בסטארט-אפ הביטוח הדיגיטלי הישראלי למונייד, שהמשקיעה הגדולה ביותר בו היא הענקית היפנית סופטבנק, תכננו לבצע הנפקה ראשונית בחצי השנה הקרובה, אך החליטו לדחותה אותה למועד לא ידוע - כך לפי דיווח באתר "ביזנס אינסיידר". בלמונייד אמרו ל"גלובס" כי "הם לא מגיבים לשמועות".
הדיווח ב"ביזנס אינסיידר" מתבסס על ראיונות עם מקורות מרובים המכירים את החברה. אחד מהם אף העלה חששות בנוגע לאופן בו השווקים הציבוריים מקבלים חברות הייטק צומחות בעקבות נפילת WeWork. בלמונייד, סופטבנק ו-WeWork סירבו לבקשת "ביזנס אינסיידר" להגיב לידיעה.
למונייד הוא סטארט-אפ צומח שגייס מאות מיליוני דולרים, מרביתם מקבוצת סופטבנק. באפריל האחרון החברה גייסה 300 מיליון דולר בהובלת סופטבנק, לפי שווי של למעלה ממיליארד דולר. סך גיוסיה עומד על 480 מיליון דולר מאז שהוקמה ב-2015 על-ידי דניאל שרייבר ושי וינינגר, המכהן כמנכ"ל. לאחר הגיוס, וינינגר סיפר ל"גלובס" כי החברה חוותה צמיחה מואצת ב-2018: "בסוף 2017 עשינו מחזור של 10 מיליון דולר, ובסוף 2018 עשינו מחזור של 57 מיליון דולר, ובכך ניצחנו את התחזיות של 2018".
הכנסותיה של למונייד הן אומנם גבוהות, אך כמו יתר חברות הפורטפוליו של סופטבנק, היא עדיין חברה הפסדית אשר מגייסת סכומי עתק ומוציאה אף יותר מכך לצורך צמיחה. על-פי דיווח של The Insurance Insider, שהתבסס על דיווחים שהגישה למונייד לרגולטור בארה"ב, עולה כי היא מכרה פרמיות נטו של כ-2.3 מיליון דולר ב-2017, בעוד שההפסד החיתומי גדל פי כמה והסתכם בכ-15.8 מיליון דולר.
לפי הדיווחים של החברה לאורך השנים, כפי שהובאו בכתבה ב"ביזנס אינסיידר", למונייד הפסידה למעלה מ-100% מהכנסותיה מדי שנה ולעתים אף למעלה מ-200%. למשל, למונייד הפסידה 132% מהכנסותיה ממכירות ביטוחים במחצית הראשונה של 2018 לפי פוסט בבלוג הרשמי שלה. שרייבר הצהיר כי החברה מתכננת להגיע לשיעור של 75%, שיעור גבוה מהממוצע בתעשיית הביטוח העומד על 67% לפי מחקר של בית הספר לעסקים של הארווארד. עוד צוין ב"ביזנס אינסיידר" כי ברבעון הראשון של 2019 מכרה יחידת הביטוח של למונייד פוליסות בשווי של יותר מ-44 מיליון דולר, ושיעור ההפסד שלה ירד ל-87% שהם 5.8 מיליון דולר.
וינינגר התייחס להפסדי החברה בשיחה שנערכה עם "גלובס" לאחר הגיוס האחרון של החברה, ואמר כי "החברה יכולה להיות רווחית, אבל אנחנו לא רוצים שהיא תהיה רווחית. כדי להיות רווחית החברה צריכה להפסיק לגדול".
האמירה של וינינגר מאפיינת את התפיסה הרווחת בתעשיית ההייטק - השקעה בצמיחה על חשבון הרווחיות. בסופטבנק אימצו את הגישה הזאת, ובחלק מהחברות בהן היא משקיעה מסלול הרווחיות פחות ברור, כמו למשל ב-WeWork ובאובר. הבעיה היא שהחברות האלה הגיעו לשוק הציבורי כשהן עדיין זקוקות לסכומי כסף גדולים כדי להמשיך ולהתקיים.
WeWork, למשל, דחתה את ההנפקה שלה לאחר שמשקיעים רבים הטילו ספק במודל העסקי שלה ובממשל התאגידי שלה. זאת בעקבות תשקיף שחשף הפסדים עמוקים, מודל עסקי בעייתי והתנהלות מפוקפקת של מנכ"ל ומייסד החברה אדם נוימן. סופטבנק הזרימה מזומנים לתוך החברה והשתלטה על 80% ממניותיה לפי שווי של 8 מיליארד דולר בלבד, לעומת שווי של 47 מיליארד לפי הוערכה החברה לפני ההנפקה. נוימן נאלץ אף לפרוש מניהול החברה ולוותר על השליטה בה. בעקבות הכישלון של הנפקת WeWork וירידת שווי חדה, סופטבנק דיווחה על הפסד של 6.4 מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
