מיזוג ערוץ עשר ורשת יצא לדרך לפני מספר חודשים, ועל פניו נראה כמעשה שאין להשיב. ואולם כזכור, עמותת "הצלחה" מנהלת בימים אלה הליך ערר בבית הדין להגבלים נגד אופן אישורו, מתוך מטרה לחייב את הרגולטור לקבוע תנאים שישמרו את עצמאות חברת החדשות ללא תלות בהחלטת בעלי המניות שלה.
זאת למשל, על-ידי שימור קבוע בחוק של תקציב חברת החדשות, הגדלת מספר דירקטורים מטעם הציבור (החוק היום דורש ארבעה, בשנתיים האחרונות היו רק שניים, וכעת יש רק אחת) וכדומה. נזכיר כי גם הרשות השנייה וגם הממונה על רשות התחרות הסכימו למיזוג ללא תנאים - למעט מכירת חלקה של רשת בחברת החדשות לקשת.
במסגרת ההליך, מנכ"ל חדשות 13 המודח גולן יוכפז ויו"ר דירקטוריון חדשות 13 היוצאת זוהר קדמון סירבו לבקשת "הצלחה" להגיש תצהיר. כפועל יוצא מסירובם הגיש בשבוע שעבר היועץ המשפטי של העמותה עו"ד אלעד מן בקשה מבית הדין לחקור אותם על דוכן העדים.
נראה כי לא לחינם מתעקש מן להשמיע את עדותם של השניים. המעמד של חברת חדשות עשר, הישרדותה, עצמאותה והפורמט בו תפעל בתוך הערוץ הממוזג היוו חלק משמעותי מהדיונים שערכו הרגולטורים שנדרשו לאשר את המיזוג - גם ברשות התחרות וגם במועצת הרשות השנייה.
"גלובס" חושף היום (ד') את העמדות והתחייבויות שהציגו מנהלי רשת וערוץ עשר בנוגע להתנהלות חדשות עשר במסגרת השימוע שערכה הרשות השנייה.
יוכפז היה בין הכוחות המובילים שפעלו להזיז את המיזוג קדימה, ומהתבטאויותיו אז ברור לחלוטין כי לא עלה בדעתו כי שלושה חודשים אחרי שהמיזוג ייצא לדרך יראו לו את הדרך החוצה. כשנשאל במסגרת השימוע על עצמאות חברת החדשות, ענה: "אני נמצא בחברה 6 שנים, עברתי כבר שלושה בעלי בית ושני מנכ"לים. אני חושב שזה נותן את התשובה... אני לא רואה פה שום מקום לחשש... ככל שאני מכיר את ההסכם, אין כוונה לפגוע במעמד חברת החדשות. ואתם מכירים גם את החוק, להזיז את מנכ"ל חברת חדשות עשר או חדשות 2 מתפקידו לפי חוק הרשות השנייה זה סיפור מאוד מורכב".
למרות ביטחונו ביקש יוכפז ממועצת הרשות השנייה להגן על החברה באופן מובנה: "אני מבקש מהמועצה, ככל שתחליטו לאשר את המיזוג הזה - תחשבו בדרך הנכונה, בהכירכם את חברת החדשות של ערוץ עשר, מה התנאים שצריך לעזור לי כדי לשמור ולחזק את העצמאות שלי".
בין המיזוג להדחת יוכפז עברו בקושי שלושה חודשים
בשלבים המתקדמים יותר של השימוע הגיעו לענות על שאלות יוסי ורשבסקי - אז מנכ"ל ערוץ עשר וכיום מנכ"ל החברה הממוזגת; ועו"ד יורם בונן - שנשאלו שוב ושוב על-ידי חברי המועצה מי ינהל את חברת החדשות ואיך ישמרו על אופייה.
שוב ושוב הבהיר ורשבסקי כי בחברת החדשות אף אחד לא יפוטר. "חדשות עשר as is, מנכ"ל חברת החדשות גולן יוכפז ממשיך עם החברה של as is לחברה הממוזגת. ככה שעם החדשות אין בעיה. אותו דבר". הדברים מצטרפים לאמירה הברורה של עו"ד יורם בונן המייצג את בעלי המניות, שאמר: "לחברת החדשות יהיה מנכ"ל שהוא גולן יוכפז".
נזכיר כי בסופו של דבר הסתיימה דרכו של יוכפז בחברת החדשות בטונים צורמים: הפערים בין חברות החדשות לאחר המיזוג נותרו גדולים, ולאחר משדר הבחירות המושקע באפריל, כשהתברר כי הרייטינג של המשדר לא הגיע למצופה, ביקש יו"ר רשת נדב טופולסקי מיוכפז לפרוש מתפקידו - זאת בניגוד לעמדת נציגות הציבור בדירקטוריון (שכזכור האריך את כהונתו פה אחד חודשים ספורים לפני). משדר הבחירות לא הייתה הסיבה היחידה: היחסים המקצועיים בין יוכפז לטופולסקי והיועץ המקצועי מה-BBC עלו על שרטון עוד קודם לכן, וכנראה שמשדר הבחירות היה הקש ששבר את גב הגמל. כך או כך, בין ההצהרות בישיבת המועצה לרגע שבו התבקש יוכפז לעזוב, עברה בקושי חצי שנה.
