4,000 סיבות לחשב מסלול מחדש

הפרסומים האחרונים בכלי התקשורת אודות אמצעי החקירה הפסולים שהופעלו בתיק 4000 עוררו הדים רבים בכל הקשור למותר והאסור בחקירות המנוהלות על-ידי רשויות אכיפת החוק. אולם, הפרת זכויות בסיסיות של נחקרים וחשודים אינה מתבצעת אך ורק בתיקים המתנהלים נגד ראש הממשלה. העיקרון של הגעה לחקר האמת נדחק לא פעם על מזבח הגעה ליעד שהוצב. העובדה כי רשויות אכיפת החוק אפשרו לעצמן להתנהל כך גם בפרשיה אשר עשויה להוביל להחלפת שלטון שלא דרך הקלפי, מעידה בעיקר על עומק הכשל, תחושה עצמית מוגזמת וזחיחות. 

אותה זחיחות עשויה להסביר גם את ההפרה החמורה של הפלישה למכשירי הטלפון של יועצי נתניהו ללא צו שיפוטי ובניגוד לחוק, ואולי גם את הימצאותה בחופשה בחו"ל של הפרקליטה המלווה בזמן שנערך שימוע לראש הממשלה - שימוע בעל השלכות ציבוריות שאין דרך חזרה מהן.

לא צריך להיות משפטן מוביל או חוקר ממולח כדי להבין שחקירתו של ניר חפץ, כפי שפורסמה, רחוקה מאד מלקדש את חקר האמת. השימוש באמצעים פסולים ואסורים חיללו למעשה את החקירה כולה ואיינו כל לגיטימיות להשתמש בפירותיה הבאושים. לחץ להחליף עורך דין הוא דבר פסול המשקף פגיעה בזכות החוקתית להליך משפטי הוגן, סירוב לבקשה לקבל טיפול רפואי גם הוא אסור. אבל השיא הגיע לכך שלאחר שהנחקר לא ממש סיפק את הסחורה עם שתי גרסאות אשר לא תאמו את בדיקת איכון מכשיר הטלפון שלו, החוקרים יצאו עימו מחדר החקירה, הפסיקו את רישום הפרוטוקול - וחזרו אחרי שעה כשלפתע זיכרונו של הנחקר מרוענן, והוא מספק להם את התאריך המדויק המתאים לקו החקירה.

"ניסיון להתערב שלא כדין ובאופן לא ראוי במרחב הייצוג של חשוד עם עורך דינו הוא פסול מכל וכל. כך גם ניסיון לגרום לאדם לומר דברים שאינם אמת הוא פסול מכל וכל". אלה דבריו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לפני כחודשיים עם הדיווחים על לחצים שהופעלו על שאול אלוביץ' במסגרת חקירתו. בהמשך הבהיר מנדלבליט: "אין בכוונתי לגלות כל סובלנות כלפי פעולות פסולות ממין אלה, ככל שאכן אירעו".

אלא שלטענתו, בדיקתו העלתה כי "אין שחר לטענות בפרסומים אודות לחץ שהופעל כביכול על עדי מדינה כדי שימסרו גרסאות שאינן אמת". לא ברור מה בדק מנדלבליט ועם מי בדק, ואולי בכלל התייחס רק לטענות בקשר לעדות אלוביץ'. אולם הפרסומים החדשים לא מותירים עוד מקום לספק כי לכל הפחות בנוגע לחפץ גורמי החקירה פעלו באופן פסול, בדיוק כפי שמנדלבליט עצמו קבע. עתה יש לקוות כי היועמ"ש יעמוד בדברו ויפסול על הסף את אותה חקירה שחוללה.

השימוש באמצעי חקירה פסולים אמור להדיר שינה מעיניו של כל מי שחרד באמת לשלטון החוק ולהגנה על זכויות הפרט. הבעיה שאצל חלקים מהציבור מדובר בסתירה מוחלטת בין תפיסת עולמם הערכית לבין תפיסת עולמם הפוליטית. הדיסונאנס המובנה הזה מאפיין במידה רבה את אוחזי תיאורית ה"עומק" "רק לא ביבי", אשר מוצאים כל דרך להצדיק התנהלות פסולה ככל שתהיה רק כדי להגיע למטרה הרצויה מבחינתם.

אפשר להמשיך לעצום עיניים, לקדש את יוקרת הפרקליטות ולהמשיך לחטוא לשר אמיר אוחנה שאזר אומץ רב ואמר את הדברים שרבים חושבים אבל חוששים לומר. אבל אולי אפשר גם לזנוח לרגע את הפוזיציה, לחשב מסלול מחדש ולהבין שיש כאן כשל בסיסי שהוא האיום האמיתי על שלטון החוק. הכשל הזה הוא שדרוש תיקון ויפה שעה אחת קודם!. 

הכותב הוא עורך דין וחבר המועצה הארצית בלשכת עורכי הדין