הארגון שהפסיד בעתירה על סימון מוצרים מיו"ש: "החלטה מבישה שנבעה מסיבות פוליטיות"

במחלקת היינות של חנות "גלריה קאופהוף" שבמרכז ברלין מוצרי התנחלויות ישראלים כבר מסומנים. העמדה הרשמית של ממשלת גרמניה עד הפסיקה של בית הדין האירופי שלשום (ג') הייתה אולי להתעלם מההחלטה על סימון מוצרים של הנציבות האירופית מ-2015, אבל כמה יבואנים פעלו באופן עצמאי. "מוצר זה הוא מרמת הגולן", כתוב באנגלית על מדבקת היבואן של יין שרדונה מיקב "ירדן", ובסוגריים - "התנחלות ישראלית". כך גם על יינות אחרים של היקב. אין בחנות יינות מהשטחים.

עובדה זו מראה כי הקרב על סימון מוצרים הוא בעיקר סמלי, ולא ממש קשור לצרכנות. שיעור המוצרים הנמכרים באירופה שמקורם בהתנחלויות או ברמת הגולן או מזרח ירושלים הוא מזערי כחלק מהשיעור הכולל של הסחר בין אירופה לישראל, שעמד בשנה שעברה על כ-36 מיליארד אירו. כמסר, עם זאת, בית הדין האירופי שב והבהיר כי גם אם חלק ממדינות אירופה הפחיתו את הביקורת הפומבית על המצב בשטחים, הכיבוש עדיין מנוגד לחוק הבינלאומי, ויש לפעול נגדו.

שגרירות ישראל בברלין, כמו אחרות ברחבי אירופה, התגייסו אתמול כדי להילחם בפסיקת בית הדין. המסר העיקרי היה שעל הממשלות האירופיות להתעלם מהפסיקה, כפי שעשו עד כה, בטרם ניתנה. הבעיה - כפי שציינו כותרות העיתונים וכלי התקשורת שכיסו את ההחלטה בהרחבה - היא שההחלטה הופכת את הסימון לחובה, ולא לאפשרות בלבד.

במהדורת החדשות המרכזית בגרמניה שלשום היה האייטם על סימון מוצרי התנחלויות שני רק לידיעה על הקרבות בעזה. בראיונות לתקשורת הגרמנית הבהיר שגריר ישראל בגרמניה, ג'רמי יששכרוף, כי הוא רואה בפסיקה "החלטה שמפלה ומייחדת לרעה את ישראל". "הציפייה שלנו היא שגרמניה במיוחד לא תיישם את ההחלטה", הוסיף ל"גלובס".

הארגון היהודי-צרפתי שהגיש את העתירה (OJE) אמר בתגובה לראשונה היום (ה') ל"גלובס" כי מדובר בהחלטה פוליטית. "אנו חושבים כי מדובר בהחלטה מבישה", כתבה נשיאת הארגון, מוריאל אוקנין-מלכי, בתגובה לשאלות "גלובס", "הנציבות האירופית ובית הדין האירופי לצדק משתמשים ברגולציה שנועדה לצורכי בריאות (סימון מוצרים, א"א) למטרות פוליטיות". הארגון כותב כי המצב בשטחים שונה ממצב של כיבוש המנוגד לחוק הבינלאומי, כפי שקבע בית הדין, בשל העובדה כי חלק גדול ממנו (אזור C) נמצא בשליטת הרשות הפלסטינית.

הארגון עתר לבית משפט צרפתי יחד עם יקב פסגות נגד סימון מוצרי התנחלויות, מה שהוביל אותו לפנות לבית הדין האירופי כסמכות העליונה, וסירב למשוך את העתירה למרות הפצרות גורמים ישראלים. לדברי הארגון, האיחוד האירופי "משתמש בשיקולים מוסריים כדי להצדיק עמדה פוליטית, אך מסמן אך ורק את ישראל".

"אין שום התייחסות לטיבט או ליחס למיעוט האויגורי בסין; לטורקיה ולשליטה בצפון קפריסין, למרוקו ולסהרה המערבית (אזור סביבו יש סכסוך טריטוריאלי עם ספרד, א"א)", כתבה נשיאת הארגון, "ההחלטה אינה נועדה לספק מידע לקהל הצרכנים האירופי, אלא אך ורק להתאים לאג'נדה פוליטית מסוימת". הארגון הוסיף כי "תנועת ה-BDS תשתמש בפסיקה זו ככסות חוקית לאנטישמיות שהיא מפיצה ברחבי העולם".

עורך הדין הגרמני נתן גלברט, הפעיל במאבק נגד תנועת ה-BDS בגרמניה ובאירופה, העריך בשיחה עם גלובס" כי לפסיקת בית הדין האירופי יהיו השלכות בשטח. "כל מדינה שעד עכשיו לא ביצעה את ההוראה של הנציבות האירופית מ-2015, כמו גרמניה או מדינות וישגראד, יהיו עכשיו תחת לחץ כבד של תנועת ה-BDS להוציא אותה לפועל. מדינות החברות באיחוד האירופי לא יכולות לטעון יותר שיש סימן שאלה בנוגע להנחיה, וההחלטה של בית הדין השבוע אינה ניתנת לערעור. עד כה לא היו שום כלים לדרוש קנס למי שאינו ממלא את ההחלטה מ-2015. הפסיקה השבוע מעניקה לפעילי ה-BDS את היכולת הזאת", אמר.

גם עו"ד גלברט העריך כי לא מדובר בנזק כלכלי ישיר, אלא בעיקר בנזק תדמיתי למדינת ישראל. הוא אמר כי ההחלטה היא "בושה" לבית הדין, מכיוון שהוא מכניס שיקולים פוליטיים לתחום של הגנת הצרכן. בתקציר הפסיקה באנגלית מצוין כי הסיבה לציין על גבי המוצר שהוא מיוצר בהתנחלות היא מתן האפשרות לצרכן האירופי לקבל החלטה אתית בנוגע לרכישה, שאמורה להיות חלק מסל השיקולים שלו ברכישת מוצר.

"בית המשפט האירופי למעשה 'המציא' בפסיקה שלו את הצורך להגן את הצרכן על-ידי הכנסה של אתיקה לסל השיקולים הכולל", אומר גלברט, " אבל אי-אפשר להיכנס לתחום של מוסר בלי להיכנס לפוליטיקה, כי בית המשפט פתאום קובע מה אתי ומה לא". בית המשפט נימק את התערבותו בכך שההתנחלויות עוברות על החוק הבינלאומי.