מדוע בעידן משבר האקלים ישראל עדיין מקדמת חיפוש של דלקים מזהמים?

בשבוע שעבר רשמו המשרד להגנת הסביבה והארגונים הירוקים ניצחון קטן: מועצת רשות מקרקעי ישראל הורידה מסדר יומה, לעת עתה, את אישור חיפוש פצלי השמן באתר אורון בנגב. החגיגה, האולי מוקדמת, מתנגשת עם חלום ישן נושן למציאת אוצרות טבע ונפט כחול-לבן, מבטן אדמת ארץ הקודש. כבר בשנת 1953 חוקקה המדינה הצעירה את חוק הנפט, המעודד יוזמות חיפוש נפט על ידי רגולציה מזערית והטבות כלכליות וקנייניות ליזמים, ומאז לא השתנה דבר; ישראל מאשרת חיפושי נפט ופצלי שמן על גבי שטחים נרחבים ומאפשרת תנאים נוחים להפקתם.

מבדיקה שערכה החברה להגנת הטבע לקראת ועידת האקלים הישראלית, שתתקיים ביום ראשון בתל-אביב, בהובלת קואליציית האקלים הישראלית, עולה כי בשנים האחרונות מקודמות בישראל יוזמות רבות לחיפוש ופיתוח של דלקים פוסיליים נוזליים, שהפקתם ושריפתם מחמירה לאין שיעור את משבר האקלים. יוזמות אלו כוללות פיתוח שדות נפט ופצלי שמן מחיפה ועד אילת - על פני שטח כולל של 2.124 מיליון דונם, כעשירית משטח מדינת ישראל. זאת, לצורך הפקת מאות מיליונים של חביות נפט מזהמות, בעידן שבו שואף העולם לצמצם את התלות והשימוש בדלקים מאובנים ומאמץ חלופות נקיות יותר. "חלק מיוזמות הפיתוח הקיימות היום מהוות איום ממשי על איכות החיים ועל המערכות האקולוגיות בישראל. לא ברור לנו כיצד מיזמים אלה, המקודמים בברכת המדינה ובאישורה, מתיישבים עם התחייבויותיה של אותה ממשלה ממש להפחתת פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר ועם המאמץ הבינלאומי להפחית את השימוש בדלקים מאובנים ולעבור לאנרגיות מתחדשות", אומרים בחברה להגנת הטבע.

כשמסתכלים שנים קדימה, הדלקים המאובנים אמורים להיות פרק היסטורי שנסגר. הנזקים שהם מסבים לסביבה, משלב החיפוש ועד שלב ההפקה והשימוש שלהם - ידועים זה שנים. החלופות? אנרגיות ירוקות, שהשימוש בהן בעולם הולך ועולה, ולפרק זמן מוגבל, עד אימוצן המלא - שימוש בגז הטבעי, גם הוא דלק פוסילי מזהם, אך מזהם פחות מאשר פחם ונפט בשלב ייצור החשמל בתחנות הכוח. בתחילת השבוע התבשרנו שגם במחוזותינו מתכנן משרד האנרגיה להרחיב את השימוש בהן על פני הדלקים הפוגעים בסביבה, אך באותה נשימה, מאשר אותו משרד חיפוש של עוד מקורות אנרגיה מזהמים. לאורך שנים רבות התנגש הצורך הישראלי המובן בעצמאות אנרגטית עם הצורך להגן על הטבע. אך כעת, עם השינויים החלים בעולם, נשאלת השאלה; האין זה זמן טוב עבור משק האנרגיה הישראלי לחשב מסלול מחדש, ולפעול לניתוק התלות בדלקים מזהמים.

