החזית הפנימית של סין באסיה: מלחמת הסחר היא לא רק מול ארה"ב

סכסוך הסחר המתמשך בין ארה"ב לסין גרם להפניית רוב תשומת-הלב העולמית לביצועי שתי הכלכלות - קצב הצמיחה בסין, רמת האבטלה בארה"ב ומאזן הסחר בין המדינות. ברור שיש חשיבות רבה לבריאות של שתי הכלכלות הגדולות בעולם, אך התרכזות בהן בלבד מסתירה שחקנים חשובים אחרים בסכסוך הסחר, שהתגובה שלהם תעצב בפועל את קווי האספקה של הכלכלה הגלובלית.

אחד השחקנים הפחות מדוברים בסכסוך הסחר הוא טייוואן, אי בן 23.7 מיליון תושבים שאחראי לייצור רוב השבבים המוכנסים למכשירי האלקטרוניקה המורכבים בסין. הרפובליקה העממית של סין וממשלת טייוואן מנהלות מערכת יחסים מורכבת. רשמית שתי הממשלות אינן מכירות זו בזו - ממשלת טייוואן רואה בעצמה את הנציגה היחידה של האומה הסינית, וכך גם הממשלה הקומוניסטית בבייג'ינג. אולם על אף שהן אינן מכירות רשמית זו בזו, טייוואן וסין מקיימות קשרי מסחר וקשרים כלכלים ענפים, במיוחד בתחום הייצור הטכנולוגי.

סין היבשתית היא שותפת הסחר החשובה ביותר של טאיפיי, עם 41% מהיצוא של טייוואן מופנה לרפובליקה העממית. סין היא גם יעד מרכזי להשקעה מטייוואן, שעמדה בשנת 2017 על כ-8 מיליארד דולר. חברות מטייוואן מעסיקות ביבשת כ-10 מיליון איש, 60% מהם בתעשיית המידע והתקשורת, והייצור בהן מהווה כ-10% מכלל היצוא של סין.

הקשרים הענפים בין טייוואן לסין נולדו מהצימוד של הון וטכנולוגיה מטייוואן עם כוח העבודה הזול בסין. חברות מטייוואן מעדיפות לייצר בסין הודות לשכר העבודה הנמוך שם, והייצור בסין איפשר לטייוואן להתחרות מול תעשיות מתקדמות אחרות כמו יפן ודרום קוריאה.

המכסים שארה"ב מטילה ועלולה עוד להטיל על מוצרים מסין, במיוחד בתחום האלקטרוניקה, מאיימים לשבש לחלוטין את הקשרים שנרקמו בין השתיים ולהביא באופן לא מכוון לא רק יותר עצמאות של טייוואן מול בייג'ינג, אלא גם לחיזוק של מדינות דרום-מזרח אסיה ובמיוחד יריבה אחת של סין באזור - וייטנאם.

דחיפה לייצור בדרום-מזרח אסיה

בשביל להבין את ההשלכות הלא צפויות של סכסוך הסחר בין ארה"ב לסין, צריך קודם לעמוד על הדינמיקה באזור בכל הקשור לקווי ייצור. כבר מספר שנים שחברות ועסקים מוציאים את הייצור שלהם מסין, בגלל עלייה בעלויות העבודה במדינה. דרום-מזרח אסיה הפכה ליעד מועדף לעסקים שחיפשו אלטרנטיבה לסין אך מבלי להוציא את כל קו הייצור שלהם ממזרח אסיה. מדינות דרום-מזרח אסיה עדיין קרובות יחסית ליפן, קוריאה הדרומית וטייוואן ונתיב השינוע של מוצרים לא משתנה בהרבה בהשוואה ליציאה מסין - דרך האוקיינוס השקט אל ארה"ב.

