בכיר לשעבר במשרד התקשורת בביקורת חריפה על מדיניות המשרד

חיים גרון, אשר שימש עד לאחרונה בשורה של תפקידים בכירים במשרד התקשורת (בתפקידו האחרון שימש סמנכ"ל בכיר לטכנולוגיות עתידיות), מותח ביקורת חריפה על מתווה המדיניות שגיבש משרד התקשורת לטובת קידום פריסת הסיבים האופטיים בישראל. גרון שלח את תגובתו למתווה למשרד התקשורת במסגרת השימוע, והוא מזהיר מפני ההשלכות החמורות שיכולות לנבוע כתוצאה יישום המדיניות של המשרד.

נזכיר כי המשרד גיבש מתווה חדש לעידוד פריסת הסיבים האופטיים לבתים בישראל, ולפיו בזק תוכל להגדיר את האזורים שבהם היא רוצה לפרוס סיבים, בהם היא תידרש להשלים פריסת סיבים בתוך 5 שנים. באזורים שבזק לא תרצה לפרוס סיבים, יוצאו אזורים אלה למכרזים עבור מפעילים שיפרסו במקומה, ויקבלו בלעדיות בפריסה למשך 10 שנים. המימון לפריסה באותם אזורים יגיע על ידי קרן שרות אוניברסלי שתמומן על ידי המפעילים עצמם ובזק.

גרון מזהיר בפתח דבריו מהמורכבות של הפתרון וכופר ביכולת שלו להתקיים לנוכח מורכבותו. לדברי גרון, ההיסטוריה מוכיחה שאסדרה בשוק התקשורת עובדת ביעילות רק כאשר היא פשוטה ליישום. "אסדרה מורכבת, עתירת כללים ותשומות לקביעתם ולפיקוח על עמידת המפוקחים בהם, נדונה, בסבירות גבוהה, לכישלון.

"כוונותיו הטובות והראויות של המאסדר התנפצו בעבר ויתנפצו בעתיד מול תחכומם של המפוקחים והמשאבים הבלתי מוגבלים למעשה שהם יכולים ומוכנים להשקיע כדי להתמודד עם אסדרה שאיננה נוחה להם. לפיכך, לאסדרה סיכוי טוב להשיג את מטרותיה אם היא פשוטה, ברורה לחלוטין למאסדר ולשחקנים בענף וניתנת לאכיפה יעילה תוך השקעת משאבים ותשומות התואמים את יכולתו המוגבלת של המאסדר או על ידי גורמים חיצוניים".

גרון, כאמור, תוקף בצורה חריפה את מדיניות המשרד ואומר: "קיים כשל אנושי מובנה בהנחה לפיה חבורת פקידים, בכירים ומוכשרים ככל שיהיו, אשר רובם ככולם מעולם לא ניהלו עסק בתחום שעליו הם מופקדים כגורם מאסדר, יצליחו לחזות על סמך תחזיות ותרחישים תיאורטיים את התנהגות השוק בתגובה למהלכי אסדרה שיינקטו על ידם".

בהתייחסו לקרן שרות אוניברסלי אומר גרון שנראה שלא נערכה במסגרת עבודת הצוות בחינה תוצאתית בין-לאומית של יעילות המודל של "קרן שרות אוניברסלי" בהשגת המטרה החשובה של הנגשת שרותים מתקדמים אולטרה מהירים לאוכלוסיה בפריפריה וב"אזורי תימרוץ" אחרים.

"בחינה כזו יכול ותגלה כי במרבית המדינות בהן יושם אמצעי זה, ובפרט במדינות האיחוד האירופי אליהן המאסדר הישראלי נושא עיניו מעת לעת, מנגנון זה, אף שהוכיח יעילותו באספקת שרותי תקשורת בסיסיים ביותר כגון טלפון ציבורי, קו טלפון ואינטרנט בקצב איטי, כשל לחלוטין בכל האמור לאספקת שרותים מתקדמים אולטרה-מהירים מבוססי רשת אופטית".

גרון מתייחס גם לרצון של המשרד לדחוף להקמתה של רשת סיבים אופטיים: "הרשת הקיימת של בזק, המבוססת על רשת נחושת עד לחצרי הלקוח, רחוקה מאד ממיצוי הפוטנציאל שלה להשגת המטרה בשנים הקרובות. הרשת מאפשרת לספק, בשנים הקרובות, את רוב צרכי המשק בשרותים מתקדמים אולטרה-מהירים וזאת על ידי שדרוגים פשוטים לביצוע וזולים יחסית להקמת רשת אופטית בעלויות הכבדות הנדרשות להקמתה על פי הערכת הצוות.

"פיתוחים טכנולוגיים של השנים האחרונות מאפשרים הכפלת הקצב, ללא השקעה כבדה. הגדלה נוספת עתידית של הקצבים, אף היא תוך ניצול תשתית הנחושת בחצרי הלקוח, תוכל להתבצע על ידי החלפת הציוד האלקטרוני בארונות הרחוב בטכנולוגיות חדשניות המאפשרות באופן תאורטי הגדלת הקצב לבניינים הנמצאים במרחק קרוב לארון הרחוב עד כדי כמה מאות מגה.

"שדרוגים הדרגתיים כאלה יוכלו לספק, להערכתי, את רוב צרכי החברה והמשק בטווח הנראה לעין, באזורים אורבניים צפופים כמו גם באזורים דלילי אוכלוסין ובפריפריה, והמטרה תושג בעלויות המהוות רק חלקיק מהעלות העצומה הכרוכה בהקמת רשת אופטית חדשה. לטעמי, אין כל הגיון כלכלי או אינטרס ציבורי בהתמקדות כעת ברשת אופטית יקרה, טרם מוצה הפוטנציאל הגלום בשדרוגי הרשת הקיימת."

גרון כותב עוד: "במקצוע הכלכלה נהוג לחשב או לשקול את "מחיר הטעות", דהיינו, המחיר שיושת על הציבור אם המדיניות לא תשיג את יעדיה. בענייננו מחיר הטעות יהיה שהפריפריה ואזורים דלילי אוכלוסין, עד כ 40% מבתי האב במדינה, יוותרו לכאורה בפיגור בכל הנוגע לשרותי תקשורת מתקדמים".

תגובת משרד התקשורת: "מר חיים גרון שימש בתפקידים בכירים לאורך שנים במשרד ותרומתו למשרד ידועה. לעצם הטענות, הנושאים שעלו ייבחנו במסגרת עבודת הצוות הבין משרדי. חשוב להדגיש כי מטרת הצוות היא להביא את הקדמה הטכנולוגית לכל בית בישראל. למרות הידע והיכולות של הצוות המקצועי במשרדי התקשורת, האוצר וברשות התחרות, לא ניתן היה להיכנס לשיקולים העסקיים של החברות והועדף מתווה מבוסס תמריצים. כלל הערות הציבור והחברות ייבחנו במסגרת השימוע".