פסולת מסוכנת וסיכון למי התהום

הכמיהה לנפט לא מסתכמת בחיפוש אחר מאגרי נפט גולמי, אותו חומר שאנחנו מכירים היטב. בישראל ישנם מרבצים גדולים של פצלי שמן; דלק במצב מוצק הנמצא בסלע שעומקו 500-400 מטרים מתחת לפני הקרקע, שעד לכדי הבשלתו לנפט גולמי, יש להמתין עשרות או מאות אלפי שנים. אך טכנולוגיות שונות מאפשרות "בישול מהיר" של הסלע, והפיכתו לנפט ניגר באמצעות חימום ממושך וממוקד. עוד לפני ההשפעות הסביבתיות, כדאי לציין שהחומר המופק הוא נחות ביעילותו ובפוטנציאל הכלכלי שלו לעומת נפט נוזלי קונבנציונלי; יחס האנרגיה המוחזרת על האנרגיה המושקעת של פצלי שמן הוא נמוך מאוד בהשוואה לנפט קונבנציונלי, והוא עומד על כ-1.5:1, בהשוואה ליחס של כ-20:1 בנפט קונבנציונלי. לפי הערכות שביצע מנהל התכנון בשנת 2013, עבור יצירת חבית דלק גולמי בודדת נדרשים כ-2 טון פצלי שמן, כשרק חלק קטן מאוד מהחומר אכן הופך לנפט. אפשרות נוספת היא לשרוף את החומר המוצק להפקת חום וחשמל, אך גם כאן היעילות נמוכה.

כריית פצלי השמן והפיכתם לנפט מותירה חותם בסביבה לאורך התהליך כולו. קידוחי נפט ופצלי שמן ממוקמים לרוב בלב השטחים הפתוחים, וכפועל יוצא פוגעים בהם ובתפקוד המערכות האקולוגיות בסביבתם, וברדיוס גדול סביב אתר הפעילות, שלפי החברה להגנת הטבע עלול להגיע לכדי מאות ואלפי מטרים. כריית פצלי שמן יוצרת עודפי חומר טפל, העשויים להגיע למיליוני טונות בשנה ולהכיל חומרים מסוכנים המצריכים טיפול מיוחד ואינם בטוחים להטמנה, כך לפי המשרד להגנת הסביבה. בנוסף, הטיפול בפצלים מצריך אגירה של תשטיפים מזהמים, אשר מקרה כשל במאגרים עשוי לגרום לשפיכתם לערוצי נחלים באזור ולגרום לאסון אקולוגי חמור. ההשפעה הסביבתית משתנה לפי האתר שבו מאותרים פצלי השמן והשיטה הטכנולוגית שבה הם מופקים, ולכן אין דרך לתחום באופן כולל את הנזק הסביבתי שייווצר אם וכאשר יופק באופן מסיבי נפט מפצלי שמן בישראל. נכון לזמן זה, מרבית היוזמות הנבחנות חדשות, עדיין אין מסמכים סביבתיים ראשונים ולא ידוע לעומק מה תהיה ההשפעה האקולוגית והבריאותית בכל אתר שבו קיים רישיון חיפוש.

הערכות כלליות משוות את תהליך הפקת נפט מפצלי שמן להפקת נפט קונבנציונלי; לפי הערכות ה-IPCC, הארגון הבין-ממשלתי לטיפול במשבר האקלים, מחזור החיים של הפקה ושימוש בפצלי שמן יוצר פליטות גזי חממה בהיקף של כ-150% יותר מאשר נפט, דלק עשיר בפחמן ומזהם מאד כשלעצמו. הסיבה לכך נעוצה בתהליך; בניגוד להפקת נפט הכרוכה בשאיבתו מבטן האדמה, לצורך הפיכת פצלי השמן לנפט, נוספים עוד שלבים: הכרייה עצמה שמשחררת מזהמי אוויר שונים ככל כרייה של חומר ויוצרת גם גזי חממה, וכן תהליך החימום - שבמסגרתו נוצרות פליטות של גזי חממה רבים, שאינן קיימות בקידוח נפט רגיל. בנוסף, לפי הערכות, פצלי השמן בישראל עשירים בגופרית ביחס למקומות אחרים בעולם. "בעוד הממשלה מצהירה ופועלת לצמצום פליטות גזי החממה ומזהמי האוויר בישראל, היא מחלקת זכויות חיפוש והפקה למאגרי נפט ושדות פצלי שמן. פיתוח שדות פצלי השמן בישראל, העשירים בגופרית גם ביחס לעולם, משמעותו פליטות מזהמי אוויר בהיקפים חריגים, פליטות גזי חממה גבוהים אף ביחס לאלטרנטיבה המזהמת של נפט קונבנציונלי, יצירת פסולת מסוכנת בהיקפים אדירים וסיכון למי התהום", אומר דרור בוימל, מנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע. "על הממשלה לעצור לאלתר את כל מיזמי הפיתוח והניצול של פצלי השמן ומאגרי הנפט בישראל".