סכסוך הסחר האיץ את התהליך של יציאת חברות מסין ונתן דחיפה לייצור בדרום-מזרח אסיה, במיוחד בווייטנאם ובקמבודיה. היבוא לארה"ב מקמבודיה עלה בכ-20% בחצי הראשון של 2019, והיבוא מוויטנאם עלה באותה תקופה בכ-36%. חלק מהקפיצה ביבוא נובע מחברות סיניות שמפנות את המוצרים שלהן דרך שתי המדינות במטרה לחמוק ממכסים, אך אין ספק שחברות מעדיפות את דרום-מזרח אסיה כאלטרנטיבה לסין, עם חברות כמו אינטל, גוגל, סמסונג ועוד שמקימות מפעלים במדינות או מעתיקות מפעלים לאזור.

מי שלוקחת חלק אקטיבי בהוצאת חברות מסין ומתן עזרה במיקומן החדש היא ממשלת טייוואן, שתומכת בחברות טאיוואניות המחליטות להחזיר חלק מהייצור המתקדם לאי ולהעביר את שאר הייצור אל דרום-מזרח אסיה. ממשלת טייוואן עוזרת לחברות שלה על ידי ניהול שיחות עם ממשלות זרות בדבר סבסוד, הנחות מס ותמיכה במעבר בתמורה להתמקמות המפעלים אצלן.

מה ממשלת טייוואן מבקשת להרוויח בצעדים האלו? ראשית, היא עוזרת ליצרנים שלה להתמודד עם סכסוך הסחר שפוגע ברווחים שלהם. כל ממשלה תרצה לתמוך בבסיס היצרני שלה בזמן משבר. שנית, ממשלת טייוואן מחזיקה בתפיסה אסטרטגית שרואה חשיבות בקידום והעמקת היחסים בינה ובין דרום-מזרח אסיה, מתוך הכרה בחשיבות הגדלה של האזור כמרכז כלכלי ומרכז ייצור.

טייוואן מבינה שדרום-מזרח אסיה עתיד להיות גוש כלכלי חשוב במזרח אסיה ולכן רוצה להשיג דריסת רגל מוקדמת. שלישית, טייוואן בשנים האחרונות סבלה מלחץ גדל והולך מצד סין הקומוניסטית, שמשתמשת בקשרים הכלכליים בין המדינות בשביל לנסות ולהכריח את טייוואן להתחיל (בעיני בייג'ינג להמשיך) שיחות לאיחודה של טייוואן עם היבשת. יציאת חברות מסין והקטנת הקשרים הכלכליים עמה יעזרו לטייוואן להוריד את הלחץ הסיני ממנה.

לא רק סין על הכוונת האמריקאית

סכסוך הסחר של ארה"ב, עם סין בפרט והעולם בכלל, מתקרב לכמה התפתחויות חשובות שיש לשים לב אליהן בחודשים הקרובים. הראשונה היא העלאת מכס של 15% על סחורה סינית בשווי כ-160 מיליארד דולר המתוכננת ל-15 בדצמבר, מכס שיכלול מוצרי אלקטרוניקה רבים המיובאים מסין כמו מחשבים וטלפונים ניידים. אם המכס יוטל, הוא יאיץ את היציאה של חברות טאיוואניות מסין ועלול להביא ל-2 מיליון מובטלים סינים, בעיקר בענפי ההייטק במדינה.

סכסוך הסחר האמריקאי אינו רק עם סין וגם מדינות-דרום מזרח אסיה כמו וייטנאם, מלזיה וסינגפור נמצאות ברשימת החשודות כעוסקות ב"מדיניות לא הוגנת" שפוגעת בכלכלה האמריקאית. בחודשים הקרובים יש חשיבות לשים לב לאן בדיוק נע הממשל - ניסיון להגיע להבנות חדשות עם מדינות דרום-מזרח אסיה בנוגע לסחר ועזרה ליצרנים אמריקאים להקטין את ההפסדים עקב המעבר מסין, או הטלת מכסים גם עליהן במטרה להביא להסכמי סחר חדשים. לאור ההצלחה האמריקאית עם דרום קוריאה, יפן, מקסיקו וקנדה אנחנו עלולים לראות את התרחיש האחרון, אך מוקדם מדי לדעת. 

הכותב  הוא אנליסט גיאופוליטי בכיר בקבוצת אינפיניטי ומייסד אתר "המשחק הגדול" המתמחה בניתוחי עומק של הזירה הבינלאומית. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן