“ייקח עוד עשור עד שנגיע לעולם ללא מזומן”: בכיר בפייפאל מספר על החיבה של הישראלים להזמנות מחו"ל

תחום התשלומים הדיגיטליים והטכנולוגיות הפיננסיות עובר בשנים האחרונות שינויים רבים: החל מהצמיחה בקניות אונליין, המעבר ההולך וגובר לאמצעי תשלום דיגיטליים כמו אפל פיי או וויצ'ט בסין, ועד הפיתוח של מטבעות קריפטו. אך לדברי שרי שיבננדה (Sri Shivananda), סגן נשיא בכיר וסמנכ"ל הטכנולוגיות של פייפאל, זוהי רק ההתחלה. "זה עדיין לא עולם ללא מזומנים, וכנראה ייקח לפחות עוד עשור עד שזה יקרה - אפילו במדינות המפותחות ביותר בתחום", הוא אומר בראיון ל"גלובס".

בעוד שחברות סטארט-אפ ואף חברות גדולות רבות מנסות להיכנס לאחרונה לתחום הפינטק, דווקא חברת פייפאל שהוקמה לפני מעל 20 שנה מתוך מטרה זהה לשלהן - לשבש את המערכת הפיננסית - עדיין שולטת בתחום התשלומים ביד רמה. לפי נתוני חברת המחקר Datanyze, פייפאל מחזיקה בנתח שוק גלובלי של 60% בתחום עיבוד התשלומים (התהליך שמתרחש בזמן ביצוע תשלום ברשת, שכולל הצפנה, אימות והעברת התשלום) והמתחרות שלה נמצאות הרחק מאחור - חברת סטרייפ עם נתח של 16% ואמזון פיי עם 3.5%. לפי נתוני חברת מחקר אתרי האינטרנט הישראלית SimilarWeb, אתר פייפאל נמצא במקום ה-45 בעולם מבחינת כמות התעבורה בו, ובמקום הראשון בקטגוריית ניהול פיננסי. לחברה שווי שוק של 120 מיליארד דולר, וברבעון האחרון נפח התשלומים שהושלמו דרך פלטפורמת פייפאל עמד על מעל 178 מיליארד דולר. בחמש השנים האחרונות מחיר המניה הוכפל פי שלושה ובשנה האחרונה היא עלה ב-21%. בתשעת החודשים הראשונים של 2019 הציגה החברה הכנסות של 12.8 מיליארד דולר, עלייה של 14% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. יותר ממחצית מההכנסות מגיעות מארה"ב. הרווח הנקי המתואם (Non-GAAP) עלה בינואר-ספטמבר ב-27% והסתכם בכ-2.7 מיליארד דולר.

שיבננדה מכהן בתפקידו מאז 2016. קודם לכן הוא מילא תפקידים בכירים נוספים בחברה, ביניהם סגן נשיא לפלטפורמה ותשתיות גלובליים. לפני שהגיע לפייפאל הוא עבד באיביי במשך 13 שנים, שם החל את דרכו כמהנדס תוכנה בכיר וטיפס בסולם הדרגות עד למינויו לסגן נשיא בכיר בחברה.

פייפאל כאמור פועלת בתחום כבר מעל 20 שנה. כששיבננדה נשאל על האופן שבו היא פועלת כדי להצליח לעמוד בקצב של הטכנולוגיות והמגמות החדשות ביותר בתחום, הוא משיב כי "יש לנו תרבות של חדשנות, והרבה דרכים בהן אנחנו רותמים את היצירתיות של עובדי החברה. יש לנו פורטל בו כל עובד יכול להציע רעיונות עבור החברה, עובדים אחרים מצביעים להם, ואת הרעיונות הטובים ביותר אנחנו שוקלים אם כדאי להפוך לפרויקטים. בנוסף אנחנו עורכים האקתונים פנימיים, ויש לנו אתגר חדשנות כל שנה שבו קבוצות קטנות מתחרות ביניהן - כל קבוצה יוצרת סרטון או דמו להצגת הרעיון שלה, והרעיונות הזוכים יקבלו מימון מהחברה כדי לקדם אותם".

