומרכזית שלנו. למשל, ליווינו את שידורי קשת ברכישת חברת החדשות מרשת וגייסנו בעבר הון עבור קרן הפורמטים של קשת. יש לנו מחלקה שמלווה חברות בתהליך הדירוג ומחלקה שעוסקת במימון פרויקטים".

לדברי אבלגון, "שוק ההון עובר אבולוציה אמיתית וזה בא לידי ביטוי בכל התחומים. הכלכלה התפתחה בעשור האחרון והשחקנים בשוק הפכו להיות מאוד מאוד מקצועיים. מה שמפריע להמשך ההתפתחות זו בעיקר הרגולציה שמכבידה. יש כמובן עוד דברים שצריכים לתקן, אבל אם אתה משווה את שוק ההון של היום לשוק שהיה לפני עשור או שניים אז אנחנו במקום אחר לגמרי".

השותפות של מזרחי טפחות ברוסאריו עוזרת לעסקים?

"הם שותף טוב מאוד, אבל לא ממש מעורבים בעשייה היומיומית. פרט להנפקות של הבנק עצמו, אין לנו מעורבות בהנפקות של לקוחות שמגיעים ישירות ממנו, החומות הסיניות שלנו גבוהות מאוד. יכול להיות שלקוח שלנו הוא גם לקוח של הבנק אבל הוא לא יגיע אלינו בגלל שהבנק הפנה אותו אלינו".

קבוצת אי.די.בי הייתה לקוח משמעותי מאוד שלכם בתקופת נוחי דנקנר, הופתעת ממה שקרה לו?

"אף פעם לא היה לנו לקוח שהיווה יותר מ-10% מההכנסות שלנו. מה שקרה עם אי.די.בי ונוחי דנקנר היה עצוב מאוד אבל ממשיכים הלאה ומתקדמים. כל יום לומדים משהו חדש ובסוף מתים טיפשים".

כמי שעבר הרבה בשוק ההון, מה לדעתך הולך להיות הטרנד הבא?

"לדעתי התחום של הבינה מלאכותית הולך ותופס יותר ויותר, גם תחום הרובוטיקה. יש טרנד מאוד מעניין בריטייל בתחום ה-BTC (עסקים שהמוכרים שירותים לצרכנים הפרטיים, ק' י'). יש בארץ חברות פרטיות מאוד מעניינות שמכוונות לשוק העולמי, כמו סלינה, שהקימה רשת לניהול חדרי מלון בכל העולם. זו חברה שמוכרת חוויה ואנחנו מלווים אותה. גם תחום הקנאביס יילך ויתמקצע".

אתה לא חושב שהקנאביס הוא סקטור בועתי?

"זה נראה בועה, אבל יש שם חברות מאוד מעניינות. לנו יש יועץ מומחה לתחום הקנאביס ואנחנו לומדים את התחום כרגע. נראה איך זה מתקדם".

יש לכם רצון להיכנס לתחומים נוספים?

"אנחנו מאוד מפוקסים, אבל מחפשים גם תחומים חדשים וסינרגטיים, איפה אפשר לתת ערך מוסף ללקוחות. אנחנו כל הזמן חושבים על תחום הברוקראז' למשל. אמנם אנחנו בעיקר חברת חיתום אבל פועלים כבית השקעות לכל דבר ועניין. אנחנו למשל מייצגים קרנות שונות שרוצות לגייס הון בארץ, ומגייסים כספים לחברות הזנק שיש להן כבר מכירות והן לקראת הנפקה".

באיזה תחומים?

"בעיקר טכנולוגיה וסייבר. ברגע שיש לך תשתית טובה זה מאפשר לך לתת שירותי בנקאות השקעות משולבים ומלאים, ולשם אני מנסה להוביל את החברה".

הראלי האדיר בשוקי המניות נמצא בשנתו ה-11. לאן לדעתך הולכים שוקי המניות והאג"ח בארץ ובחו"ל?

