בנק ההשקעות האירופי מסיט הלוואות מדלקים מאובנים

ביום חמישי האחרון הכריז בנק ההשקעות האירופי על שינוי במדיניות ההלוואות שלו, באופן שייתמוך בהשגת יעדי הסכם פריז ויישום מטרת האיחוד האירופי לקראת כלכלה דלת פחמן עד 2050. לאחר דיונים בין 28 מדינות האיחוד ולמרות פעילות הלובי וההתנגדות של חברות האנרגיה הפוסיליות, הבנק החליט כי מינואר 2022 ואילך הוא יהפוך ל"בנק האקלים הראשון בעולם"; לא יאושרו הלוואות לתעשיות הפקת פחם, נפט וגז טבעי - דלקים מאובנים המוסיפים לאטמוספירה גזי חממה רבים ומחמירים את משבר האקלים. בנוסף, לא ישקיע הבנק בתשתיות גז מסורתיות כמו פריסת קווים, אחסון, מתקני זיקוק ועוד, ולא ישקיע במתקנים גדולים לייצור חום מבוססי נפט, גז טבעי ופחם. פעילי סביבה מעריכים כי בנק ההשקעות האירופי העניק בכל יום מימון בגובה 6.2 מיליון יורו לחברות דלק מאובנים בין השנים 2013-2018.

נשיא הבנק, ורנר הויר, אמר כי "האקלים הוא הסוגיה העליונה בסדר היום הפוליטי של זמננו, נפסיק לממן דלקים מאובנים ונשיק את אסטרטגיית השקעות האקלים השאפתנית ביותר של כל מוסד פיננסי ציבורי בכל מקום שהוא". במסגרת המדיניות החדשה, הבנק יסיים את כל ההלוואות לדלקים מאובנים בתוך שנתיים ויישר את כל החלטות המימון שלו בהתאם להסכם פריז. פרוייקטי אנרגיה שיגישו בקשה למימון, יצטרכו להראות שהם יכולים לייצר אנרגיה תוך פליטה של פחות מ- 250 גרם פחמן דו חמצני לקוט"ש. בנוסף, התוכנית מגבילה את האישורים לפרויקטים שכבר בתהליך מול הבנק, מה שעלול להוות בעיה עבור תעשיית הגז, המחזיקה יותר מ-200 מיליארד דולר בפרויקטים של גז טבעי נוזלי, המתוכננים להתבצע בטווח חמש השנים הבאות.

למרות שמדובר בצעד משמעותי, ארגוני הסביבה באירופה מתריעים כי בתוכנית הבנק עדיין יש פרצות שיכולות לקבע את השימוש האירופי בדלקים מאובנים לעוד שנים רבות, בעיקר בשל הדומיננטיות של לובי הגז ויכולת ההשפעה שלו על הפוליטיקאים. לפי תכנית הבנק, פרויקטים המוגדרים כ"בעלי עניין משותף למדינות האיחוד", יוכלו לקבל מימון. כיום, יש יותר מ-50 פרויקטי גז הנמצאים ברשימה זו. הבנק יתמוך בתחנות כוח מבוססות גז אם יתקינו על ארובותיהן פילטרים ללכידה וקיבוע פחמן. בנוסף, הבנק ייתמוך במפעלים קיימים שיציגו תכניות ארוכת טווח לשילוב טכנולוגיות של פחמן מופחת, כך שיכלו להגיע לפליטה המוגדרת בתוכנית - עד 250 גרם של פחמן דו חמצני לקוט"ש.

עד כמה דרמטי המהלך? לדברי ד"ר סיניה נתניהו, המדענית הראשית לשעבר במשרד להגנת הסביבה אשר מכירה מקרוב את עולם מימון האקלים והקיימות, "המהלך הינו דרמטי בזירה הפיננסית, ונדרש בהחלט אם רוצים להפוך את הצהרות הסכם פריז לפעולות של ממש. בשנת 2019 קיבל על עצמו האיחוד האירופאי מסגרת חוקית מקיפה הכוללת יעדי אקלים ואנרגיה לשנת 2030, ביניהם הפחתת פליטות גזי חממה, התייעלות אנרגטית וקידום אנרגיות מתחדשות. בעוד השגת היעדים ידרשו השקעות פרטיות רבות, בנק ההשקעות האירופאי שהוא בנק ציבורי בשליטת מדינות האיחוד, החליט לסמן ולהוביל את הדרך בעולם השקעות האקלים הפנים והחוץ אירופאיות. בתוך מדינות האיחוד יתמקד הבנק בצמצום פערי ההשקעות המתמשכים (על אף מדיניות אקלים ואנרגיה קיימת), בתשתיות לטווח ארוך וגמלון טכנולוגיות דלות פחמן, בתמיכה בהשקעות חדשות מבוססות שוק בסקטור האנרגיה ובייחוד עבור סוגי תשתיות חדשות שיאפשרו לשוק האנרגיה להגיב ביעילות לביקושים. מחוץ לאיחוד, ילוו הבנק לפרויקטים שיסיעו למדינות לעמוד ביעדים הלאומיים שלהם בהפחתת פליטות גזי חממה כפי שהתחייבו בהסכם פריז וכן בפרויקטים שנמצאים בהלימה ביחס ליעדי פיתוח בר-קיימא בהובלת האו"ם.

 סיניה נתניה / צילום: לע"מ

"ספציפית, יתמקד הבנק בארבעה אפיקי הלוואות: התייעלות אנרגטית (בעיקר במבני מגורים), אספקת אנרגיה נטולת פחמן (הכפלת האנרגיה המתחדשת ביחס להיום, קידום טכנולוגיות מימן ואספקה מקיימת של חומרי גלם שידרשו בתקופת המעבר האנרגטי), חדשנות טכנולוגית וקידום סוגים חדשים של תשתיות אנרגיה (בשלב המעבה ועד טרום מסחר כולל ליווי השלבים הראשונים במסחור טכנולוגיות פורצות דרך) ובלהבטיח תשתיות נחוצות עבור ניהול משק האנרגיה (מענה לביקושים, אחסון, מודלים עסקיים)".

המדיניות כלפי תעשיית הגז הטבעי מעלה ספקות באשר ליכולת המהלך להשיג את יעדיו.

"לאור הלחצים הכבדים שהופעלו על הבנק ע"י תעשיות הגז ועמדות המדינות השונות, הדגיש הבנק את תפקידו של הגז בהפחתת פחמן במערכות האנרגיה. אבל יחד עם זאת, הודו כי הגז הטבעי יוחלף בהדרגה בגזים דלי פחמן כמו ביו-גז, גז סינטטי ומימן, כאשר כל אלה יהוו אתגר ממשי לתעשייה. לכן יתמוך הבנק בהלוואות לטכנולוגיות גז דלות פחמן ובאינטגרציה בין סקטור ייצור חשמל וחום. בתחום ייצור החשמל, הבנק הציב ערך סף של עד 250 גרם פחמן דו חמצני לייצור קוט"ש, ויתמקד בפרויקטים של תחנות כוח דלות פחמן, כולל אנרגיות מתחדשות, תפיסה וקיבוע פחמן, ושילוב טכנולוגיות חום וחשמל".