הוא מוסיף כי "כדי להביא לתוך פייפאל דברים שקורים בתעשייה ולוודא שאנחנו מתמקדים בדברים הנכונים יש לנו גם מעבדות חדשנות במספר מקומות בעולם, בהן אנחנו נמצאים באינטראקציה עם האקוסיסטם החיצוני, אקדמאים, סטארט-אפים וחוקרים. אנשי הטכנולוגיה שלנו עוקבים אחרי המגמות בתחומי החומרה והתוכנה בכל העולם, ואנשי השיווק צופים באופן בו הלקוחות מתנהלים יום-יום. זה מעניק לנו הרבה רלוונטיות".

שיבננדה מדגיש כי מכיוון שהמעבר לעולם ללא מזומנים עוד לא הושלם, לפייפאל קיימות עוד הזדמנויות התרחבות רבות בעתיד, למרות גודלה הנוכחי. "הדרישה לתשלומים דיגיטליים בטוחים, מאובטחים ונוחים שהייתה קיימת עד היום במדינות כמו ארה"ב, בריטניה, גרמניה, אוסטרליה וקנדה מגיעה עכשיו גם לשווקים כמו אסיה ואפריקה. עדיין יש הרבה לעשות בתחום הדיגיטציה של המסחר והתשלומים עצמם. אנחנו רואים שעדיין יש היום צורך בחנויות אופליין, אבל גם דרישה גוברת לקניות אונליין, כשהרבה קורה גם במובייל".

 נתחי שוק גלובליים בתחום עיבוד התשלומים-1

"המסחר מגיע לטלוויזיה ואולי גם למכונית"

שיבננדה מסביר כי מתרחש כיום תהליך שיעביר את התשלומים לרקע, ויפתח הזדמנויות עסקיות רבות חדשות: "בשנות ה-90 כולנו ביצענו את כל סוגי הקניות שלנו בחנויות. ואז המסחר המקוון החל וחלק מהקניות התחילו להיות אונליין, אבל הן קרו בעיקר מהמחשב השולחני - בין אם בזמן הפסקת צהריים בעבודה או כשמגיעים הביתה. עכשיו בעזרת הטלפונים הניידים אפשר לבצע את הקניות 24/7. זה נקרא 'קניות מוכוונות מטרה' (shopping by intent). החנות 'מגיעה' לאנשים דרך המכשירים האלה, מה שמגביר את הכמות של מסחר דיגיטלי ואונליין. היום המסחר מתחיל להגיע גם למכשירים כמו טלוויזיות, סוכנות קוליות, אולי גם מכוניות - והתשלומים נטמעים ברקע. אם בחנות התהליך מאוד ברור, עכשיו כשמזמינים נסיעה באובר או סרט בטלוויזיה התשלום קורה ברקע באופן אוטומטי, בכל הקשר בו הלקוח נמצא, ובזמן אמת - כחלק ממהלך החיים ולא בתור משהו שעושים מהצד. לא צריך לעצור ולמלא פרטי אשראי, בין אם מדובר במנוי או בקנייה. ייתכן שחנויות לעולם לא ייעלמו לגמרי ויהיו חנויות מסוימות שתמיד יתקיימו. אולי לאנשים אף פעם לא יהיה נוח לקנות מכונית מרחוק למשל, והם ירצו להרגיש אותה. אבל האחוזים של מסחר דיגיטלי שיתרחש במובייל, באונליין וברקע ילך ויעלה, והצורך בנוחות התשלומים במצבים האלה גובר. במקביל, זה יהפוך ליותר בטוח ומאובטח. לאורך הזמן, זה יהפוך את העולם למקום קטן יותר - כי כל אחד בעולם יוכל לקנות משהו מכל אחד אחר בעולם ולשלם עבורו, כך שעבור סוחרים - כל העולם יהיה השוק שלהם. ועבור הלקוח - כל העולם הוא מדף אחד גדול של דברים לקנות".