"רק עכשיו התבשרנו שישראל עשויה להעלות את יעד השימוש באנרגיות מתחדשות, גם אם מדובר ביעד נמוך ביחס למדינות אחרות. המגמה של שימוש באנרגיות מתחדשות בעולם מתרחבת", אומרת פרופ' עינת אהרונוב מהמכון לחקר כדור הארץ באוניברסיטה העברית. "מאידך, כל תעשייה הקשורה לנפט וזיקוק שלו גורמת לזיהום אוויר, הרס הנוף והמוני הקידוחים. זו תעשייה לא כלכלית, כשמשכללים פנימה את העלות הסביבתית, אבל אף אחד לא עושה את זה. החברות לא משלמות את העלות הסביבתית, אלא האזרחים".

"המערכת האקולוגית שלנו שבירה"

כיום בישראל ישנן ארבע יוזמות פעילות לפיתוח פצלי שמן, כולן במישור רותם ובאורון בנגב. חברת רותם אמפרט היא הוותיקה באזור והיא מפיקה מאות אלפי טון בשנה מתוך מיליוני טון של פצלי שמן, שבהם היא משתמשת לצורכי מפעליה. עוד במישור רותם פועלות בשלב רישיון חיפוש "אלדרמין הולדינגס" בשטח בעל פוטנציאל הפקה של עשרות מיליוני טון פצלי שמן וכ-1.5 מיליון חביות נפט בשנה, ו"רא"מ שותפות מוגבלת" בשטח בעל פוטנציאל של כ-20 מיליון טון פצלים, שמהם ניתן להפיק כ-135 מיליון חביות, אשר יופקו בשלב הראשון בהיקף של כ-1.6 מיליון חביות בשנה. באתר אורון, שבו חקירת הפצלים לא נדונה לעת עתה במועצת רשות מקרקעי ישראל, עשויה החברה לחפש פצלי שמן על פני שטח בעל פוטניציאל הפקה של מיליוני טון.

ראוי לציין, עם זאת, כי לאורך השנים, חלק מיוזמות פצלי השמן בישראל כשלו: קידוחים נמצאו יבשים, חברות כשלו בגיוס השקעות לפיתוח המאגרים וחלקן נחלו כישלון בפיתוח המאגרים עצמם. במקרה של היוזמה להפקת פצלי השמן בעדולם, המחאה הציבורית הצליחה להוביל לדחיית הפרויקט על הסף על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים. בנוסף, בנקי השקעות גדולים בעולם החלו להסיט השקעות מפרויקטים של אנרגיה פוסילית, מה שמציב סימן שאלה נוסף סביב עתיד התחום.

המשרד להגנת הסביבה מציג עמדה ברורה בנוגע לפצלי שמן: מדובר בהענקת תמריץ לאחד מסוגי הדלקים הגרועים ביותר ולקידום יוזמות בנושא יהיו השלכות שליליות על מדינת ישראל והמשק שלה. "מספר מדינות OECD כבר נקטו מדיניות של איסור גורף על הפקת פצלי שמן, ולא בכדי. בין מדינות אלה גרמניה, צרפת, בריטניה, אירלנד והולנד. תהליכי כרייה, הפקה, שינוע ושימוש בפצלי שמן הופכים מקור אנרגיה זה למזהם ולהרסני ביותר, אף יותר מפחם. לכן יש להימנע מאישור התהליך של הפקת פצלי שמן כבר בשלב מוקדם של חיפוש וחקירה לאור הנזק הפוטנציאלי החמור כל כך לסביבה ולבריאות של תושבי ישראל", אומרים במשרד.