"כפי שאנחנו יודעים ולמדים, שיעורי הריבית הנמוכים, אשר נמצאים פה הרבה זמן וכנראה לא ישתנו בתקופה הנראית לעין, גורמים לכך ששוקי המניות הן בארץ והן בחו"ל, ימשיכו להיות חיוביים כתוצאה מהשפעה בשני מישורים. הראשון, הקטנת עלויות המימון של הפירמות אשר משפרות את הרווחיות שלהן. השני, מצד מכפילי הרווח אשר כמובן יהיו יותר גבוהים היות שמכפיל רווח זה ההיפוך של שער הריבית, אזי נראה המשך מגמה חיובית בשערי המניות. לגבי שוקי האג"ח, היות ששערי הריבית ימשיכו להיות נמוכים, שוקי האג"ח אינם צפויים לזעזועים דרמטיים והדבר שיכול להשפיע הוא מרווחי הסיכון, אשר מושפעים מהתרחשויות גלובליות שליליות שאיני רואה אותן היום וגם לאורך השנה הקרובה".

"לא נשאר הרבה בשר בשוק האג"ח"

אחת ההנפקות שהסבו נחת למשקיעים השנה, ושאותה הוביל דווקא בנק השקעות זר, הייתה של מניות הבורסה לני"ע בת"א. מאז ההנפקה בחודש יולי השנה עלתה מניית הבורסה בכ-40%. לדברי אבלגון, "תפקוד הבורסה משתפר, אבל אני חושב שהיא צריכה להיות יותר משמעותית בצד של גיוס כספים עבור חברות בינוניות. המנוע האמיתי של הכלכלה זה החברות הבינוניות, והיום אין מספיק משקיעים בסגמנט הזה".

שוק הנפקות האקוויטי בת"א רדום, גם בגלל ההפסדים שספגו המשקיעים בו בשנים האחרונות.

"יכול להיות שהבורסה בת"א היא בורסה שמתמחה בחוב ולא באקוויטי. יש בורסות בעולם שמתמחות במסחר בחוזים ובאופציות, אחרות במניות וכאן ההתמקדות היא בגיוסי חוב. אני, אגב, מאוד מאמין במניות. לדעתי בשנה הבאה יהיו פי 2 הנפקות אקוויטי לעומת השנה".

למה?

"כי יש חברות מצויינות שתשואת הדיבידנד שלהם גבוהה בהרבה מתשואת האג"ח שלהן. בהרבה חברות כיום עדיף להשקיע במניה ולא באג"ח שלה. אמות, למשל, היא חברה כזאת. לא נשאר הרבה בשר בשוק האג"ח".

אפרופו אמות, עושה רושם שמניות הנדל"ן המניב הן הזהב החדש - עם עליות של עשרות אחוזים בשנה האחרונה.

"בהחלט, החברות האלו מנפיקות אג"ח בריביות מאוד נמוכות. לא יכול להיות מצב שחברה מגייסת חוב ב-1.5% ושהשמאים ישערכו לה את הנכסים לפי ריבית של 7%. להערכתי יהיו התאמות והן ירשמו רווחי הון גדולים מאוד בשנים הקרובות משיערוך הנכסים".

הראלי במניות הללו יימשך לדעתך?

"זה תלוי אך ורק בדבר אחד - שיעור הריבית. אם הריבית תישאר מאוד מאוד נמוכה ואפילו שלילית אז העליות במניות הנדל"ן המניב יימשכו".

ומה לגבי מניות חברות המגורים?

"יש מחסור בדירות בארץ. היום חסרות כ-50 אלף דירות, אז המחירים ימשיכו לעלות בצורה מתונה והחברות הטובות בתחום ישגשגו ככל הנראה. אין ממשלה מתפקדת כבר שנה בערך וזה משפיע על כל הכלכלה וגם על שוק הנדל"ן למגורים כמובן".

תוכנית מחיר למשתכן של השר כחלון נכשלה?

"לדעתי כן. לא נבנות מספיק דירות כאן. איך פותרים את זה? מאוד מאוד פשוט - משחררים קרקעות. כחלון לא היה שר אוצר טוב, וגם בשוק התקשורת הוא פגע אנושות".

למה?

"הצרכנים אולי הרוויחו מהצעדים שלו בשוק הסלולר אבל חברות התקשורת לא יכולות להשקיע היום בתשתיות, אין להן כסף וחלקן במצוקה קשה, אז בסוף כולנו סובלים מזה. יש כאן מחסור במנהיגות. הסיכון הכי גדול במדינת ישראל לדעתי הוא התערערות של המצב הפנימי".

אתה רואה אנשים יוצאים לרחובות כמו שקורה במדינות אחרות בעולם?

"כיום אין להם הרבה סיבות. המצב לא נורא כל כך, שיעור האבטלה נמוך ומצב הכלכלה, במאקרו, טוב מאוד. אבל זה כמובן יכול להשתנות בעתיד".

"להגדיל את השקעות המוסדיים בהייטק"

אבלגון קורא להגדלת השקעות הגופים המוסדיים בסקטור הטכנולוגיה: "לדעתי צריך לאפשר להם להשקיע 1% מסך הכספים שלהם בפריסה על 10 שנים בחברות הייטק בלי צורך לספק הסברים. הרגולטור צריך לאפשר את זה. המוסדיים לא נמצאים שם היום ולדעתי העתיד נמצא שם.

"אגב, אנחנו פנינו בעניין הזה לרשות לני"ע בכדי לקדם את הנושא. יש עניין רב מצד המוסדיים לגוון את תיק ההשקעות לכיוון חברות עם פוטנציאל צמיחה, אבל הפחד מפני הצורך לספק הסברים אחר כך בולם את זה. אם יתאפשר למוסדיים להשקיע 0.1% בשנה מסך הכספים שהם מנהלים בחברות הייטק קטנות זה יכול להיות מנוף אדיר לצמיחה וגם לשפר את התשואות לחוסכים. ואם זה לא יצליח לא קרה כלום".

הרשות לני"ע והבורסה ניסו לקדם הנפקות של קרנות היי-טק וזה לא הצליח.

"נכון. לדעתי בגלל שהן רצו קודם כל לגייס את הכסף ורק אחר כך לחפש השקעות. מה שאנחנו מציעים יכול להצליח. לא חסר כסף במדינה רק צריך לנווט אותו נכון".

מה עוד אפשר לעשות כדי לאושש את הבורסה?

"לפתח את נושא הסטרקצ'רים (מוצרים מובנים, ק' י'). צריך לעודד את התחום ולעשות את זה כמובן בשקיפות מלאה. בעולם זה תחום ענק. מוצר מובנה יכול להיות על מדדים, פיקדונות ועוד. לנו יש מחלקה של מוצרים פיננסיים שמיועדים או למוסדיים, קרנות גידור או משקיעים כשירים. אלה עסקאות נהדרות לדעתי".

למרות גילו המתקדם, אבלגון נהנה מאוד להגיע לעבודה בכל בוקר ועדיין לא מתכנן פרישה בשנים הקרובות. "אני עוסק בכל התחומים, כולל טכנולוגיות חדשות. זה מאוד מעניין ומרתק אותי".

מה היית צריך לעשות כדי לעבור את המשברים ולהסתגל לתקופה הזאת?

"להיות רלוונטי, להקיף את עצמך באנשים צעירים ולהתאים את עצמך ואת פעילות החברה להווה ולא להיות תקוע בעבר".

לסיום, אומר אבלגון, הוא מתכנן להמשיך להחזיק בשליטה ברוסאריו ולא חושב לקחת את החברה להנפקה בבורסה בקרוב. "מאוד טוב לנו במצב הנוכחי כך שאנחנו לא ממהרים להנפיק". 