מה לגבי הקריפטו? אתה רואה את המטבעות הדיגיטליים בתור אחת המגמות שישנו את תעשיית התשלומים בעתיד או את פייפאל תומכת בזה בעתיד הקרוב?

"אנחנו עוקבים מקרוב אחרי מה שקורה בעולם מטבעות הקריפטו. לפני כמה שנים אפילו אפשרנו לשלם באמצעות מטבעות קריפטו בפייפאל, אבל גילינו במהרה שהסוחרים והלקוחות עדיין לא היו מוכנים לטכנולוגיה הזו. גילינו שמטבעות קריפטו הם יותר נכס ממטבע - הם יותר דומים לזהב מאשר לשקלים או דולרים. זה בגלל שיש הרבה תנודתיות בערך שלהם, וקמעונאים וסוחרים שפועלים עם שולי רווח דקים לא יכולים להרשות לעצמם תנודתיות רחבה כזו".

שיבננדה התייחס גם למטבעות קריפטו יציבים (stablecoin), שמנסים לצמצם את התנודתיות על-ידי הצמדת ערך מטבע הקריפטו למטבע כמו הדולר למשל, ואמר כי "כעת כשהקונספט הזה מתחיל לצבור תאוצה, אני חושב שמטבעות קריפטו כן יהיו חלק מהעתיד. אנחנו עוקבים מקרוב אחרי הנושא, ויש לנו פרויקטים פנימיים בתחום, ובתור חברה שמתמקדת בלקוחות, ככל שזה יהפוך לרלוונטי יותר נוודא שזה הופך לזמין עבור סוחרים ולקוחות".

איך הכניסה של ענקיות הטכנולוגיה לתחום התשלומים כמו פייסבוק, עם פיתוח מטבע הקריפטו "ליברה" וכרטיס האשראי אפל קארד של אפל, ישפיעו לדעתך על תחום התשלומים?

"כל הפיתוחים האלה נהדרים, ואין ספק שלאחרונה יש יותר תחרות בתחום התשלומים. זה טוב לצרכנים ולשוק, ופיתוחים שמנסים לשבש את המצב הקיים גורמים לכולנו להמשיך לחדש והופכים את האקוסיסטם של תחום התשלומים לרלוונטי יותר. אבל בעוד שנהיה פחות קשה להיכנס לתחום התשלומים, ויותר חברות נכנסות לתחום, עדיין לא פשוט להתרחב בעולם ולוודא שעומדים בכל הרגולציות. חשוב לזכור את היתרון התחרותי שיש לכל אחד מאיתנו. במקרה שלנו זו הרשת הדו-צדדית שלנו - יש לנו בפלטפורמה גם צרכנים וגם סוחרים, ומנוע שמזהה סיכונים והונאות בעקבות שנים של השקעות במדע נתונים, בינה מלאכותית ולמידת מכונה. בנוסף, אנחנו עומדים בכל החוקים והתקנות בכל מדינה שאנחנו פועלים בה ויש לנו גם יתרון לאור מהירות החידושים הנוגעים לתשלומים, כי אנחנו חברה שמתמקדת רק בתשלומים. זה לא עוד עסק עבורנו - אלא הדבר המרכזי ואנחנו מתמחים בזה. מעבר לזה, מכיוון שיש עדיין כל-כך הרבה לעשות בתעשיית התשלומים, למרות מספר השחקנים - יש עדיין מספיק עבור כולם".

פייפאל עצמה הכריזה בעבר כי תיקח חלק בפרויקט הקריפטו של פייסבוק, שמפתח מטבע קריפטו יציב, וכי תשתתף באיגוד ליברה שינהל אותו. ואולם מאז השיחה עם שיבננדה, פייפאל הייתה החברה הראשונה שפרשה מהאיגוד, והחלה גל פרישות של חברות רבות נוספות בהן מאסטרקארד, ויזה ואיביי. פייפאל הצהירה באותו זמן כי היא "ממשיכה לתמוך בשאיפות של ליברה", ולפי דיווח ב"פייננשל טיימס" הסיבות לעזיבתה היו דאגות מהאופן בו פייסבוק תתמודד עם ביקורת של רגולטורים ועם אפשרויות שהפלטפורמה תנוצל לצורך הלבנת הון. בשבוע שעבר הכריזה פייסבוק על השקת מערכת תשלומים חדשה באפליקציות שלה בשם "פייסבוק פיי", שתאפשר תשלום גם באמצעות חשבון פייפאל ושעיבוד התשלומים בה יעשה באמצעות פייפאל וחברות נוספות.

