"כשמסתכלים על חברות קנדיות שמוכרות קנאביס בעשרות מיליוני דולרים ברבעון, קשה לדבר על יתרון של ניסיון בגידול. הן כבר עקפו אותנו"

אחת משאלות המפתח בתחום הקנאביס הישראלי, היא עד כמה מדובר בשוק מקומי, לעומת סיכוי שהחברות תוכלנה באמת לפרוץ לחו"ל ולפעול שם. לכל אחת מחברות הקנאביס הנסחרות בבורסה בת"א ישנם מיזמים בשלב כזה או אחר של הקמה בחו"ל, אולם בינתיים הן מוגבלות לפעילות בשוק הישראלי, שהיקפו הפוטנציאלי עומד על כמה מאות מיליוני שקלים בלבד.

עד כה, חברת "תיקון עולם" היא היחידה שהצליחה בחו"ל בגדול, וההצלחה שלה - אקזיט של מעל 200 מיליון דולר בקנדה ופעילות מסחרית במדינות נוספות, היא חלק ממה שתדלק את החלום. בשבוע שעבר הצליחה  חברת IMC מקיבוץ גליל ים, לתקוע דגל ישראלי שני מעבר לים והיא הפכה לחברת גידול הקנאביס הראשונה להתחיל להיסחר בבורסה בקנדה.

IMC, המנוהלת על-ידי אורן שוסטר, התמזגה לשלד בורסאי וגייסה 15 מיליון דולר (20 מיליון דולר קנדי) בהנפקה פרטית. הגיוס בוצע לפי שווי של כ-100 מיליון דולר אחרי הכסף. שווי נאה ביחס למחירים בהם נסחרות היום חברות הקנאביס בת"א. עם זאת, מתחילת המסחר איבדה המניה כ-20% מערכה.

את המיזוג לשלד הבורסאי השלימה החברה כמה שבועות לאחר שהחלה בפעילות מסחרית בחו"ל - מכירת קנאביס בגרמניה. במקביל, מקימה IMC חווה באירופה שעשויה להביא מוצרים לשוק בסוף 2020 או במהלך 2021, ויש לה פעילות בהקמה בספרד, פורטוגל ויוון.

קנדה: גיוס חוב, לא הון

בראיון ל"גלובס" מספר המנכ"ל שוסטר על הקשר עם שוק ההון הקנדי, על התרשמותו ממצב החברות הקנדיות (לא מדהים) ועל היתרונות וגם החסרונות של חברות מישראל.

איך הגעתם אל השלד אליו התמזגתם?

"בסבב הגיוס הקודם, נחשפנו להרבה משקיעים משוק ההון הקנדי, אחד מהם הוא מרק לוסטיג, שמכר במאי השנה את חברת Cannaroyalty (היום שמה Origin House) ב-1.1 מיליארד דולר לחברת הקנאביס האמריקאית Cresco Labs. הוא פעיל מאוד בשוק ההון הקנדי, התלהב מאיתנו ועזר לנו למצוא את השלד. בין מציאתו לבין הכניסה אליו עברה כמעט שנה - תהליך ארוך ולא פשוט. בכל זאת אנחנו חברת גידול הקנאביס הישראלית הראשונה שבאמת נכנסת לבורסה בקנדה".

  באיזה מובן התהליך היה לא פשוט?

"בגלל הרגולציה בארץ ודברים שקשה להסביר לקנדים לגבי ישראל. למשל, מהן תקנות גידול הקנאביס בארץ, כאשר ממש תוך כדי התהליך הן עברו שינוי גדול, ואז עוד ועוד שינויים. גם סוגיית היצוא לא ברורה. כל הזמן קיבלנו פידבקים מהמשקיעים, שהדבר העיקרי שמטריד אותם לגבי חברות ישראליות הוא אי הוודאות".

את גיוס ההון, הוא אומר, עשתה החברה תוך זמן קצר. זאת, למרות שבשוק הקנדי כרגע, חברות קנאביס מתקשות לגייס הון, אלא מגייסות רק חוב. "אנחנו אחת החברות היחידות שביצעה בחודשים האחרונים גיוס הון בבורסה בצפון אמריקה", אומר שוסטר, "ולשמחתי אני לא רואה כרגע שנצטרך גיוס נוסף, ומזל שכך, כי השווקים השתנו".