אולם, חשוב לציין כי במועצת הנפט המאשרת חיפושי גז, נפט ופצלי שמן, אמורה להיות נציגות קבועה של חברים בעלי זכות הצבעה למשרד להגנת הסביבה, אך השר זאב אלקין לא מילא את התקנים הללו בשנתיים האחרונות.
עוד מדגיש המשרד להגנת הסביבה כי שימוש בדלקים פוסיליים מזהמים עומד בסתירה למדיניות הממשלה ולמחויבויות הבינלאומיות של ישראל להפחתת פליטות גזי חממה ולמגמה העולמית של מעבר לאנרגיות מתחדשות, ומזכירים כי ישראל, כיתר מדינות העולם, מחויבת להגיש לאו"ם עד סוף השנה הבאה תוכנית אסטרטגית למעבר לכלכלה דלת פחמן, וכי כריית פצלי שמן מנוגדת להסכמים בינלאומיים שישראל צד להם ולהחלטות להפחתת השימוש בדלקים מאובנים לאור שינויי האקלים. "אישור העסקה כעת באורון ישדר מסר מבלבל למשקיעים שלפיו מצד אחד המדינה מובילה מהלכים לניתוק התלות בדלקים מזהמים ומצד שני מחלקת היתרי חיפוש. מנקודת מבט תועלתנית בלבד, כדי שהשוק הישראלי יישאר רלוונטי ותחרותי בטווח הארוך, אין שאלה כי החלטה על פיתוח כלכלי מבוסס דלקים מזהמים תשאיר את הכלכלה הישראלית מאחור".

במשק האנרגיה בישראל, הדלקים הפוסיליים הנוזליים משמשים בעיקר את סקטור התחבורה, התורם למעלה מ-40% מגזי החממה הנוצרים בישראל, ואם יופק נפט בכמויות גדולות מפצלי שמן - הוא ישרת את סקטור התחבורה, ויקבע תלות במשאב מזהם בעידן של משבר אקלים, שבו אנו נדרשים ליישם פתרונות תחבורתיים מקיימים.

ד"ר יעל פרג, סגנית דיקאן בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי, מתריעה כי אנו עלולים להיכלא למעין 'לולאת נפט': "ישראל חיפשה חלופות לנפט המופק במדינות שאינן ידידותיות לנו, כדי לייצר ביטחון אנרגטי ולגוון את מקורות הדלקים שלה. אך היום יש חלופה אחרת - רכבים חשמליים. לדאבוננו, קצב החדירה שלהם לשוק הוא אטי. עולה השאלה - אם נגלה שיש לנו נפט משלנו, למה שנאיץ את המעבר לרכבים חשמליים? הרי אחת המוטיבציות לעבור לשימוש בהם, היא כדי להוריד את התלות שלנו בנפט של מדינות אויב. אם מחירי הנפט יירדו, יהיה לנו יותר כלכלי לא לעבור לרכב חשמלי. אך יש כאן גם עניין של בריאות הציבור וביטחון הסביבה. אם מדובר במדינה מספיק גדולה כמו קנדה שיש לה חולות נפט ושטח עצום - אז העניין הסביבתי אולי פחות משמעותי. אך בישראל יכולות להיות לכך השלכות סביבתיות שאנחנו לא יודעים מהן. המערכת האקולוגית שלנו שבירה".