"הישראלים בחוד החנית של התנהגות צרכנית"

מה למדת על הלקוחות הישראלים כתוצאה מפעילות החברה בשוק המקומי?

"אין ספק שיש הבדלים תרבותיים באופן בו לקוחות חושבים על ניהול והעברת הכספים שלהם. לגבי הישראלים, אנחנו יודעים שהם קונים חזקים, ולא רק באופן מקומי אלא באופן בינלאומי, כאשר המדינות הפופולריות ביותר בקרב הצרכנים הישראלים הן לסין, ארה"ב, בריטניה ועוד. יש בסיס משתמשים פעילים טוב בישראל, וזו כלכלה חזקה. יש תחזית לפיה עד 2020 נפח ההוצאות אונליין עבור ישראל יהיה 22 מיליארד שקלים, כך שזה שוק גדול בפני עצמו שכדאי להתייחס אליו. ישראל תמיד הייתה אומה חדשנית ואנשים בה מבינים בטכנולוגיה וחובבים טכנולוגיה, והם נמצאים בחוד החנית של התנהגות צרכנים". לפי נתוני פייפאל, ישראל היא אחת משלוש המדינות המובילות בעולם את מגמת הקניות בחו"ל, לצד אוסטריה ואירלנד, כאשר 80% מהצרכנים הישראלים שקונים אונליין מבצעים קניות מאתרים בינלאומיים. בנוסף, 76% מהקונים הישראלים הצהירו כי בכוונתם להמשיך לקנות ברשת ואף להגדיל את היקף הקניות בשנה הקרובה, ו-67% מהישראלים העידו כי הם מרגישים בנוח יותר לקנות מסוחרים בחו"ל.

יש הרבה מקרים של פרצות אבטחה שמובילות לכך שפרטי אשראי של אנשים דולפים ברשת. מה לקוחות יכולים לעשות כדי להגן על המידע שלהם? האם המגמה הזו צפויה להחמיר?

"יש צעדים פשוטים שנחוצים בהחלט כמו להשתמש בסיסמאות חזקות, ולוודא שלא משתפים את פרטי האשראי עם כל אתר - אלא רק עם אלה שהמשתמש יודע שהם בטוחים ומאובטחים. אני חושב שלקוחות הופכים ליותר ויותר מודעים לדרכים להגן על המידע שלהם, והמודעות לגבי איזה מידע אפשר לשתף, איפה לשתף אותו ואיזו פלטפורמות הן בטוחות הולכת ומתפתחת לאט. אני גם מאמין שחברות צריכות להמשיך לחנך את המשתמשים איך הם יכולים לנהל את המידע שלהם כראוי וגם לעשות את זה עבורם. אנחנו בעסק שבנוי על אמון, ומוודאים שכל פעולה שאנחנו עושים היא בטוחה ומאובטחת עבור הלקוח. גם ההשקעה הגדולה ביותר שלנו בתחום הבינה המלאכותית ומדע הנתונים היא בפלטפורמת הסיכונים וההונאות שלנו, וצוות למידת המכונה המתקדם ביותר שלנו הוא בתל-אביב". 

