ארגון הסביבה אדם טבע ודין הגיש למועצת מנהל מקרקעי ישראל את התנגדותו לרישיון לחיפוש פצלי שמן באתר אורון, וכינה אותה "עוול היסטורי". להתנגדות, בה נטען כי קידום המיזם עומד בסתירה מובהקת להתחייבות המדינה לצמצום פליטת גזי חממה, הוגשה במשותף עם ארגוני הסביבה צלול, החברה להגנת הטבע, מגמה ירוקה, השל, הרשת הירוקה ואקו פיס. "מיזמי פצלי השמן, וביניהם המיזם המקודם כעת באורון, יוביל את מדינת ישראל אחורה, בפרט בכל הקשור למדיניות הדלקים ובוודאי מהמדיניות הלאומית הנדרשת כדי להתמודד עם משבר האקלים", כתבו הארגונים. "הפקת הדלקים מפצלי השמן יפלטו לאוויר מזהמים כגון, תחמוצות גפרית, תחמוצות חנקן, חלקיקים ומזהמים נוספים הטומנים בחובם מגוון של השפעות שליליות, החל מפגיעה בבריאות הציבור, ועד לפגיעה בתשתיות, ביבול חקלאי, בחי ובצומח. בנוסף, התוצר הסופי יחזיר אותנו אל דלקים ממשאבים שאינם מתחדשים, וגרוע מכל אל הנפט ובמיוחד נפט שמקורו מפצלי שמן".
בחודש ינואר השנה, העניק הממונה על ענייני הנפט רישיון לחיפוש וחקירה למחצב פצלי שמן לחברת שפיר תעשיות בע"מ, על פני שטח של 1,785 דונם. העסקה להרשאה לחיפוש הובאה לאישור ועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל, וביום רביעי הקרוב יתקיים דיון במליאת מועצת מקרקעי ישראל בנושא הרשאת העסקה. כריית פצלי השמן היא לא ההחלטה היחידה העומדת בסתירה להסכמי פריז ולצורך להפסיק את ביסוס משק החשמל על דלקים פוסיליים מזהמים.
בחודש ספטמבר, העניק משרד האנרגיה 12 רישיונות חיפוש ימיים חדשים לגז ונפט, מה שהוביל לביקורת רבה בקרב הארגונים הסביבתיים. היעדים שהציבה לעצמה ישראל במסגרת הסכם פריז הינם נמוכים ביותר, ורחוקים מהיעדים שהציבו לעצמן מדינות רבות. יעד צמצום צריכת החשמל עומד על 17% עד שנת 2030 בלבד, ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בשיעור של לפחות 17% מסך כל צריכת החשמל בשנת 2030 וצמצום הנסועה הפרטית בשיעור של 20% עד לשנת 2030, תוך הפחתת השימוש בדלקים מזהמים. בשבוע שעבר, הצהיר המשרד להגנת הסביבה כי יקדם עדכון של היעדים כך שיהיו שאפתניים יותר, ובמקביל יקדם 'חוק אקלים'. אך ארגוני הסביבה חוששים כי בעוד ההצהרות תומכות במדיניות סביבתית מתקדמת יותר, בפועל המציאות מובילה לפיתוח של משק המתבסס דווקא על שימוש באנרגיה מזהמת. לאור זאת, דורשים ארגוני הסביבה ממועצת רשות מקרקעי ישראל לא לאשר כעת חקירה וחיפוש של פצלי שמן ולייצר הלימה בין ההצהרות הסביבתיות למדיניות בפועל.
בהתנגדותם, חזרו הארגונים על מכתב המדענים שפורסם בשבוע שעבר, בו הזהירו 11 אלף מדענים ברחבי העולם מפני אסון קטסטרופלי שעלול לפקוד את האנושות, כי אנו נמצאים ב"מצב חירום אקלימי". כדי להימנע מהתמוטטות אקלימית שתסב לאנושות "סבל בל יתואר", קראו המדענים להשאיר את המלאי הנותר של הדלקים המאובנים בקרקע, וטענו כי יש לפעול במהירות וליישם שיטות יעילות להפקת אנרגיה, שיחליפו את הדלקים המאובנים במקורות בני-קיימא עם פליטת פחמן נמוכה.
"רק לאחרונה בריטניה החליטה להימנע מטכנולוגיות להפקת נפט בשיטות בלתי קונבנצינאליות כמו פצלי שמן, פראקינג וכד', וישראל כרגיל במקום לצעוד קדימה עם שאר מדינות העולם, לוקחת שני צעדים אחורה ושוקלת לאשר עוד פרויקט של פצלי שמן, בפרויקט בעייתי בכלל ובפרט באזור בעל רגישות סביבתית ובקרבה למכתש", אומרת עו"ד לי-היא גולדנברג ראש תחום כלכליה סביבה ומשאבי טבע באדם טבע ודין. ישראל מפירה את ההתחייבויות הבינלאומיות שלה ובמקום להפחית פליטות פועלת בחוסר אחריות ומקדמת את הנשך תעשיית הדלקים המזהמת בישראל".
מהמשרד להגנת הסביבה, שהיו נוכחים בדיון במועצת מקרקעי ישראל, נמסר בתגובה: "המשרד להגנת הסביבה סבור כי עסקה זו מעניקה תמריץ לאחד מסוגי הדלקים הגרועים ביותר, וכי לקידומה יהיו השלכות שליליות על מדינת ישראל והמשק. תהליכי כרייה, הפקה, שינוע ושימוש בפצלי שמן הופכים מקור אנרגיה זה למזהם ולהרסני ביותר, אף יותר מפחם. לכן, יש להימנע מאישור התהליך של הפקת פצלי שמן כבר בשלב מוקדם של חיפוש וחקירה לאור הנזק הפוטנציאלי החמור כל-כך לסביבה ולבריאות של תושבי ישראל. שימוש בדלקים פוסיליים מזהמים אף עומד בסתירה למחויבויות הבין-לאומיות של ישראל להפחתת פליטות גזי חממה ולמגמה העולמית של מעבר לאנרגיות מתחדשות. על המועצה, כגוף האמון על קביעת המדיניות הקרקעית, מוטלת האחריות לפעול על-פי מדיניות הממשלה בנושא ולעצור את העסקה באתר אורון - או כל עסקה אחרת הנוגעת לפצלי שמן".
ואולם, חשוב לציין כי למשרד להגנת הסביבה משוייכים שני תקנים במועצת הנפט - מועצה בת תשעה חברים, המייעצת לממונה ולשר האנרגיה, שלא מחוייבים לקבל את עמדתה אך לרוב עושים זאת. החלטות על קידוחי נפט, גז ופצלי שמן, יכולות להבלם במועצה. אך יחד עם זאת, תקני המשרד להגנת הסביבה, אותם נדרש למנות השר לאיכות הסביבה זאב אלקין, לא מאויישים מזה שנתיים. בנוסף, לא מונה מדען ראשי למשרד מזה כשנתיים - פונקציה שלא ניתן להמעיט בחשיבותה בעידן בו פעילות לבלימת משבר האקלים הינה כה קריטית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.