"הורי גידלו אותי בלי טכנולוגיה. הבן שלי רשאי לצפות בטלוויזיה שעה בשבוע"

בשנה שעברה האיץ מנכ"ל סנאפ איוון שפיגל בצוות שלו להשיק תכנון מחדש של האפליקציה של הרשת החברתית, בניגוד לדעה של רבים מבכירי החברה. זה היה אסון. המשתמשים ברחו, עובדים בכירים נטשו ומניית סנאפ  (Snap) צנחה ב-76% מהשיא אליו הגיע בחודש פברואר.

היום, שפיגל אומר שהוא דווקא צדק. מתחילת שנה זו, המניה עלתה ביותר מ-150% לכ-15 דולר, קרוב למחיר ההנפקה שעמד על 17 דולר. שפיגל בנה מחדש את צוות הניהול שלו, ובתוך שלושה חודשים הוא צופה שסנאפ תדווח על הרבעון הרווחי הראשון שלה, לפי שיטת הרווח המתואם של החברה.

סנאפ ביצעה שיפורים בעיצוב המחודש כדי לתקן באגים ולבטל כמה פונקציות, אבל באופן כללי, שפיגל אומר שהשינוי הוביל לגידול בזמן שהמשתמשים מקדישים לצפייה בתכני פרמיום ברשת החברתית. החברה שחררה גם גרסה חדשה של אפליקציית אנדרואיד שלה, שעזר למשוך משתמשים בשווקים מתפתחים.

בינתיים, גם סמכויותיו של שפיגל בבית התרחבו: אשתו מירנדה קר, דוגמנית-על ויזמת בתחום מוצרי טיפוח עור, ילדה את בנם השלישי באוקטובר. בתחילת השבוע שעבר, שפיגל ומשפחתו נאלצו לפנות את ביתם בלוס אנג'לס בגלל שריפה שהשתוללה בסמוך. למחרת, הוא ישב עם "וול סטריט ג'ורנל" כדי לשוחח על מה שהניע את השינוי בחברה.

איחולים לרגל התינוק החדש. כעת יש לך שלושה בנים - איך אתה מנחה אותם להשתמש בטכנולוגיה?

"אנחנו מנסים להיות די מחושבים. הגישה שלנו מושפעת מהחוויות של בילדותי. הוריי קבעו: בלי טכנולוגיה, אפילו לא טלוויזיה, עד שהייתי בגיל עשרה".

ממש לא הייתה טלוויזיה?

"ממש כך. כשנרשמתי למכללה, הגשתי חיבור על איך כשחברי דיברו על 'סאות פארק' חשבתי שזה פארק. הם הסבירו לי בסופו של דבר. מפני שלא הרשו לי לצפות בטלוויזיה, היה לי הרבה זמן לדברים אחרים. הוריי עודדו אותי למצוא את הדברים שאני אוהב, ומעולם לא מתחו עלי ביקרות כשנכשלתי במשהו. בערך בכיתה ב', למשל, רציתי לנגן בחצוצרה. הורי שכרו לי חצוצרה ורשמו אותי לחוג. זה היה נורא! שנאתי את זה. הם הגיבו: 'אוקיי, תנסה משהו אחר'".

אז לבנים שלך אין טלוויזיה?

"אנחנו מנסים למצוא את האיזון הנכון. הבכור מקבל בערך שעה טלוויזיה בשבוע. הנתונים האחרונים מראים שזה פחות עניין של כמה זמן הילד מבלה עם מסכים, ויותר עניין של מה הם עושים".

בוא נדבר על סנאפ. הייתה לכם שנה קשה ב-2018, עם הבלגאן סביב העיצוב מחדש, והרבה עזיבות של בכירים. השנה נראה שרשמתם מפנה. מה מניע את זה?

"ההשקעות שלנו - שחלקן היו שנויות מאוד במחלוקת - מתחילות להשתלם. דוגמה אחת היא המעבר לפלטפורמת הפרסום בשירות עצמי שלנו. כל מפרסם יכול להיכנס לרשת ולקנות מודעה בסנאפ. לפני כן מכרנו פרסומת באופן ישיר, כלומר איש מכירות היה צריך להרים טלפונים. כשעשינו את המעבר הזה, תמחור הפרסום ירד ב-90%. היה לזה אפקט קצר-טווח אדיר, שהקשה עלינו להציג גידול בהכנסות, אבל זה הרחיב את היכולת שלנו למכור פרסומת.

"דוגמה אחרת היא העיצוב מחדש שניסה להפריד בין חברים אמיתיים ויצרני תכנים מקצועיים. הזמן שמוקדש לצפייה בתכני פרמיום עלה ב-40% בהשוואה לשנה שלפני כן, והקהל שצופה בתכנים הללו גדל גם הוא. אני חושב שזו עוד דוגמה להימורים הגדולים הללו שקשה להפיק מהם רווח מיידי. זה היה אותו הדבר עם ההנהלה שלנו. עשינו שם שינויים רבים, והצוותים באמת עובדים היום היטב ביחד".

בדיעבד, היה משהו שהיית משנה באופן שבו עיצבתם מחדש את האפליקציה?