אצל מקבלי ההחלטות, לביטחון אנרגטי יש חשיבות מכרעת. "אנחנו צריכים לקדם ביטחון אנרגטי באמצעות גיוון מקורות, אבל פצלי שמן הם לא הדרך. העלויות הסביבתיות והבריאותיות שלו לא מצדיקות את הפיתוח. ישראלים אומרים לעצמם 'שטויות, אנחנו מדינה קטנה, שהסינים יטפלו במשבר האקלים'. אבל צריך להסתכל על הצריכה לנפש - ושם אנחנו במקום גבוה. שינוי אקלים הוא סכנה מוחשית וגדולה, וכולם צריכים לחפש חלופות לדלקים המזהמים. אוי לנו אם נמצא פה כמויות עצומות של פצלי שמן ונתחיל להפיק אותם - במקום לפתח את הבשורה של האנרגיה הנקייה, שהיא מה שהעולם צריך".

תגובת משרד האנרגיה: "משרד האנרגיה רואה חשיבות גדולה בגיוון מקורות האנרגיה של המשק בישראל, מעודד ומקדם שימוש באנרגיות מתחדשות ובגז טבעי, שיחליף את הפחם כמקורות אנרגיה. עם זאת, יש עדיין צורך בנפט ופצלי השמן צפויים להחליף את הנפט. אין כיום בישראל מדיניות להפסיק את חיפושי הנפט". 

אסטוניה: ממלכת פצלי השמן תחת זכוכית המגדלת של ה-OECD

אסטוניה כבר יותר מ-90 שנה כורה פצלי שמן בכמויות גדולות עבור משק האנרגיה שלה. החל משנות ה-60' היא הייתה היצרנית והצרכנית הגדולה ביותר בעולם של פצלי שמן. בשנות ה-80' היא ייצרה יותר משני שלישים מפצלי השמן בעולם. בשנת 2014, 70% ממשק האנרגיה של המדינה התבסס על המשאב המזהם. בשנת 2017 הוציא ארגון ה-OECD מכתב לאסטוניה שבו התריע שעליה להפחית את הסתמכותה על פצלי שמן ולעבור לשיטות הפקת אנרגיה ירוקות יותר. לדברי הארגון, ההיצמדות של אסטוניה לניצול פצלי שמן הופכת אותה לכלכלה שבה עבור כל 1,000 דולר של תל"ג נוצרים יותר מחצי טון גזי חממה, לעומת הממוצע בארגון - רבע טון. אם כן, צמיחת הכלכלה באסטוניה כרוכה בזיהום רב, בעת שבה ישנה חלופות אחרות.

בנוסף, לפי הדוח, פליטות גזי החממה באסטוניה עלו ב-2000-2014 ב-23% בשל השימוש בפצלי השמן. לפי OECD, אף שאסטוניה מתגאה באיכות האוויר שלה, באזור צפון מזרח המדינה - שם ישנם ריכוזי פצלי שמן - התגלו זיהומים רבים באוויר, בים, באגמים וביבשה, ולאוכלוסייה באזור אחוזים גבוהים יותר של מחלות נשימה וריאות. בנוסף, אסטוניה מייצרת פי 35 יותר פסולת מסוכנת מהממוצע באיחוד, ו-98% מאותה פסולת הם תוצאה של תהליך הפקת והשימוש בפצלי השמן.

מחקר שנעשה באוניברסיטת טאלין באסטוניה בחן את ההשפעות הסביבתיות על אתרי הכרייה. מתוצאות המחקר עלה כי פסולת הנותרת בשטח לאחר נטישת האתר ונראית תמימה למראה, עלולה להתלקח בקלות. בנוסף לפליטת גזי חממה רבים נמצא כי פעילות הכרייה עצמה משפיעה באופן ישיר על מי האקוויפר, בשל שימוש במכונות, דלק, קידוחים ושאריות חומרים שונים. הגיאולוגיה האזורית השתנתה בשל החפירות, והחל משנות ה-50', מפלס המים ב-24 אגמים החל לרדת והם החלו לזלוג לתוך פירי החפירה. בנוסף, תחנות הכוח באסטוניה המשתמשות בפצלי שמן פולטות מתכות כבדות רבות, חלקן רדיואקטיביות, וסביב תחנות הכוח עצמן, גילו החוקרים כי יחד במי הגשמים ישנם ריכוזים גבוהים של מתכות כבדות.