"פעם בכמה שבועות אני נפגש עם עובד לקפה רנדומלי, ויוצאת מזה שיחה מדהימה"

שרי שיבננדה, סמנכ"ל הטכנולוגיות של חברת פייפאל, פועל רבות כדי לקדם את החדשנות בה, וכחלק מסגנון הניהול שלו הוא מקפיד להיפגש גם עם עובדים זוטרים בארגון. "בתור בכיר בארגון גדול, זה קל להפוך להיות מאוד עסוק לעתים קרובות. אבל כדי להמשיך לעקוב אחרי חדשנות, אני מקפיד להיפגש עם מהנדסים בחברה על בסיס שבועי. בפגישות האלה אנחנו מדברים על מה שהם עובדים עליו, על רעיונות חדשים בהם הם מתמקדים. לפעמים הם יראו לי את הקוד שהם כותבים, דמו של מה שהם מפתחים, לפעמים סתם נעשה סיעור מוחין על לוח. אני מאוד מאמין שכל אחד צריך ללמוד מכל מידע שיש לו גישה אליו. מאוד חשוב למנהיג להיות רלוונטי לארגון שלו, ולקבל מהאנשים שהוא מוביל אמון וכבוד, בעיקר בתחום הטכנולוגיה בו דברים משתנים כל יום".

תוכל לתת דוגמה למקרה בו פגשת עם מהנדס מתחיל בחברה וזה שינה את נקודת המבט שלך?

"לאחרונה נפגשתי עם מהנדס בשם דימיטרי מרטינוב. הפגישה אפילו לא עסקה ברעיון שקשור לתשלומים. הוא כתב בוט לסלאק בשם random coffee, שבכל יום שני בבוקר שולח לכל מי שנרשם לשירות הודעה ושואל אם הם רוצים להשתתף בפעילות. למי שענה בחיוב הוא שולח הודעה נוספת, בה הוא אומר שחיבר את אותו משתמש לאדם אחר באופן רנדומלי. שני האנשים האלה נפגשים ל-30 דקות באותו שבוע, ויכולים לדון בתחומי הפעילות שלהם ובכל דבר אחר שירצו. יש פילוסופיה שגורסת שהרעיונות הכי טובים מגיעים מאנשים שפשוט נתקלים זה בזה ומנהלים שיחה על משהו. יש בחברה שלנו מעל 20 אלף עובדים, וכנראה מעל אלף כבר נרשמו לשירות הזה, כולל אותי. אני אמנם לא עושה את זה כל שבוע, אבל פעם בשבועיים-שלושה אני פוגש מישהו לקפה רנדומלי, ויוצאת מזה שיחה מדהימה. הם מבקשים ממני הדרכה בענייני קריירה, ואני שואל אותם מה הדבר הכי מגניב שהם עובדים עליו, מה הרעיון הכי מגניב שהם מנסים לפצח, או הטכנולוגיה הכי מדהימה שהם נתקלו בה לאחרונה".

שיבננדה מוסיף כי הוא שם את העובדים במרכז גם כחלק מסגנון המנהיגות שלו באופן כללי: "הדבר החשוב ביותר הוא לוודא שיש צוות מגוון של אנשים יצירתיים, חדשניים, שמשתפים פעולה אלה עם אלה. ברגע שיש צוות כזה הדבר השני שצריך לעשות הוא לא לעמוד בדרך שלהם, ולוודא שיש להם את המקום להיות אוטונומיים ולתת ליצירתיות שלהם לשגשג. כשעושים את זה, ונותנים להם את הסוג הנכון של הכוונה, קורים קסמים". 

ת"ז שרי שיבננדה

סגן נשיא בכיר וסמנכ"ל הטכנולוגיות של חברת פייפאל מאז 2016 • בן 46, נשוי ואב לשניים • בתפקידו הקודם שימש כסגן נשיא פלטפורמה ותשתיות גלובליות בחברה • לפני פייפאל, עבד במשך 13 שנים באיביי, שם התחיל כמהנדס תוכנה בכיר וטיפס בסולם הדרגות עד למינויו לסגן נשיא בחברה. את הקריירה התחיל כמתכנת ואנליסט ביצרנית הרכב פורד בשנת 1997 • גדל בעיר הידרבאד בהודו ומתגורר היום בקופרטינו, קליפורניה • בעל תואר שני בהנדסת מכונות מאוניברסיטת אוהיו • שיבננדה מתאר את עצמו כ"חנון" ומקפיד להיפגש עם מהנדסים בחברה כדי לשמור על חדשנות ורעננות