"להפסיק את העסקת המקורבים ברשויות המקומיות הערביות"

בוועידה הראשונה של הפורום הכלכלי הערבי ו"גלובס", שנערכה היום (ג') בנצרת תחת הכותרת "פיתוח כלכלי: חזון אסטרטגי ואתגרים עתידיים", התקיים פאנל בנושא "חברות כלכליות ותקצוב של רשויות מקומיות ערביות", בהנחיית אמיר חורי.

מודר יונס דיבר על אתגרי החברה הערבית ואמר: "מועצות ערביות נמצאות במצב סוציו-אקונומי 1-3, זה חשוב לרקע. המועצות הערביות נתמכות מתקציבים שמתקבלים מהמדינה על-ידי מענקי איזון ותקציבי פיתוח. אין יכולת התקיימות ללא אלה, בלעדיהם הקיום של המועצות שואף לאפס. לטעמי, אנחנו מופלים לרעה לפי הנוסחה הקיימת, כי כל הרשויות היהודיות מרוויחות מארנונה. אתם יודעים שהארנונה שמתקבלת ממגדלי עזריאלי שווה לכל הארנונה של החברה הערבית? וכשהעליתי בעבר בפני מנכ"ל משרד הפנים את העניין הזה, הוא התבדח ואמר שסך הקנסות שמקבלת עירית תל-אביב מנת"צ זה כמו כל הארנונה בחברה הערבית. צריך להבין את הבעיה שאנחנו תמיד עם הראש בקושי מעל הקו, ואין לנו אופק. האתגר שלנו היום הוא לתכנן תוכנית עתידית שתמשיך את תוכנית 922, כדי לתקן אפליה של שנים".

סאמי להיאני נשאל מה חברות כלכליות יכולות לתרום לקידום המצב בחברה, ואמר: "עקרונית בארץ יש כ-500 חברות עירוניות רשומות, ורק 4 חברות בלבד פעילות בחברה הערבית, וכולן חדשות יחסית. אפילו בעיר שבה אנחנו נמצאים, נצרת, אין חברה כלכלית. מהות החברה הכלכלית היא לשים את סדר הפיתוח הכלכלי והתרבותי להעצמת הרשות והגדלת ההכנסות של הרשות באמצעות החברה הכלכלית. נכון לעכשיו הגישה הקיימת אצל ראשי רשויות היא להקים חברה כלכלית שהמהות היא שהרשות מממנת ומתקצבת, במקום להגיע למצב שהחברה הכלכלית אמורה להכניס הכנסות מהעודף שלה לרשות".

ח"כ מטאנס שחאדה אמר: "יש חסימות מבניות לפיתוח החברה הערבית, ואנחנו אומרים שאי-אפשר להפריד בין מצבה הכלכלי של האוכלוסייה למעמדה הפוליטי, כי הכלכלה משקפת נאמנה את המציאות ואת המדיניות. בימים ובשבועות אחרונים אנחנו מדברים על נושא זה בדיוק. כשאנחנו מדברים על שינוי מבני במדיניות הממשלה, שינויים תפיסתיים, אנחנו לא רוצים רק תוכנית למיגור הפשע אלא שינוי מהותי בחברה' ורוצים שוויון מלא ללא שייכות פוליטית.

"גם הרשימה המשותפת וגם בל"ד, לגבי הקמת ממשלה - היה ברור לנו שאף אחד לא מציע שינוי מהותי של החברה היהודית כלפי החברה הערבית. שמישהו יגיד שהוא מתכוון לקיים שינוי מהותי כלפי החברה הערבית, לא כעוינים ולא כאויבים ולא כאזרחים סוג ב'. לא נשב עם מועמד שלא מציע משהו אחר ולא רואים ולא שומעים על שינוי מבני. כאשר הייתה פנייה מכחול לבן לרשימה המשותפת כדי לשבת ולבדוק אפשרות לשבת ולהתחיל דיון, זה לא משא-ומתן, אמרנו שכשתהיה פנייה רצינית ופומבית, אנחנו - למרות העמדה הברורה כדי לשמור על הרשימה המשותפת וכדי להגן על האינטרס של החברה הערבית ולנסות לפתור חלק מהבעיות - שנהיה מוכנים לשקול בחיוב לשבת עם כחול לבן. מה שקורה מהיום בבוקר זה שאין הבדל בין כחול לבן לבין הליכוד לבין הבעיות המהותיות, אין הבדל במצב חירום או לחימה, איך שהם מתרצים, ולכן קטנים מאוד הסיכויים שיתנהל משהו רציני בין הרשימה המשותפת לכחול לבן, ומה שנשאר זה להמשיך במאבק לשוויון". 

"להפסיק את העסקת המקורבים ברשויות המקומיות" 

עו"ד נדאל חאיק, מנכ"ל עמותת עורכי דין לקידום מינהל תקין, אמר: "אנחנו רחוקים מאוד מהמצב הסביר שצריך להיות. כל מי שנמצא באולם ומכיר מקרוב את התנהלות הרשויות המקומיות, יודע שיש לנו דרך מאוד ארוכה. על זה נכתבו מחקרים ומאמרים ודוחות מבקר מדינה. השאלה היא איך משפרים? על-ידי הון אנושי. הגופים האלה קיימים בגלל האנשים האורגניים שמניעים את הגופים האלה, ואם יש לך צוות טוב, ואם הקאדר הוא ככה ככה, אז כך גם התוצאות.

