הסטודנטים מהאוניברסיטה העברית שרוצים לקצץ את פליטות הפחמן

שלושה סטודנטים ירושלמים מבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים - אלי סטרוגו, נינה ברקו ומירה פינקלשטיין - זכו במקום הראשון באתגר הגדול ביותר בהאקתון בינלאומי, שהתקיים בציריך שבשוויץ לפני כחודש. רוב האתגרים בתחרות נגעו בנושא התחממות גלובלית, כשהקבוצה הישראלית התמקדה באתגר מציאת פתרונות לעלייה בפליטת פחמן דו-חמצני לאוויר. בסיום ההאקתון הצליחו השלושה, יחד עם משתתף שוויצרי אחר בהאקתון שחבר אליהם (רולנד מישלברגר), לפתח אפליקציית ניווט חדשה שמתגמלת את המשתמשים על נסיעה חסכונית מבחינת זיהום אוויר במסלולי נסיעה שגורמים לפחות פליטת פחמן.

 סטודנטים מהאוני' העברית פיתחו אפליקציית ניווט להפחתת זיהום אוויר / צילום: האוניברסיטה העברית

האפליקציה, שנחשבת לפשוטה לתפעול ונקראת "pengo", נבחנה בכבישי הערים הגדולות ברחבי שוויץ והסטודנטים מקווים כי יוכלו להפעיל את התוכנה הסלולרית עבור נסיעה בכבישי ישראל בעתיד. כל משתמש מקבל נקודות עבור הנסיעה החסכונית שלו, והן מוצגות ומשותפות בין משתמשי האפליקציה. החישוב הופך לניקוד שהופך למטבע פנימי של האפליקציה, באמצעותו ניתן לקבל הקלות והנחות בשירותי תחבורה חסכוניים כמו בתחבורה ציבורית, אופניים חשמליים של העירייה, הנחות בביטוח חיים ועוד.

למרות התגייסותן של כל מדינות העולם ליישום הסכם פריז (מלבד ארה"ב, שפרשה ממנו עם עליית טראמפ לשלטון), בחודש ספטמבר פורסם כי היקף פליטות גזי החממה בעולם שבר שיאים מאז חתימת ההסכם. הפליטות מחריפות משמעותית את משבר האקלים ומובילות לעליית טמפרטורה, כש-90% מאסונות הטבע קשורים למזג האוויר ותוצאות משבר האקלים. עוד דווח לאחרונה כי למרות ההתחייבויות בהסכם פריז וההכרח לפעול באופן מיידי כדי להמנע מהתמוטטות אקלימית, ההשקעה העולמית במאמצים ופתרונות להפחתת פליטת גזי החממה ירדה ב-2018 ב-11% לעומת קודמתה, כך לפי דו"ח של CPI (ואולם, ראוי לציין כי בסה"כ בשנים 2017-2018 נרשמה עלייה של 25% בהשקעות לעומת השנתיים שקדמו להן).

השבוע חתמו 11 אלף מדענים מרחבי העולם וכן מישראל, על עצומה חסרת תקדים, בה הם קוראים לממשלות לפעול באופן מיידי ומזהירים כי אם לא נפעל מיד נגד משבר האקלים, "לאנושות צפוי סבל חסר תקדים". "אנחנו מזהירים בבירור ובאופן שאינו משתמע לשתי פנים שכדור הארץ מתמודד עם מצב חירום אקלימי", כתבו החוקרים, "משבר האקלים הגיע ומתרחש מהר יותר מכפי שחזו רוב המדענים. הוא חמור יותר מהתחזיות, מאיים על מערכות אקולוגיות ועל עתיד האנושות".

"לנו כקבוצה היה חשוב לעסוק במשהו שיתרום לחברה מהפן החברתי וגם מהפן הסביבתי. עם הגעתנו להאקתון שמחנו לגלות שרובם המוחלט של האתגרים עסקו בנושא של ההתחממות הגלובלית, נושא שקרוב לליבנו", מספר אלי סטרוגו, מהצוות הזוכה בתחרות. "האפליקציה נועדה לשמש את הקהל הרחב, לכן היא דומה לאפליקציות ניווט אחרות, קלה ונוחה לשימוש. בהמשך הבנו כי מעבר לפשטות יש צורך לתת משוב חיובי ותגמול ממשי כדי לעודד את השימוש בה. לכן, הוספנו את הפן החברתי - ניתן לשתף את ההישגים (של הורדת הפחמן) עם חברים ומשפחה, וגם את הפן הכלכלי - ניתן לרכוש עם הנקודות שנצברו הטבות במוסדות ציבוריים ובתחבורה ציבורית. אנו מאמינים שהשילוב של המטרה הטובה שמשפיעה על הסביבה, השיתוף החברתי וההטבות הכלכליות יכולים לגרום להרבה משתמשים לנווט עם אפליקציה זו ובכך ליצור שינוי ניכר בפליטה של פחמן דו-חמצני".

"הגענו לתחרות הזו כדי להכיר אנשים חדשים העוסקים בתחום ההתחממות הגלובלית מכל העולם ולהיחשף לטכנולוגיות שונות, ואף לראות כיצד הכלים הללו יכולים להשפיע בנושאים השונים בחיינו", אומרת מירה פינקלשטיין, גם היא זוכת ההאקתון. " עם העבודה על האפליקציה, התחלנו להתחבר לרעיון שלה ולהאמין כי היא באמת יכולה לעבוד. ישבנו עם הרבה אנשי מקצוע מהתעשייה שבאו לעזור לנו ולמדנו מהם הרבה. כאשר נקראנו לבמה לקבל את הפרס לא הבנו שמדובר באפליקציה שלנו. היינו בהלם, אבל מעל לכל הרגשנו גאווה גדולה שמכל הצוותים נבחרה האפליקציה שלנו. שמחנו מאוד לייצג את האוניברסיטה העברית ואת ישראל על במה בינלאומית של יזמות חדשנות וטכנולוגיה".