עבודה טובה מדי

מדי פעם אני מקבלת פניות נוסח - "קיבלתי הצעת עבודה שנשמעת טובה מדי מכדי להיות אמיתית. האם ללכת על זה?". הנה הזדמנות לעשות קצת סדר: מתי זה באמת טוב מדי מכדי להיות אמיתי? כמה סיפורים אמיתיים מאנשים שפגשתי.

לפני הראיון - חוקרים, ומה מוצאים?

מועמד סיפר לי לא מזמן שזומן לעבודה בחברה שלא שמע עליה קודם לכן. הראיון הטלפוני התנהל היטב, והוא אהב מה ששמע בו. התחום התאים, התפקיד נשמע מתאים, הכישורים שלו היו מספקים לתחושתו, והמראיין היה נחמד.

וכנהוג, לפני הראיון הפרונטלי, החל לחקור עוד על החברה, אך להפתעתו הרבה לא מצא נוכחות ממשית ואותנטית ברשת. לא באתר אינטרנט, לא ברשתות החברתיות המכבדות את עצמן. מכאן הדבר הוביל אותו לשים לב שגם הדוא"ל שקיבל מהחברה נשלח אליו מכתובת משונה, שנראית אישית ולא כחלק מחברה המכבדת את עצמה.

ובכן, חברה שלא נמצאת ברשת בעת הזו, ולא משתמשת במערכת מיילים עסקית, בהחלט צריכה להדליק נורה אדומה אצל המועמד, שכן אי אפשר לערוך עליה מחקר, מה גם שתמוה למדי מדוע היא אינה מפרסמת את פועלה. או שהיא לא קיימת כלל, או שהיא קיימת אך מיושנת ומתעלמת מהעולם המקוון - וזו בעיה בפני עצמה.

הראיון: האמת, וכל האמת?

מועמדים מספרים לעתים קרובות על סתירות פנימיות שמתגלות רק בראיון הפרונטלי, ומעמידות את אמינות המגייס בסימן שאלה.

למשל, סתירות בין מה שמפורסם בתיאור המשרה או שדובר עמם בטלפון, לבין מה שנאמר "בשורה התחתונה" בראיון הפרונטלי; סתירות בין הראיון הראשון, שיכול להיות מוצלח ומשמח, לבין הראיון השני, שמנפץ את האשליה שנוצרה קודם לכן.

וישנן גם סתירות "נסתרות" - למשל, במקרה שבו מועמד יוצא בתחושה טובה מאוד מהראיון, עם רושם שנפלא לעבוד בחברה, ואילו בסיור קצר שהוא עורך במשרדיה, הוא מוצא עובדים שנראים מנוכרים, מפוחדים או מבואסים, ולעתים אף כאלה שמספרים בגלוי ש"העבודה מייאשת", ש"הניהול קלוקל", או ש"הארגון חולה".

הראיון עצמו: עם אילו רגשות אתם יוצאים ממנו?

מועמדים אחרים מספרים על ראיונות שבהם הרגישו טוב, התקשורת הייתה טובה, הכול מתנהל כשורה, הרושם שהותירו טוב - אך ברגע אחד דבר אחד מקלקל את התחושה הטובה וגורם להם לצאת ברגשות מעורבים מהראיון.

למשל, כשמועמדים שאלו את המראיין שאלות, וזכו לתשובות מתחמקות, כפי שסיפר מועמד אחד: "בסיום הראיון שאלתי על התפקיד - במה הוא כרוך, למי מדווחים וכו', וקיבלתי תשובה מתחמקת. כאילו המעסיקים בעצמם לא יודעים! יצאתי בתחושה מעורפלת, כאילו מנסים להסתיר ממני דברים, ואם לא די בזה, התחמקו גם ממתן דרכי תקשורת שבעזרתן אוכל לברר את המשך התהליך".

או למשל, מועמדת שסיפרה שבמהלך ראיון עבודה שהתנהל כשורה, עד שבשלב מסוים כמו נשבר הקרח, והמראיין החל לספר לה על מועמדים אחרים. אולי כדי לגרום לה להרגיש טוב עם עצמה בראיון, הרשה לעצמו לקטול באוזניה מועמדים שפגש באותו יום, תוך אמירה כגון "טוב שהגעת להפריח את השממה". גם היא יצאה מהראיון ברגשות מעורבים.

ממבט על: כמה מעמיק תהליך הגיוס כולו?

פנה אליי מועמד שרואיין טלפונית, והתקבל מיד. הוא לא הוזמן לראיון עבודה, וכששאל בסוף השיחה אם הם מתכוונים להזמינו לראיון, המראיין הסביר שהם עמוסים מאוד, חבל להם על כל יום שעובר. מבחינתם הוא מתאים, והוא מוזמן להתחיל לעבוד ברגע שיוכל. "שאלתי את עצמי, מה הלחץ?", הוא סיפר, "הם עד כדי כך נואשים? ואם כן, למה?".

מועמד אחר סיפר שאמנם רואיין פרונטלית, אך הרגיש שהראיון היה קצר, דל ושטחי, ובסופו מיד התבשר שהתקבל. ברגע הראשון שמח, כי ממש הזדקק לעבודה, ונראה לו שזו חברה שטוב להיכנס אליה. אולם רגע לאחר מכן כבר התבקש לחתום, על המקום, בלי אפשרות לחשוב לעומק. "הרגשתי שמפעילים עליי לחץ, כדי שלא אעמיק להכיר את החברה, וזה עורר בי חשד".

ובכן, דבר אחד בטוח: מעסיקים טובים בדרך כלל אינם שוכרים עובדים חדשים ללא תהליך של ראיון מקצועי ויסודי, ולאחר ביצוע כל הבדיקות הנחוצות (מצד שני הצדדים). גיוס עובד הוא עסק יקר, ואף מעסיק אינו שש ליטול סיכונים מיותרים. ואם אין זמן, או המרחק רב - יש שפע של תוכנות ל"פגישות" אונליין שיכולות לסייע.

חפשו "דגלים ירוקים" - ודאו שהחברה המגייסת:

שמה של החברה נאמר בבירור ואף מוכר לך (המראיין אינו קורא לחברה בשמות כלליים כמו "החברה", "העסק" וכו').

הדוא"ל שנשלח אליך מגיע ממערכת מיילים עסקית, שכתובתה דומה לכתובת האתר של החברה.

באתר החברה או ברשתות החברתיות (בעדיפות למקצועיות, כלינקדאין) אפשר למצוא מידע מקיף על החברה, ולהיווכח בפעילותה. אפשר לראות פירוט על אודות החברה ואנשיה, או לפחות כתובת ופרטי יצירת קשר ברורים, ונראה שהמוניטין שלה כפי שעולה מהרשת טוב.

הפרטים על התפקיד המיועד ברורים, ספציפיים ושקופים.

השכר, ככל הנראה, לא יישמע גבוה בצורה החורגת דרסטית מהמקובל בתחומכם, במשרה כזו, ובמעמדכם.

המידע שנמסר לכם בכתב או בעל-פה בהלימה להתנהלות בשטח.

חוות-הדעת של עובדים בחברה חיובית.

יעל מהודר היא יועצת ארגונית, מומחית לניהול ולקריירה