"הרשויות המקומיות סובלות מכשל בעניין ההון האנושי. אנחנו רואים שומעים וחווים שההעסקה היא לא על בסיס כישורים ומקצועיות. ההעסקה היא של קרובים. ניהלתי שיחה עם ראש מועצה על משרת מנהל מחלקת חינוך. אני אומר: 'היא לא מאוישת', והוא אומר: 'עוד לא מצאנו מישהו'. תבינו כמה זה חמור. המישהו הזה - הכוונה היא מישהו מטעמנו. אם רוצים מישהו טוב, צריך לפרסם מכרז. ואם אנחנו רוצים לקפוץ, אז זו אחת המכשלות, וצריך להפסיק את העסקת המקורבים.

"יש תפיסה שכולם צריכים להיות מאותה רשות. לפעמים זה על גבול הגזענות הפנימית. ברניה מעסיקים רק מרניה ולא ממשהד ולהפך. זו תפיסה הרסנית, כי אני צריך למצוא מי הכי מוכשר מתוך קבוצה מצומצמת. כל שבוע מתקשרים לעמותה שלנו אקדמאים שהלכו ולמדו ויודעים את העבודה, ואומרים 'תסתכל על הקריטריונים שלי ושל מי שנבחר' ואם ננצל את שיקול-הדעת לרעה ונשים בשוליים את האקדמאים, הם יפנו לכיוון אחר.

"לגבי נושא בריחת המוחות: הם בורחים מהרשויות המקומיות. אם אתה מצטיין בחינוך או בעריכת דין, מה יותר טבעי שתעבוד קרוב לבית ותתרום לשכונה שלך? אין יותר טבעי מזה. זה לא קורה כי יש תופעה של בריחת מוחות, יש מאות ואלפי אנשים שלא מתמודדים על המשרות כי אומרים שהמשחק מכור". 

מודר יונס ביקש להגיב לדבריו הנוקבים של עו"ד חאיק ואמר: "ראשי המועצות עושים מאמץ להוביל את החברה בצורה נכונה. אנחנו מחפשים הון אנושי טוב שיגיע למועצות, והוא לא מגיע בגלל שכר נמוך. רואים מהנדסים שיורים בהם כי לא מקבלים החלטות נכונות. במועצות לא מקבלים רק בגלל מקורבים, ואם יש מקרים כאלה, אלה מקרים יוצאים מהכלל". 

איימן סייף אמר: "יש שינוי שמתחולל ב-10 השנים האחרונות, יש שיפורים מאז בחינוך והשכלה גבוהה, ועדיין הפערים בין החברה הערבית ליהודית גדולים, וצריך תקציבים נוספים.

"האתגר שלנו הוא לנצל כל שקל שהמדינה נתנה לנו בתוכנית 922. אנחנו צריכים לעבוד על תוכנית 923. יש התארגנות מצוינת לתוכניות עתידיות, והבקשה שלי היא לא רק לקבל עוד כסף לתחבורה ציבורית או לצמצום רווחה. יש לנו פוטנציאל כלכלי עצום, ואנחנו רוצים להיות יותר שם. אנחנו הולכים ורוכשים תארים, אבל אין לנו מקומות עבודה איכותיים, וזו המשימה הכלכלית הראשונה - איך מייצרים מקומות עבודה. איך את באר-שבע הפכו לעיר הייטק וסייבר? אנחנו צריכים את זה גם בנצרת ובסחנין,. צריך לזהות את מנועי הצמיחה שלנו ואז לבוא לממשלה ולדרוש תקציבים". 

ברהום ג'ראיסי אמר: "האם שיפור תנאי מחיה בתוך הזינזנה או טיפול שורש לבעיה הקיימת בחברה הערבית? זו השאלה. הבעיה הכלכלית-חברתית בחברה הערבית היא תוצאה של מדיניות שנקבעה מ-1948 ועד היום להשאיר אותה כחברה חלשה. אני רואה שיש קו מקשר בין הפקעות אדמות והפקעת תקציבים ועד העלמת עין מפשיעה, וזה להחליש את החברה הערבית. אז אולי כלכלנים אומרים מה פתאום, יש חברה שמתפתחת; ואני אומר שזה על אף מדיניות הממשלה ולא בזכותה. לצערי, אנחנו רואים סגירת פערים בכל הקבוצות בחברה, ובמקביל בחברה הערבית הפערים רק הולכים ומתרחבים. 

"אנחנו צריכים להפסיק את המדיניות הזו בהחלטה אסטרטגית. לצערי הרב, אני לא רואה את זה. השיפור לא בא מתוכניות-סרק כמו 922, שהיא הסרק ביותר. כל עוד אין הקמת אזורי תעשייה ותעסוקה, הכול יהיה סרק סרק".