נציין כי במבחן התוצאה, עד עתה חדשות 13 לא הצליחו לצמצם את הפער מול חדשות 12 - נהפוך הוא, בינתיים הפער רק גדל. ההתמהמהות במינוי מנכ"ל קבוע שיכול לייצר שינויים והזמן שלוקח לגבש ולשנות את התוכן שלפני ואחרי החדשות נתנו את אותותיהם, וכיום הפערים בין חדשות 12 לחדשות 13 מזכירים יותר את הפער שהיה בעבר בין חדשות 2 לחדשות עשר.
חדשות עשר הייתה הנדוניה המרכזית שהביא ערוץ עשר למיזוג. לחשש שבשוק תישאר רק חברת חדשות אחת, היה חלק מכריע בהחלטה לאשר את המיזוג, שכן בעלי המניות של ערוץ עשר הבהירו כי אם המיזוג לא יאושר, החברה תיסגר. בתעשיית המדיה, שרובה תמכה במיזוג, נמנעו משאול בקול רם את השאלה המתבקשת - מדוע אם כך לא תרכוש רשת את חברת החדשות במקרה שהמיזוג לא יאושר והערוץ באמת ייסגר. הפרוטוקולים חושפים כי בניגוד לתגובות הרשמיות ולאיומים בסגירה, הסוגיה דווקא הייתה על השולחן, ומנכ"ל רשת דאז אבי צבי התייחס אליה בשימוע. נזכיר כי באותה תקופה חלקה רשת את הבעלות על חדשות 2 עם קשת.
כשיוליה שמאלוב-ברקוביץ', יו"רית הרשות השנייה, סונטת בצבי ושואלת אם עבור רשת לא עדיף שערוץ עשר ייסגר, הוא עונה: "אנחנו בסוג של פסאדה פה. בואו נגיד רגע את האמת. אם ערוץ עשר נסגר מחר חד-צדדית, תוך כמה שעות אתם מקבלים את ההחלטה להפעיל את הבמבי (הסכם ההתמחרות ד.ו) על חדשות 2? זה ייקח שתי שיחות טלפון... או שאני ארוויח את חברת חדשות 2, או ברגע שאני אמכור את חברת החדשות, אני אקנה את חדשות עשר, כי היא על המדף. האם המיזוג זה לא מה שאנחנו עושים ממילא?".
כשצבי נשאל איך נכון לטעמו לנהל את מערך היחסים בין הערוץ לבין חברת החדשות, הוא ענה: "לא בטוח שאני אנהל את החברה הזאת (רשת), יכול להיות שיוסי ורשבסקי ינהל אותה, ויכול להיות שיביאו מנהל אחר. תפיסתי היום היא שצריך לחתור למבנה שדומה למערכת היחסים בין קשת ורשת לבין חדשות 2. הווה אומר שהמיקום הפיזי של חברת החדשות צריך להיות שונה מהמיקום הפיזי של רשת, הפרדה מוחלטת... אתם לא יודעים, אבל גם הבאתי איש מאוד בכיר מחו"ל שלמד את חברת חדשות עשר לאורך ולרוחב. אם אני אוביל את החברה הזאת, אז חברת החדשות תהיה בהפרדה מלאה, בלוקיישן נפרד, ותנוהל באמצעות הדירקטוריון שלה - כמו מערכת היחסים שיש לי היום עם אבי וייס (מנכ"ל חדשות 12, אז חדשות 2)".
"הצופה רואה את ההשקעה ויודע מה קיבל"
"במדינת ישראל יש כרגע שתי חברות חדשות", הוסיף צבי, "יש שיגידו שלוש, כי גם 'כאן' עושים חדשות, אבל בפרקטיקה יש שתיים. אני אגיד לכם יותר גרוע - באמת יש רק אחת. יש את חדשות 2 וזהו. חדשות 2 שאוספת בערב נתון של 70%-75% מהצופים. ויש את מי שלא אוהב את חדשות 2 והולך לחדשות עשר".
כשנשאל על הסיבות לפערים, אמר צבי: "אני מביע פה את דעתי האישית - אינני חושב שהכוח העיתונאי של חדשות עשר נופל מהכוח העיתונאי של חדשות 2. אני חושב שרמתן העיתונאית זהה. אני חושב שהמשאבים בחדשות עשר משמעותית יותר נמוכים גם אם לא בכסף - אל מול חדשות 2. האלמנט השני הוא מה משדרים לפני ומה משדרי אחרי החדשות (lead in, lead out).
כשנשאל מה הבעיה הקונקרטית בחדשות עשר, הסביר צבי: "כשהמהדורה נפתחת בחדשות 12, אנחנו מקבלים תמונה של אולם של 400 מ"ר עם מסכים ופירוטכניקה ודברים בתלת-ממד וצוותים ענקיים של 6-7 אנשים יושבים מסביב לשולחן. כשפותחים את חדשות עשר, רואים אולפן קטן שאין לו תקרה, ומאחורה רץ איזה וידאו שמדמה כאילו יש מאחורה אנשים. והדבר הזה - הצופה מרגיש אותו, הוא רואה אותו. הוא רואה את ההשקעה. הוא יודע מה הוא קיבל. אז צריך להשקיע משאבים בתוך ערוץ עשר, צריך לבנות להם אולפן חדש, לסדר טיפה את המיתוג שלהם, לקשור אותו ל-lead in ו-lead out שלנו, ואני חושב שמהר מאוד אנחנו נסגור פער באופן משמעותי".
עוד טען צבי כי "כדי להקטין את הפער בין חדשות 2 לחדשות עשר נדרשות השקעות בחדשות עשר. אם אני לא אצמצם את הפער בין חדשות 2 לחדשות עשר, המיזוג הזה ייכשל, ואנחנו נמצא את עצמנו מהר מאוד חזרה בעולמות של 80-20. מהיכרותי את חברת החדשות של ערוץ עשר, אני מאמין שאנחנו יכולים לסגור את הפער באופן משמעותי".
עניין חברת החדשות עלה בעקיפין גם כשבמועצה ניסו לברר פרטים על משקיעים פוטנציאליים לערוץ עשר. נזכיר כי הממונה על התחרות אישרה את המיזוג על סמך דוקטרינת הפירמה הכושלת, כשהשתכנעה שאין סיכוי שלערוץ ייכנס משקיע חדש, ולאחר שהבעלים הודיעו כי ללא מיזוג יסגרו אותו.
יו"רית הרשות השנייה שמאלוב-ברקוביץ' שאלה את אנשי ערוץ עשר על הניסיונות למצוא משקיעים. בתגובה סיפרה היועצת המשפטית של הערוץ, עו"ד דבורה קמחי: "היו פניות יזומות של בעלי המניות שלנו של בנקאי השקעות, שהם לקחו לכל מיני גורמים ובארץ ובחו"ל, ושל המנכ"ל (יוסי ורשבסקי). כל הפניות נעשו ביוזמתנו. רוב הפניות הסתיימו מיד אחרי שהתחילו. אף אחד לא נכס להליך של דיו דיליז'נס, ואף אחד לא נכנס למשא-ומתן רציני".
"אנחנו נתנו עצמנו חינם ואף אחד לא בא"
שמאלוב-ברקוביץ' סיפרה בתגובה: "ישבו מולי בעלי המניות וסיפרו 'אנחנו נתנו עצמנו חינם, ואף אחד לא בא. אנחנו מבקשים במקום לסגור את המסך שתביני שאין קונה'".
על כך אמרה עו"ד קמחי: "בואו נסתכל רגע על ההיגיון הכלכלי, כי אני חושבת שהוא זה שיעיד אם יש פוטנציאל משקיעים או אין. שוק הערוצים המסחריים בשנת 2018 עומד להפסיד סדר גודל של 300 מיליון שקל... אם עושים את המכפלה שמתחלקת על פני שלושת בעלי הרישיון, כפול 14 שנות רישיון שנותרו - אנחנו מגיעים למיליארדים. עכשיו תגידו לי, איזה משקיע הגיוני קיים בעולם שיודע מראש שהוא עומד להפסיד סכומי עתק. למה שמישהו ייכנס? יותר מזה, אם מישהו ירצה להיכנס לשוק הזה, אתם כמועצה תפקידכם לבדוק ולוודא שהמשקיעים בטלוויזיה המסחרית משקיעים בה רק משיקולים כלכליים עסקיים, ולא כדי לקבל איזושהי הטבה במקום אחר. זה לב התפקיד שלכם. לוודא שהמידע שמגיע לציבור מהערוצים המסחריים באמצעות חברות החדשות הוא מידע נקי וישיר ולא תלוי בשום גורם מממן... האם עדיף לציבור שני ערוצים יציבים כלכלי,ת או שעדיף לו שלושה ערוצים שניזונים מתרומות של בעלי מניות? מה יקרה לשוק ההפקות? מה יקרה לציבור? אלה השיקולים, ולא אם יהיה מישהו שמוכן להתנדב להפסיד מיליארד שקל להחזיק ערוץ טלוויזיה במדינת ישראל, כי אנחנו רוצים שלושה ערוצים ולא שניים".
"עיון במסמכי השימוע שנערך ברשות השנייה", מסביר ל"גלובס" עו"ד אלעד מן מעמותת "הצלחה", "מוכיח כי גם אנשי חברת החדשות סברו כי אישור המיזוג צריך להינתן בתנאים שיגנו על חברת החדשות ויאפשרו לה להתנהל באופן עצמאי וחופשי. שמירה על מסגרת תקציב בלתי פגיעה, יחד עם דירקטוריון המורכב מנציגים שאין להם זיקה ישירה לבעל השליטה, הם תנאים הכרחיים למניעת פגיעה אפשרית באיכות שידורי החדשות והענקת כלים יעילים למנהלי ועיתונאי חברת החדשות למלא את תפקידם העיתונאי באופן מוצלח יותר ולחיץ פחות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
