אל תדחפו קורות-חיים לנטוורק

השבוע שמעתי מישהו המגדיר עצמו "דוקטור לנטוורקינג" ממליץ למחפש עבודה לשלוח קורות-החיים לכל רשת הקשרים שלו (בחיים הלינקדאין), ואם לא די בכך, הדוקטור גם המליץ לו לבקש מחברי הרשת שיפיצו את המסמך לרשת הקשרים שלהם, בתוספת סוג של דף מקדים שמציג ומפאר אותו.

מתנה או חבילת נפץ?

אין לי מושג היכן הנ"ל הוציא את הדוקטורט אבל ההצעה הזו, שניתנה לסמנכ"ל בכיר בהייטק, היא משהו בין "זרוק את קורות-החיים שלך לפח, האפקט יהיה אותו האפקט" במקרה הטוב - לבין "חברים יקרים, אני נואש, אין לי ברירה אלא להשפיל את עצמי".

מה כל-כך גרוע בהצעה? נתחיל בזה שקורות-חיים זה לא ברכת "שנה טובה" ששולחים בתפוצת נאטו, אנשים לא מתייחסים למסר הזה ברצינות כברכה, הם בוודאי לא הולכים להתייחס אליו ברצינות כבקשת העזרה.

שנית, רבים מהאנשים ברשת הקשרים של הסמנכ"ל, בוודאי זו הדיגיטלית, הם אנשים שבקושי מכירים אותו, אם בכלל, אז למה שייקחו סיכון וימליצו עליו למי מרשת הקשרים שלהם? ייתכן שמדובר בסמנכ"ל מצוין, אך באותה המידה יכול להיות שהוא איש מקצוע בינוני מינוס ו/או בעל אישיות בעייתית במיוחד - "מתנה" שאם אתה שולח לחברי הרשת שלך, היא עלולה להפוך לחבילת נפץ ולשרוף את הקשר שיפתח אותה.

בנוסף, רוב האנשים ברשת הקשרים של הסמנכ"ל (מאות אנשים) לא קיבלו ממנו דבר וחצי דבר מעולם, אז למה שיעזרו לו? גם אם יש להם משרה מצוינת בכיס, הם יעדיפו לסגור חוב ולתת אותה למישהו שנתן להם משהו בעבר, או למי שכדאי שיהיה חייב להם בעתיד - אבל לא לאדם זר. הרי לא מדובר במהנדס פיתוח מנוסה שהשוק משווע לו, עסקינן במנהל שהשוק מוצף בדומים לו, לפחות מבחינת הבכירות והרקורד התעסוקתי.

נטוורקינג זה לא ארגון "לתת"

והכי מוזר, הסמנכ"ל הזה איננו מובטל. הוא עובד כבר מספר שנים בחברת הייטק שמעמדו בה איתן, הוא זוכה להערכה, שכרו לא רע בכלל, הוא בסך-הכול רוצה להשתדרג לחברה גדולה ואיכותית יותר. אז מעבר לעובדה שלא מתקדמים במעבר בין חברות, ככה משתדרגים? לא רק שזאת לא שיטה למצוא עבודה גם כמובטלים, זו דרך נפלאה לפגוע בתדמית המקצועית, לשדר לעולם נואשות ולחבוט חבטה קשה ומיותרת בערך המותג. ומה עם הדיסקרטיות/זהירות הנדרשות ממחפש עבודה שעובד? הלוא גם אם יקפיד לברור קשרים שאינם מקושרים לממונים, לקולגות ולכפופים לו, איזו שליטה יש לו אל מי מהקשרים של הקשרים שלו המסמך עתיד להגיע?

יתרה מכך, שימת הדגש על הלינקדאין ככלי האולטימטיבי למציאת עבודה הוא עיוות שמתעצם ומוביל להזנחת ערוצי חיפוש אפקטיביים, שכן רוב העובדים במשק מוצאים עבודה בדרכים אחרות, בוודאי המנהלים שבחבורה (בכללם אנשי הייטק). זאת משום שמרבית המשרות בשוק העבודה אינן מתפרסמות בשום מקום, גם לא בלינקדאין, הן מסתובבות בעיקר ברשתות הקשרים האמיתיות, רק שאלה אינן מתנהלות כפי שרוב האנשים רוצים ומקווים.

מדוע? כי נטוורקינג זה לא ארגון "לתת". כדי שהעסק הזה יעבוד קודם כל נותנים ורק אחר-כך לוקחים, כלומר, קשר שלא השקעתם בו לאורך זמן, ושלא מתקיימת ביניכם תחלופה שוטפת של סחורות (מידע/גיבוי/תמיכה), איננו קשר אמיתי והוא לא יניב דבר, בוודאי שלא עבודה. לכן קשרים עם אנשים בכירים מידי לא מניבים הרבה (מה כבר יש לכם לתת להם בתמורה?), מה שאומר שרשת אפקטיבית חייבת להיות מאוזנת מבחינת בכירות החברים בה (בכירים מכם, מקבילים לכם, זוטרים מכם) ותחומי העיסוק שלהם, ולעמוד בהלימה למטרות הקריירה שלכם.

לינקדאין זה לא נטוורקינג

ככלל, השימוש בנטוורקינג ראוי שיהיה מתוחכם, כירורגי, אלגנטי, בפרט כשמחפשים עבודה, לכן גם לקשרים האמיתיים לא דוחפים את קורות-החיים. רצוי מאד להיפגש אתם, להתייעץ אתם לגבי הקריירה/המשרה הבאה (אנשים אוהבים לייעץ, זה שם אותם במקום גבוה), לכוון אותם למשרות המטרה שלכם, לארגונים המועדפים וכו' - אבל לחכות שהם יבקשו מכם את המסמך.

והכי חשוב, אל תבלבלו בין לינקדאין לנטוורקינג. רשת הלינקדאין היא לא נטוורקינג, סך-הכול מדיום תקשורתי ומכונה שעוזרת לכם לנהל את רשת הקשרים, שהיא אחד הכלים הכי חשובים לבניית הקריירה ולהישרדות בשוק העבודה לאורך זמן. בהצלחה.

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com