האם יער האמזונס מתקרב לנקודת האל חזור?

מחקר חדש של נאס"א מצא כי האוויר מעל יער האמזונס התייבש במהלך 20 השנה האחרונות, בשל הפעילות האנושית ביער. המדענים בחנו מידע לווייני מן האוויר במשך העשורים האחרונים, במטרה לעקוב אחר כמות הלחות באוויר מעל יער הגשם הגדול בעולם, המשתרע על פני 40% מיבשת דרום אמריקה.

המחקר בחן מהי הלחות הנדרשת בכדי לתחזק את המערכת האקולוגית של יערות הגשם, ולהימנע מהגעה אל נקודת האל חזור, בה יערות קורסים ועלולים לגווע.

המדענים הבחינו כי בשני העשורים האחרונים ישנה עליה דרמטית ביובש באטמוספירה, מעל יער הגשם ובסביבתו. המסקנה עלתה מתוך מודלים לחיזוי אקלים וחישובים שונים שבחנו תמורות ומגמות שחלו באלפי השנים האחרונות.

מנתוני המעבדה, קבעו החוקרים כי השינויים שחלו ב-20 השנים האחרונות רחוקים מאד מלהיות שינויים טבעיים, וקשורים באופן הדוק לפעילות האנושית הכלכלית ביער - עיקרה בירוא יערות לשם פינוי שטח לגידולים חקלאיים דוגמת בקר ומזון מאכל למשק החי.

לפי החוקרים, עלייה בכמות גזי חממה אחראית לכמעט 50% מהירידה בלחות, ופעילות אנושית אחרת, דוגמת שריפת יערות, אחראית ליתר הפגיעה בלחות. המחקר מצא כי האטמוספירה התייבשה בצורה המשמעותית ביותר בדרום מזרח האזור, במקום שבו מתבצעת עיקר פעילות גידול הבקר למען מאכל בני האדם.

בנוסף, גילו החוקרים כי את צפון מערב האמזונס, המקום שבו כמעט ואין עונות יבשות, החלו לפקוד בשני העשורים האחרונים בצורות קשות.

כחלק מתהליך הפוטוסינטזה, המים אותם שותים העצים מן האדמה, הופכים ללחות ועולים לאטמוספירה. שם, הם הופכים לעננים שבשעתם מורידים גשם. תנאים יבשים, כמובן, פוגעים בתהליך המעגלי. עם עליית הטמפרטורה ואוויר יבש מעל העצים, העצים נדרשים לאדות מים רבים יותר כדי לקרר את עצמם, וכדי לייצר את הגשם הנדרש מעל האמזונס.

באדמה, עם זאת, אין די מים עבור העצים, כשהיחס המעגלי נפגם. לדברי החוקרים, המחקר מצביע על כך שבשל התנאים היבשים והחמים, העצים דורשים מים רבים יותר - אך יש בצורות רבות יותר ופחות מים. אם המגמה המתוארת תמשיך, יער הגשם עשוי להפסיק להצליח לתחזק את עצמו.

יער האמזונס אוצר בתוכו מיליארדי טונות של פחמן דו חמצני והינו חלק משמעותי וקריטי מהמערכת האקולוגית שבולמת בגופה את ההתחממות הגלובלית. בנוסף, זהו אחד האזורים המגוונים ביותר מבחינת עולם החי על פני כדור הארץ, ורבים ממיני הצמחים ובעלי החיים שנמצאים שם אינם נמצאים בשום מקום אחר בעולם. למעשה, מדי שבוע מגלים החוקרים מינים חדשים של בעלי חיים וצמחים בשטח האמזונס.

לפי ההערכות, השנה היו קרוב ל-73,000 שריפות באמזונס בברזיל. מדובר על עלייה של כ-80 אחוזים במספר השריפות בהשוואה לשנה שעברה. העלייה במספר השריפות מיוחסת למדיניות של נשיא ברזיל, ז'איר בולסונאו, המעודד בירוא יערות לצרכים כלכליים על פני שימור היער. אם יגיע יער האמזונס לנקודת האל-חזור, הוא עשוי להפוך לערבות סוואנה עצומות, כשהעצים עצמם, אם ייגעו, יפלטו לאוויר כמויות אדירות של פחמן ויחמירו את משבר האקלים.

מחקר נוסף שבוצע במדינת קליפורניה עשוי לסייע למדינות להבין את מקורות פליטת המתאן ולפעול להפחתתן. מדעני נאס"א פועלים יחד עם מדינת קליפורניה בכדי ליצור מלאי מפורט של פליטות גז המתאן לאוויר, באמצעות חיישן מוטס מיוחד. כך, מקווה המדינה לפעול באופן ממוקד כדי להפחית את פליטות גז החממה המזהם. בדומה לפחמן דו חמצני, מתאן לוכד חום באטמוספירה, אך למעשה הוא עושה זאת בצורה יעילה ומהירה יותר, ובכך הוא עוצמתי ומסוכן יותר.

המדענים ברחבי העולם מעריכים כי מרבית פליטות המתאן הנוצרות הינן תוצר של פליטות של אסדות נפט וגז, משק חי, מתקני תעשייה ומזבלות. כדי להפחית את פליטות הפחמן והחמרת משבר האקלים, מדינת קליפורניה מתעדפת כעת טיפול בפליטות המתאן.

כדי להפחית את הפליטות הללו נדרשות מדידות רבות וניתוח של התוצרים כך שיקושרו הפליטות למקורן. נאס"א, בשיתוף עם מדינת קליפורניה, מנתרת באופן ממוקד את הממצאים במשך שנתיים. כלי טייס מותאמים בחיישנים רגישים נשלחו לבחון 300 אלף מתקנים ורכיבי תשתיות, ברחבי פסדינה. החיישנים מסוגלים לזהות מתאן בדיוק רב, ברמת פליטות זעירות שבעבר לא היו נתונות לבחינה.

צוות החוקרים איתר יותר מ-550 מקומות ספציפיים, שפלטו מתאן בריכוזים גבוהים במיוחד, כאשר 10% נחשבו כ"פולטי על" - כלומר, תרמו במיוחד לפליטות שנגרמו. הצוות מעריך כי במדינה כולה קיימים "פולטי על" האחראיים לכלל פליטות המתאן של קליפורניה.

הבחינה שבוצעה יכולה לסייע למפעילי מקורות הזיהום, לנטר את הבעיות ולפעול לפתרונן, ולקדם את יכולתה של קליפוניה לעמוד בקיצוץ פליטות הפחמן לרמה שאותה הקציבה לעצמה. לדוגמא: מתוך 270 אתרי הטמנת אשפה (מזבלות), גילו 30 פולטי על, האחראיים ליותר מ-40% פליטות המתאן בכלל המזבלות שנבדקו. מידע זה מסייע באיתור תקלות ובעיות פוטנציאליות בחיישני המזבלות עצמן, ובטיפול נכון יותר בזבל הפולט גז מתאן.

לדברי נאס"א, הממצאים העולים מראים את חשיבות המדידה והבקרה של מקורות זיהום בסקטורים כלכליים רבים באזורים גדולים, גם כדי לשפר את הבנת פליטות המתאן, וגם כדי לתמוך ולעזור לתהליכי הפחתת הפליטות. מדידות המחקר שותפו עם מפעילי האתרים שנבדקו, בכדי שיפעלו בעצמם למאבק בפליטות. בנוסף, התוצאות ישמשו בכדי לסייע למדינה ולעסקים בתעדוף השקעות לפתרונות להפחתת פליטות מתאן.