"כשהיינו חברה קטנה יותר ופרטית, היה לנו קל יותר לקבל החלטות דרסטיות מהר, ורק לעבור את המכשולים. כחברה ציבורית, אנשים מצפים לצמיחה צפויה יותר. שינויים דרסטיים עלולים לפגוע בעסק באופן שמקשה עליו להמשיך. מצאנו דרכים להשיק מוצרים בצורה חלקה יותר, מה שאמור לעזור לנו לנוע קדימה מהר יותר.

"כעת, לדוגמה, אנחנו בוחנים עמוד בסנאפ שמיועד רק לתוכניות פרמיום. אנחנו לא לגמרי בטוחים איך זה יתפתח במרוצת הזמן. אבל אני חושב שזו דרך קלה יותר לבדוק משהו, במקום סתם כך לעבור אליו".

אתם ידועים בעיצוב המוצר שלכם. איך אתם שומרים על קשר עם משתמשים ומבינים מה הם רוצים כשגם אתם וגם החברה מתבגרים?

"חברות טכנולוגיה רבות מתכננות דברים כדי להניע התנהגויות מסוימות. הן מודדות את זה עם נתונים כדי לקבוע אם הן מצליחות, וחוזרות על זה עם הזמן. מה שמעניין בתהליך התכנון בסנאפ הוא שזה מתחיל עם אנשים. אנחנו מנסים לעצב סביב הערכים שלנו, וזה באמת שונה מאשר לתכנן כדי להניע התנהגות מסוימת. לדוגמה, אם אנחנו רוצים שאנשים יחושו בנוח לבטא את עצמם, כמובן שנרצה להימנע מדברים כמו לייקים פומביים ותגובות שגורמות לאנשים להרגיש פחות בנוח, כי הם חוששים שישפטו אותם.

סנאפ גם משקיעה הרבה במציאות רבודה ובמשקפיים שמצלמות וידאו. איך אתם רואים את הטכנולוגיות הללו בעוד עשר שנים?

"אני חושב שבעוד עשר שנים נראה את ההתחלה של חוויות מעניינות מאוד של מחשוב לביש. אנחנו מאמינים שזה יתרכז בעיקר סביב העצמת מציאות רבודה. היום יש עוד מגבלות רבות לחומרה כזו. הן מחייבות להתפשר על טכנולוגיית הסוללה או על שדה הראייה, אבל אני חושב שיש דרך להתגבר עליהן. זה לא הולך להיות עדשות לעיניים, אבל ניתן להגיע למוצר טוב".

דיווחנו לאחרונה שסנאפ עוקבת אחר מהלכים של פייסבוק שיכולים להיות אנטי-תחרותיים. היוזמה הזו נקראת פרויקט ולדרמורט. האם יש מהלכים שפייסבוק עשתה שאתם חושבים שיכלים להיות אנטי-תחרותיים?

"סנאפ נהנית מצמיחה באמת חזקה. אני חושב שהשאלה הזו נוגעת יותר לעסקים הקטנים האחרים שלא היה להם סיכוי לצמוח. אני חושש מזה כי כאשר המייסד-שותף שלי בובי מרפי ואני ניסינו לגייס כסף לסנאפצ'ט, שלחתי אי-מייל למשקיע מפורסם שהגיע לאחת הכיתות של מרפי. סיפרתי לו כמה אנחנו מתרגשים, ושיש לנו אלפי משתמשים. הוא אמר: 'אני חושב שאתם טסים מול כמה אסונות בהמשך'. אני חושב שעל כל סנאפצ'ט יש כנראה הרבה מאוד עסקים קטנים שבהם המשקיעים אומרים: 'אלוהים, השחקנים הגדולים הולכים להרוג אתכם'".

אתה חושב שפיצול של פייסבוק יהיה טוב לצרכנים או לתחרות?

"אין לי מושג. אני לא יודע אם זה יהיה טוב יותר לצרכנים, אני חושב שניתן לטעון שזה יהיה טוב יותר לתחרות. אנחנו הפכנו לעסק הרבה יותר טוב כי נאלצנו להתמודד עם חברות טכנולוגיה אחרות. אם אתה מסתכל על פייסבוק, כמה מההמצאות שלנו בתחום הפרטיות והפוסטים הזמניים היו דברים שהניעו אותם להתמודד, ולהציע את המוצרים הללו ללקוחות שלהם. אני חושב שזו דוגמה לתחרות שגרמה לפייסבוק להתנהג אחרת ולספק יותר ערך ללקוחות".

זה נשמע כאילו אתה מתלבט בשאלה אם יותר או פחות רגולציה תהיה טובה יותר לתעשייה.

"אני באמת מתלבט לגבי זה. אני חושב שההיסטוריה אומרת שרגולציה בדרך כלל מקילה על עסקים גדולים. דוגמה מוחשים לזה הוא חוק פרטיות הצרכן בקליפורניה. אנחנו רואים הצעת רגולציה חדשה שתקשה מאוד על מו"לים קטנים למכור פרסומת בהשוואה לכמה חברות גדולות".

על מה עוד אתה חושב?

"דבר שאני מקדיש לו הרבה מחשבה הוא איך דמוקרטיה יכולה לעבוד בצורה אפקטיבית יותר בארה"ב. החשש שלי הוא איך אנחנו מגדירים את הצלחתנו כמדינה. אם אנחנו חושבים במונחים כמו תמ"ג, תהיה לנו תקופה קשה באמת במאה השנים הבאות, כי תמ"ג לא באמת מודד את הרווחה של המדינה, במונחים של אם אנשים יכולים להצליח ולבנות עסקים".