ה"הפתעה" שהכינה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לחברת האנרגיה הירוקה אלומיי קפיטל - דרישת תשלום של כ-160 מיליון שקל בגין חכירת הקרקע לפרויקט אגירה שאובה שהיא מקדמת בצוק מנרה - הובילה את אלומיי להשעות את העבודות הקשורות לפרויקט, שהקמתו הוערכה ב-1.4 מיליארד שקל. זאת, לאחר שעוד קודם לכן נדחתה כמה פעמים הסגירה הפיננסית לפרויקט שבגליל העליון, שהיקפה כ-1 מיליארד שקל, מול קונסורציום מממנים בראשות בנק מזרחי-טפחות.
ככל הידוע, עקב הנסיבות, למנכ"ל הפרויקט דורון גרופר (בנו של פסח גרופר ז"ל, בעבר ח"כ ושר בממשלת ישראל) ולחברי הצוות שלו, ניתנה הודעה על הפסקת הסכם העסקה, הצפויה להיכנס לתוקף בעוד 90 יום, וזאת אם לא תירשם התקדמות מול רמ"י. חלק מאנשי הצוות יעברו לעבוד על פרויקטים אחרים של אלומיי.
את דחיית הסגירה הפיננסית תלו בתחילת השנה גורמים בסביבת הפרויקט לעיכוב בהתייחסות רמ"י לגובה דמי ההסכמה שהוא דורש. כעת, משזה הגיע, הסכום שנקבה רמ"י הופך את פרויקט האגירה השאובה לבלתי כלכלי עבור אלומיי, שמצדה מתכננת להיאבק ברוע הגזירה ולנסות להפחית בצורה ניכרת את היקף התשלום הנדרש.
בינתיים, כאמור, בשל חוסר הוודאות סביב עתיד הפרויקט, השעתה אלומיי את הקמתו. את העבודות בפועל על הקרקע לא ניתן היה להתחיל עד כה, בשל התלות של רישיון הבנייה שיוענק לפרויקט בשמאות של רמ"י, שהתקבלה כעת. בהודעה שפרסמה אלומיי בנושא בתחילת החודש, היא ציינה, בין השאר, כי היא סבורה שדרישת התשלום מרמ"י גבוהה באופן משמעותי מהסכום הסביר לתשלום.
למרות המצב המורכב שאליו נקלעה, אלומיי יכולה לשאוב עידוד מדרישות קודמות של רמ"י בפרויקטים של אגירה שאובה, ובהם פרויקטים בגלבוע ובכוכב הירדן, שם בסופו של דבר נרשמה הפחתה משמעותית בהיקף התשלום - מה שאיפשר את הוצאתם לפועל.
אלומי כנראה תבקש הארכה
כך או אחרת, המשקיעים לא נבהלו מההתפתחויות האחרונות בקשר לפרויקט. מאז שעדכנה אלומיי בקשר לדרישת רמ"י בתחילת החודש, מנייתה התקדמה בכמה אחוזים, והשלימה זינוק של קרוב ל-60% מתחילת השנה, המוביל אותה להיסחר סביב רמות השיא שלה, המשקפות לה שווי נוכחי של כ-520 מיליון שקל.
מלבד אלומיי, המחזיקה בעיקר הזכויות בפרויקט, ושותפותיה לפרויקט, מי שצפויה להתאכזב מביטולו האפשרי היא חברת הקבלנות והבנייה אלקטרה, שלפני כשנה מונתה כקבלן הראשי לביצוע עבודות ההקמה לפרויקט, בהיקף שהוערך ב-300 מיליון דולר (כ-1.1 מיליארד שקל). השלמת ההסכם לביצוע העבודות היתה כפופה לכמה נושאים, ובהם הסגירה הפיננסית עבור הפרויקט. משום שלא נסגר הסכם סופי, אלקטרה לא הכלילה עבודות אלה בצבר העבודות שהיא מציגה בדוחותיה, שם היא מציינת כי "פרויקט זה אינו נכלל ביתרת הצבר - בהמתנה לסגירה פיננסית של מזמין העבודה".
המועד האחרון שנקבע להגעה לסגירה פיננסית לפרויקט על ידי רשות החשמל, הוא סוף פברואר 2020, וכעת הליך הערעור עלול להתארך מעבר לתאריך זה, כך שניתן להעריך כי אלומיי תפנה לבית המשפט בבקשה לקבל הארכה לאותו מועד.
פרויקט צוק מנרה, בהספק מתוכנן של 156 מגהוואט בשעה, תוכנן להתחיל לפעול בשנת 2024. אלומיי היא בעלת הזכויות העיקרית בפרויקט, עם החזקה של 75%, לצד שותפתה, חברת שבע מיזרקות, שבעיקר מניותיה מחזיקה חברת אמפא של שלומי פוגל ומשפחת נקש. טכנולוגיית אגירה שאובה מתבססת על הפרשי גובה, עם מים שיורדים ממאגר עליון למאגר תחתון, תוך הפעלת טורבינות המייצרות חשמל.
אלומיי נמצאת בשליטתם של היו"ר, שלמה נחמה (לשעבר יו"ר בנק הפועלים), חמי רפאל והמנכ"ל, רן פרידריך. לבד הפרויקט בצוק מנרה, פעילותה של אלומיי קפיטל מתרכזת בייצור אנרגיה פוטו-וולטאית באירופה. נוסף על כך, היא שותפה בתחנת הכוח הפרטית לייצור חשמל דוראד, שאחראית על עיקר הכנסותיה בשלב הנוכחי, והיא מחזיקה גם בפעילות בתחום הביו-גז.
לקראת גיוס אג"ח בהיקף של כ-100 מיליון שקל שביצעה מוקדם יותר השנה, החברה פרסמה מצגת עם תחזיות לקפיצת מדגרה ניכרת בפעילותה בשנים הקרובות - מה שהקפיץ אז את מנייתה בשיעור-דו ספרתי בתוך ימים ספורים. אחד הפרויקטים המרכזיים שצפוי לתמוך בצמיחה בפעילות, הוא תחנת כוח סולארית בהספק של כ-300 מגהוואט בספרד (פרויקט טלאסול), הצפויה להניב הכנסות שנתיות של 23-25 מיליון אירו, ולהתחיל לפעול לקראת סוף 2020.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
