אני: יזם, לא מסתדר במסגרות, תזזיתי עם ראש משוגע. יודע להתמודד עם כישלונות מתוך הבנה שהם בונים אותי.
משפחה: סבא מצד אבא, מנחם, שעל שמו אני נקרא, נרצח בפרעות שפרצו בגבול רומניה-אוקראינה לפני מלחמת העולם השנייה. סבתא עלתה לישראל עם אבא, שהיה בן יחיד, באוניית מעפילים שגורשה לקפריסין ורק אחרי כמעט שנה הגיעו לארץ וגרו בג'בלייה, על גבול יפו-בת ים. בארץ סבתא פגשה בן זוג חדש שעסק בנגרות והוא היה סבא בשבילי.
גם אמא הייתה בת יחידה. היא נולדה ברומניה לאב כורך ספרים, שאחרי העלייה לארץ פתח עם סבתא ברחובות חנות צעצועים, חלומו של כל ילד, ומתחת לבית היה לו בית מלאכה קטן לכריכת ספרים בשביל הנשמה. ההורים נפגשו אחרי הצבא והתיישבו ברחובות. לאבא יש תואר שני במתמטיקה ממכון ויצמן והוא עבד 30 שנים בתעשייה האווירית. אמא הייתה מורה ביסודי, טיפלה בארבעתנו ועזרה לסבא וסבתא בחנות.
ילדות: למדתי במסגרות דתיות-חרד"ליות, עם חינוך דתי של פעם, ערכי ואוהב אדם, אבל אורח החיים הדתי לא דיבר אליי ועוד לפני הצבא הורדתי כיפה. הייתי ילד עם הפרעת קשב לא מאובחנת, ביליתי המון בחוץ, כדורסל וכדורגל, השתתפתי בתחרויות אתלטיקה קלה ורכבתי המון על אופניים. במשך תקופה רציתי להיות משפטן, אחר כך רו"ח, ואת השירות הצבאי עשיתי ביחידה סודית.
אישי: יצאתי לטיול אחרי צבא עם מי שהייתה חברה שלי אז, אשתי לשעבר. התגרשנו לפני תשע שנים ויש לנו ילד משותף. אני בזוגיות נפלאה בשש השנים האחרונות עם מעיין, מעצבת משרדים, בת זוג תומכת ואמא לשני בנים.
קריירה: אחרי שהשלמתי בגרות בלשון, נרשמתי לראיית חשבון במכללה למנהל בחיפה ובמקביל עבדתי בווידנט, שנתנה שירות למערכות תקשורת ונקנתה על-ידי נטוויז'ן. אחרי שנה עזבתי את הלימודים ולמדתי את תחום המחשבים לבד. התחנה הבאה שלי הייתה בבינת. ניהלתי שם כמה מחלקות ובתפקיד האחרון עמדתי בראש תחום האאוט-סורס של החברה. אחרי שש שנים רציתי לעבור לצד של הלקוח והגעתי לאלדין, חברת אבטחת המידע של ינקי מרגלית, שם ניהלתי את מחלקת ה-IT ומחלקת המידע, ואחרי שנתיים הגעתי ללייבפרסון כמנהל פעילות הענן. הייתי גם תקופה בדאבל ווריפיי, סטארט-אפ שעסק בניתוב פרסומות ליעדים שמתאימים ללקוח ברשת.
סי פאי: סטארט-אפ שהקמתי עם חבר, בלי מימון, שהתבסס על טכנולוגיה שידעה לזהות טרנדים של חיפוש מוצרים ברשת ולהציע אותם באופן חכם. הרווחנו כסף מהיום הראשון ואחרי שנה וחצי עשינו אקזיט עם רווח נחמד.
Namogoo: הקמתי אותה ב-2014 עם אהד גרינשפן, יוצא 8200 ודוקטור למדעי המחשב. הכרנו דרך משקיע שהכיר בינינו עוד כשהייתי בסי פאי ולו היה סטארט-אפ משלו. כשהוא סגר אותו, החלטנו להרים חברה שתעזור להשאיר משתמשים באתר ולגרום שלא ינטשו אותו. טסנו לאנגליה לפגוש לקוחות פוטנציאליים, ומכיוון שהמלונות היו יקרים להחריד, מצאנו דירת Airbnb וישנו כפיות במשך חמישה ימים וככה החברה בעצם קמה. כשהתחלנו לעבוד עם ארגוס, אחת מהקמעונאיות הגדולות באנגליה, קיבלנו חשיפה ענקית בדיוק לפני כריסמס והעסק התרומם.
יש לנו שלושה מרכזים, בבוסטון, לונדון והרצליה. שנינו גרים בארץ, אבל המון במטוסים. גייסנו עד היום 69 מיליון דולר. המוצר שלנו עוזר לאכוף את נושא פרטיות המשתמש, שהפך קריטי עבור חברות בגלל התקינה האירופית שמאוד התהדקה, בעזרת קוד שניתן לבעלי האתרים ורץ אצל המשתמשים ומגן על הפרטיות שלהם. אנחנו יודעים למשל לזהות פרסומות מושתלות, לנקות אותן, וכך להשאיר את הלקוחות זמן רב יותר באתר, מה שמעלה את ההכנסות שלו. ככל שהאתר גדול יותר, הסכום שאנחנו גובים ממנו עולה. אנחנו עובדים עם לקוחות בינלאומיים כמו לנובו, טומי, סמסונייט, אסיקס, דולר שייב קלאב. כרגע יש לנו לקוח ישראלי אחד.
פנאי: כשיש לי, אני מטיס מטוסים דו-מנועיים בהרצליה, הלוואי ויכולתי לעשות את זה פעם בשבוע. בטיסות לחו"ל אני שומע פודקאסטים ועושה דברים יחד עם מעיין והילדים.
תפיסת עתיד: להיות ב-Namogoo, כי אני נהנה ממה שאני עושה, ולהמשיך לעשות טוב לעולם. אין הנאה יותר גדולה מאשר להרים חברה ממצגת - לפעילות בשלוש יבשות ובדרך להנפקה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.