  מה בעצם גרם לפנייה של המשקיעים העולמיים נגד תחום הקנאביס?

"נמאס להם לשמוע סיפורים. הם לא רוצים הבטחות, שהן בעיניהם אולי אפילו על גבול השקרים. התעשיה הבטיחה והבטיחה, ועכשיו הזמן לפרוע את הצ'ק. אבל כשבוחנים את כל חברות הקנאביס בצפון אמריקה - כולן מפסידות כסף, כולל הגדולות ביותר. הן התרגלו לגייס כספים מטורפים, המון הון רדף אחרי התעשיה הזו. עכשיו הדינמיקה השתנתה. מבנה העלויות גדול מידי, וחברות רבות עדיין לא השלימו מתקנים שהן רוצות לבנות, ויש להן עוד צורך גדול בהשקעה מעבר למה שכבר השקיעו. החוב שהחברות כן מצליחות לגייס, חלקו גויס בתנאים קשים, וחלק מן החברות לא יוכלו לעמוד בזה.

"תהליך כזה מנקה מן השוק את השחקנים הלא טובים והוא יפגע גם בשחקנים הטובים. אבל מי שממומן היטב, יוכל להתמקד בעשייה ולא בגיוסים, בתקופה שבה השוק לא יהיה פתוח. מנקודת מבט תחרותית, זה יכול אפילו להיות יתרון.

"בשוק הקנדי המשקל של החברות הגדולות הוא מאוד משמעותי. הן שולטות בשוק בצורה מובהקת ובנו מספיק כושר יצור, אבל חלקן עלולות להיקלע לקשיים, בגלל מבנה העלויות, הרדיפה שלהן אחרי חוב וההפסדים. חלק מהחברות הללו יושבות על מיליארדי דולרים, אז אין להן בעיה. אך עבור חלקן, התקופה הקשה בדרך. במיוחד כשהשוק הולך לתקופה של יותר היצע, ולכן אולי גם ירידה במחירים".

  מה בדינמיקה הזו מתרחש גם בשוק הישראלי?

"בארץ המצב שונה. שיעורי הצניחה במניות לא היו כמו בקנדה, והשוק לא התייבש לגמרי. חלק מהעניין הוא שמגמות בתחום הזה מגיעות אלינו בדיליי. אבל סיבה נוספת וחיובית יותר היא שהחברות הוותיקות בארץ, לפני שהפכו ציבוריות, כבר ממש גידלו ומכרו את הצמח כעסק פרטי. וכשיש לך עסק פרטי, אתה לא יכול להפסיד כסף כל הזמן. מבנה ההוצאות היה מותאם למבנה ההכנסות. היום העלויות עלו בעקבות הרפורמות, אבל גם העלייה היא מבסיס יחסית איתן".

 אורן שוסטר, מנכ"ל IMC / צילום: איל יצהר, גלובס

"בקנדה יש בעיה של שוק שחור"

  כשחברה ישראלית כמו שלך מייצרת בחו"ל, אתה מייצר בעלויות של חברה ישראלית או של חברה קנדית?

"בישראל הכל יותר יקר. מזג האוויר לטובתנו אבל התשומות יקרות. העובדים יקרים והרגולציה מייקרת את העבודה. ולמרות זאת, הישראלים הצליחו להחזיק כאן עסקים עם תזרים חיובי.

"אנחנו נייצר בארץ עבור השוק הישראלי בלבד, וניקח מישראל את הדברים שהיא חזקה בהם: חדשנות ומחקר. בשום תחום בעולם ישראל אינה מעצמת יצוא. אפילו תפוזי ג'אפה כבר מיוצרים בספרד. אפילו בתחום העגבניות יוצאו יותר פטנטים מעגביות ממש. אנחנו קצת מכירים את התחום של לעשות עסקים בעולם, דרך חברת התוכנה שלנו Ewave, ולכן יודעים מה החוזקות של ישראל.

"לישראל יש שם טוב בכל הצד המחקרי. העובדה שהיינו אחת המדינות הראשונות עם תוכנית מסודרת בקנאביס רפואי, נתנה לנו כבוד בעולם, אבל היום ישנן חברות שמוכרות בהיקפים מאוד גדולים, עם יכולת יצור גדולה. כשמסתכלים על חברות קנדיות שמוכרות בעשרות מיליוני דולרים ברבעון, שזה כל השוק הישראלי בערך, קשה לדבר על יתרון של ניסיון בגידול. הן כבר עקפו אותנו".

אבל, מציין שוסטר, גם לשווקים אחרים יש בעיות. "בקנדה יש בעיה של שוק שחור. מדוע לקנות לא חוקי כשאפשר חוקי? כי יש שם יצרני בוטיק עם קהל נאמן, שלא הטריחו את עצמם לקבל רישיון או למכור בנקודות המכירה המורשות. לצרכן קשה להיבהל מיצור 'לא חוקי', כאשר כמה מטרים משם מישהו מוכר באופן חוקי את אותו מוצר בדיוק. עד היום האכיפה מטעם המדינה הייתה רכה, אבל עכשיו זה פוגע בכיס, כך שאולי דברים ישתנו".

"לא התקופה לעוד הנפקות בקנדה"

בישראל, הוא אומר, יהיה בקרוב עודף היצע שהשוק לא יוכל להכיל, אך הוא אינו רואה את היצוא מתחיל בקרוב. "עד שכל הפוליטיקה פה לא תתייצב, בטח לא יעסקו בזה".

  לאחרונה התחלתם לשווק קנאביס בגרמניה, אותו אתם עדיין לא מייצרים בעצמכם אלא קונים באירופה. האם זו הדרך הנכונה עבור הישראלים - לעבוד מחו"ל לחו"ל?

"זה בטח לא קל. ישנם חסמים רבים. השקעה כספית, הבנת האינטרסים של הגורמים השונים. יש הרבה גורמים שמסתובבים בשוק הזה שצריך להיזהר מהם".

  אתה פוגש את הקולגות הישראלים שלך במקומות הנכונים בחו"ל?

"יש ישראלים. היתרון של הישראלים הוא הנכונות שלהם לעבוד בסביבות של חוסר סדר וחוסר ודאות. את הקנדים אני רואה בכל מקום. הם מציבים עובדות בשטח"

  מה הסיכוי שעוד חברות קנאביס ישראליות יוכלו להנפיק בקנדה?  

"זו לא התקופה לכך. השוק עובר תהליך של חזרה למציאות, ויהיה קשה להנפיק, למעט משהו שונה וייחודי. הישראלים - וגם אני ביניהם - אמרו לקנדים בביטחון מלא, הנה היצוא מגיע, ולשוק נמאס".   

שיח שמניב הכנסות של 9 מיליון שקל ברבעון

חברת הקנאביס שיח מדיקל, שמוזגה לשלד הבורסאי ביונד טיים, פרסמה היום את הערכותיה לגבי הכנסות הרבעון השלישי. שיח היא הראשונה מבין חברות הקנאביס לפרסם הערכות לגבי רבעון זה, אשר מאפשרות לראות את השפעת רפורמת הקנאביס הרפואי של משרד הבריאות על ההכנסות בתחום.

יש לציין כי שיח היא אחת החברות שנחשבות למרוויחות מהרפורמה. מוצריה נמכרים בבתי המרקחת עוד משלב הפיילוט של התוכנית שהחל ב-2018, והם תופסים נתח משמעותי מהכספות בהן מחויבים בתי המרקחת להחזיק את המוצר.

על פי ההערכות, הכנסות שיח ברבעון היו 9.1 מיליון שקל, גידול של 86% לעומת הרבעון המקביל, ושל 30% לעומת הרבעון השני של 2019. על פי הערכות החברה, הכנסות החברה בתשעת החודשים הראשונים של 2019 הן כ-22 מיליון שקל, גידול של 63%. בעקבות ההודעה עלתה מעט מניית שיח מדיקל והחברה נסחרת לפי שווי של כ-300 מיליון שקל.

שיח היא אחת מחברות הקנאביס הרפואי הוותיקות והמוערכות בארץ, והייתה הראשונה לקבל את אישור המעבר לאסדרת הקנאביס החדשה, וכאמור אחת הראשונות (לצד BOL), למכור את מוצריה בבתי המרקחת. החברה הוקמה על ידי משפחת החקלאים שריד, אשר מנהלת כיום אותה גם היום כחברה בורסאית. 

לדברי עוה"ד יואב עציון ועומר בן מתתיהו ממשרד עמית פולק מטלון, שליוו את IMC בהנפקה: "ישנן מספר בורסות בעולם שמאד מתעניינות בהנפקה של חברות מתחום הקנאביס, ומוכנות לקבל אליהן גם חברות בגודל קטן יותר. הבורסה שמרכזת את עיקר החברות בתחום כיום היא בורסת ה-Canadian Securities Exchange. זוהי בורסה שמציעה לחברות קנאביס חבילה אטרקטיבית אשר כוללת, מקצועיות והבנה בתחום עקב העובדה שכיום נסחרות בה עשרות רבות של חברות מהתחום, סחירות שמגיעה עם ההבנה של המשקיעים בתחום והריכוז הגבוה של החברות הנסחרות ולבסוף משטר דיווח ורגולציה אשר נחשב לנוח ביותר. ה-CSE מאד מעוניינת בהצטרפות של חברות ישראליות נוספות ובכירים מהבורסה מגיעים באופן קבוע לישראל על מנת לקדם את הבורסה בין חברות ישראליות. הן באו לבקר מספר פעמים במשרדנו ונפגשו עם לקוחות שלנו ולמעשה מגיעים החודש שוב לראות עוד כמה חברות פוטנציאליות".

עציון ובן מתתיהו מוסיפים כי "יש כאן תקדימיות כפולה בהנפקה של IMC, הן בעובדה שאף על פי שמספר חברות קנאביס בישראל שקלו להירשם למסחר בחו"ל, הדבר עדיין לא צלח עד עתה ו-IMC הייתה החברה הישראלית המשמעותית הראשונה שעושה זאת. ובנוסף, חברת IMC בתור חברה שפועלת גם בישראל, כפופה באספקטים שונים של פעילותה לרגולציה הישראלית, שהנה עדיין בשלבי התהוות, עם אלמנט חוסר הוודאות המוכר הכרוך בסוגיית הייצוא. ועל אף האמור, אנחנו רואים ש-IMC מתגברת על האלמנטים האלו, גם בעקבות הפעילות הענפה שיש לה מחוץ לישראל ומסיימת את המהלך בהצלחה".

"העסקה הייתה מורכבת במיוחד, עקב השילוב של מספר רב של מערכות משפט במקביל. מצד אחד ישנם משקיעים מישראל וחברה ישראלית, מצד אחר ישנם משקיעים מקנדה וחברת שלד ציבורית קנדית מסוג 'תאגיד מדווח' ולבסוף ישנם משקיעים ברמה הגלובאלית. בנוסף, העסקה הייתה מורכבת ממספר שלבים שסיומו של כל שלב הנו תנאי להתקדמות לשלב הבא, כאשר סדר הפעולות תוכנן בקפידה על מנת למקסם את תוצאות המהלך למשקיעים. ראשית עסקת ההשקעה ה-pre-ipo שבוצעה באמצעות חברה בת קנדית של השלד הציבורי, לאחר מכן המיזוג המשולש ההופכי ולבסוף רישומה של החברה הממוזגת למסחר בבורסת ה-CSE. המערכות השונות וסדרת העסקאות חייבו התמחות גלובאלית תוך הישענות על גופי ידע הן בתוך משרדנו והן במשרדים אחרים ברחבי העולם ושילוב של הבנה עמוקה הן בעולמות המשפט של הקנאביס, הן בעולמות המיסוי והן בניירות ערך. הסנכרון המצוין בין כלל הגורמים המעורבים בעסקה וחתירת החברה לצליחת המהלך, הם שהובילו בסופו של דבר לתוצאה המיוחלת", מוסיפים עוה"ד יואב עציון ועומר בן מתתיהו.