אחרון המוהיקנים

הסיפור של ראובן אבלגון בשוק ההון הישראלי הוא לא שגרתי: איש עסקים, שלמרות נפילה כואבת של עסקיו בעבר, הצליח להמציא את עצמו מחדש, לשוב ולזכות באמון השוק ולבסס עסק מצליח בתחומו. הוא עשה זאת בעזרת חריצות, שמירה על שמו הטוב (למרות ההפסדים שהסבו עסקיו בעבר), היותו איש מכירות מצויין והקשרים שידע לשמור, הרבה בזכות אופיו החביב והפמיליארי.

הפרק הקודם, המוצלח פחות, הוא של קבוצת זלר-אבלגון, שהוקמה ב-1992 על ידי אבלגון ושותפו אהרון זלר, צמד בכירי החברה לישראל בעבר, שקיוו לשחזר יחד את הצלחתם המסחררת של צמד יוצאי קונצרן כלל, אהרון דוברת ואיציק שרם, שהקימו שנים ספורות קודם לכן את בית ההשקעות דוברת-שרם.

הבורסה נהנתה מתקופת גאות שאפשרה לזלר-אבלגון לנצל את החודשים הראשונים לפעילותם לגיוסי הון וחוב גדולים, בעיקר לצורך מימון פעילות צומחת בתחום הליסינג. בתוך זמן קצר הפכה החברה לאחד הגופים המרכזיים בענף המימון החוץ בנקאי בישראל. אך למרות שהצליחה לייצר פעילות בהיקף מרשים, ספגה החברה בשנים הבאות שורה של מהלומות עסקיות, בעקבות עסקאות מימון כושלות והשקעות שלא עלו יפה. לזלר ולאבלגון, התברר, חסרו הקשרים והיכולות שהפכו את דוברת-שרם לבנק השקעות מוביל.

בנוסף, מפולת בשוק ההון שהתרחשה זמן קצר לאחר הקמת הקבוצה שיתקה את מכונת ההנפקות שנועדה לספק את הדלק לצמיחת עסקיה. דירוג האג"ח של החברה צנח וגרם לנזק תדמיתי וכלכלי לעסקיה. היא התקשתה לגייס הון חדש בשוק המוסדי וסבלה מצמצום מסגרות אשראי בבנקים. בסך הכל צברו שתי החברות הבורסאיות שפעלו תחת זלר ואבלגון הפסדים של יותר מ-100 מיליון שקל בשנות פעילותן.

בינואר 2000 הודיעו זלר ואבלגון על תוכנית רה-ארגון, שנועדה להקטין את חובות החברות שבשליטתם לבנקים (שנאלצו לספוג הפסדים של עשרות מיליוני שקלים). במקביל, עברה השליטה בזלר אבלגון השקעות (אחת משתי החברות הציבוריות שכללה הקבוצה) לידי רו"ח חיים גייר, שסייע במהלך הרה-ארגון של עסקיהם. על בסיס אותה חברה הקים גייר את איי.אי.אס החזקות, אימפריית נדל"ן ותשתיות הנסחרת כיום בבורסה בשווי של 1.35 מיליארד שקל. זלר נותר עם פעילות הליסינג של הקבוצה, שגוועה בהמשך.

אבלגון יצא לדרך חדשה, הפעם לבדו. חבול אמנם מבחינה כלכלית ועם מוניטין פגוע, אך עדיין עומד. בשנת 2003 הוא הקים את רוסאריו קפיטל ולאחר כמה שנים הוא עלה חזרה על מסלול ההצלחה. ב-2010 הוא קיבל חותמת רשמית של אמון מחדש מהשוק, כשבנק מזרחי טפחות רכש 20% ממניות חברת החיתום שלו. כשאבלגון מסתכל היום, בשלהי העשור השביעי לחייו, על יתר בכירי שוק החיתום המקומי, הוא רואה בעיקר פנים של מי שנולדו לפחות דור אחד אחריו. זה הופך אותו ל"אחרון המוהיקנים" בשוק תוסס ותחרותי. ניכר בו שזה עושה לו טוב.