בחירות בעידן "הדיפ-פייק" - הגנה על תודעת הבוחר בעידן רווי אתגרים טכנולוגיים

אורחי "ועידת המשפיעים" של חדשות 12 שהתקיימה בתחילת חודש ספטמבר זכו לצפות במחזה נדיר: עימות בין המועמדים המובילים לראשות הממשלה. אך למרות שמראה העיניים של המועמדים בסרטון העימות עלול להוליך שולל בקלות וליצור מצג לפיו מדובר בעימות אמת, האזנה לתוכן דבריהם מבהירה - מדובר בסרטונים סאטיריים בלבד שהופקו באמצעות מניפולציה טכנולוגית כה מפותחת, עד כי היא מקשה על הצופה הסביר לקבוע האם מדובר בסרטון אמיתי או מזויף.

טכנולוגיית הבינה המלאכותית החדשה שמאפשרת את יצירת הסרטונים המזויפים - אך אמינים מאוד - נקראת "דיפ-פייק" (Deepfake). בשנה שעברה פורסם סרטון של הנשיא לשעבר ברק אובמה מגדף את הנשיא דונלד טראמפ, אולם צפייה בסרטון עד לסופו מבהירה כי מדובר דווקא בסרטון "דיפ-פייק" שנועד להזהיר מפני הסכנות שבשימוש במניפולציות טכנולוגיות. ואכן, אין ספק כי השלכות הפצת הסרטונים המתעתעים יהיו מרחיקות לכת - ודאי בשדה הפוליטי, שממילא זרוע בדיסאינפורמציה.

המחוקק האמריקאי לא נשאר אדיש לסכנות הנשקפות מטכנולוגיה זו להליך הדמוקרטי, ועל רקע הבחירות הקרבות לנשיאות ב-2020 החל כבר להיערך בנושא. לאחרונה נכנס לתוקפו חוק במדינת טקסס הקובע כי הפצת סרטון "דיפ-פייק" ערב הבחירות, שנועד לפגוע במועמד או להשפיע על תוצאות הבחירות, מתוך כוונה להונות, תהווה עבירה פלילית; ואף הוגשה הצעת חוק פדרלית לפיה מפיצי סרטונים בטכנולוגיות דומות יחויבו בגילוי נאות. כן פורסם בימים האחרונים כי שני סנאטורים פנו למספר רשתות החברתיות במכתב שמטרתו להניע אותן לגבש מדיניות בנושא זה.

מטבע הדברים, הפיתוחים הטכנולוגיים מעוררים שאלות רבות גם בזירה הפוליטית המקומית. בישראל, נושא תעמולת הבחירות מוסדר בעיקרו בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959 (אשר מאפשר אף להטיל מכוחו סנקציות פליליות על המפרים את הוראותיו). ככל שהעניין נוגע להטעיית בוחרים החוק אומנם קובע כי "לא תהא תעמולת בחירות מטעם מפלגה או רשימת מועמדים אחת או למענה בצורה או בדרך שיש בהם משום הפרעה בלתי הוגנת של תעמולת בחירות מטעם מפלגה או רשימת מועמדים אחרת או למענה", אולם, הוא אינו כולל התייחסות רלוונטית בכל הנוגע לשימוש באמצעים טכנולוגיים העשויים להטעות.

בבחירות הקודמות נעשה ניסיון ראשון להדביק את הפער בין החוק לבין הטכנולוגיה. במסגרת כך פרסם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, כבוד השופט חנן מלצר, צו שנועד להילחם בפרסום האנונימי באינטרנט. אולם, ברור כי קצב הפיתוחים הטכנולוגיים המסחרר מחייב גם את המחוקק בתורו לבצע "קפיצת צפרדע" ("leapfrogging") ולספק פתרון לא רק לאתגרי ההווה, אלא גם לאתגרי העתיד. מלאכת האיזון תהא מורכבת, והמחוקק יידרש מצד אחד למנוע השפעה בלתי הוגנת על הבוחרים, ומצד שני לשמור על חופש הביטוי הפוליטי, מהעקרונות החשובים ביותר של מערכת בחירות. מתוך הכרה כי הקדמה הטכנולוגית היא כורח המציאות ולא ניתן לעצור אותה, דומה כי פתרון אפשרי המבטא איזון ראוי הוא זה שעלה לאחרונה בארצות-הברית, ובו יותר השימוש בטכנולוגיה המדמה מציאות, בכפוף להסתייגויות שיוצרי ומפיצי הסרטונים יחויבו לצרף, שיבהירו כי מדובר בסרטון בדוי, ובכך תימנע הטעיה של הצופה.

מנגנון דומה קיים כבר בעולם הפרסום, והצופים ודאי מכירים כתוביות בסגנון "המציג אינו חייל" שמופיעות תדיר על המרקע. לאחרונה אף נדונה בפסיקה פרסומת למותג הקפה "אספרסו קלאב", במסגרתה הופיע שחקן הדומה ויזואלית לשחקן ג'ורג' קלוני, המזוהה עם מותג הקפה "נספרסו", תוך יצירת פרודיה על הפרסומות בכיכובו. משך כל הפרסומת נכללה הבהרה כתובה בתחתית המסך לפיה "המציג אינו ג'ורג' קלוני". התביעה נגד אספרסו קלאב נדחתה, וכך גם הערעור שהוגש לבית המשפט העליון, אשר דחה את הערעור, בין היתר, תוך שקבע במפורש כי "יש לתת משקל להעדר חשש להטעיית הצרכנים בעקבות ההבהרה הכתובה כי 'המציג אינו ג'ורג' קלוני'". על כל פנים, אם המחוקק חפץ להבטיח את טוהר הבחירות ולמנוע הטעיית בוחרים פסולה, ראוי כי יידרש לאתגרים הנשקפים לתודעה של הבוחר מהפיתוחים הטכנולוגיים בהקדם. 

הכותב הוא שותף בפירמת עורכי הדין ש. הורוביץ