ההשלכות של מלחמת הסחר, הטבות הענק מהמדינה, הפספוסים וההצלחות: המעסיק הגדול בהייטק מדבר

לפני כחודשיים נכנסו עובדי אינטל בפתח תקווה לבניין חדש, שבו 14 אלף חיישנים מסייעים לנתח את דפוסי ההתנהגות שלהם ולהקל עליהם את חיי היומיום - מניווט אל מקום חניה בחניון והתאמת התאורה ומיזוג האוויר בחללים המשותפים, ועד בדיקת התור במסעדות במתחם. מאחורי המערכות האלו עומדת, איך לא, בינה מלאכותית (AI) - אולי הטכנולוגיה הכי חשובה בימים אלו עבור אינטל.

כלפי חוץ, הבניין החכם זה סוג של גימיק. "הבניין הכי חכם בעולם", אומרים באינטל. הניסיון להיראות הכי חדשניים חשוב בעולם שבו אנחנו נמצאים, שמבוסס על מיתוג ויחסי ציבור וכולל תחרות גוברת על עובדים ושיתופי פעולה עם סטארט-אפים. אבל זה ממש לא רק זה - בשנים האחרונות מתמודדת אינטל עם תחרות חדשה, מצידה של חברת אנבידיה, שהלכה וצברה תאוצה. רק בשבוע שעבר חשפה אינטל שבב חדש שמיועד לבינה מלאכותית, והדגישה איך הוא גובר על זה של המתחרה.

"בעולם של פורמולה 1 אנחנו יצרני הרכב. בעולם הרכב יש כל מיני מנועים, בנזין או היברידיים, לפעמים הם מיועדים לנהג אחד ולפעמים זה רכב לפנאי. המטרה שלנו היא לתת לנהגים את הרכבים הכי טובים", אומר יניב גרטי, מנכ"ל אינטל ישראל, בראיון ל"גלובס". "אנחנו אמנם לא מייצרים את המידע הרפואי אבל כדי שזה יקרה, אנחנו צריכים לוודא שיהיו את המערכות הכי מהירות, את ההספק הכי טוב, את היכולת להתמודד עם דאטה וליצור תחזיות, ושהעלות להפעיל אותן תהיה נמוכה, כדי שיהיה אפשר לתת לכל אחד את המסלול העתידי שלו".

יניב גרטי (52) נכנס לתפקיד מנכ"ל אינטל ישראל לפני קרוב לשלוש שנים. בדומה לקודמתו בתפקיד, מקסין פסברג, הוא נוהג לשבת באופן ספייס כמו כל העובדים בבניין. הוא "פריק" של ספורט, ואת מרבית שעות הפנאי שלו הוא מעביר בצפייה במשחקים ובתחרויות. הניהול של אינטל בישראל, כמו בכל מדינה, הוא מטריציוני - כלומר לא כולם מדווחים לגרטי, אך יש לו אחריות על קרוב ל-13 אלף עובדי החברה בישראל. "אנחנו הפעילות הכי גדולה של אינטל מחוץ לארה"ב, וכמעט כל פעילויות החברה באות לידי ביטוי פה בישראל", הוא אומר.

"המטרה שלנו היא להגדיל את העוגה"

אם צריך לבחור תחום אחד שבו אינטל צריכה, שלא לומר חייבת, לשים את כל המאמצים שלה, זה תחום הבינה המלאכותית - שהולך ותופס מקום מרכזי יותר בפעילותם של עסקים וארגונים. "בינה מלאכותית זה היכולת להסיק מסקנות מדאטה באופן אוטומטי. מעורבים בזה הרבה מאוד אלמנטים טכנולוגיים - מעבדים, מעבדים גרפיים,Wi-Fi, יכולות זיכרון וכו'. המקום שאנחנו מאמינים שיאפשר לנו לנצח הוא העובדה שאנחנו החברה היחידה שיש לה את כל המרכיבים, שמאפשרים לנו לספק את הפתרון המלא ואת האלמנטים הנדרשים לעולם של בינה מלאכותית.

"באופן כללי, כל 18 חודשים מוכפלת כמות המידע שמיוצרת בעולם. השאלה היא איך מעבדים את המידע ומנתחים אותו. זה מביא אותנו לעולם שבו מערכות המחשוב מתחילות להיות היברידיות באופן שלהן, כי השאלה היא גם איפה התהליכים קורים. למה לפטופ צריך בינה מלאכותית, אני יכול להעביר תמונות לענן ולעשות שם זיהוי פנים. אבל אולי אני דווקא מעדיף שזה יהיה במכשיר עצמו? הדבר הזה משפיע עלינו, למשל המעבד שלנו לדאטה סנטר צריך לעשות אופטימיזציה ליותר מ-50 תהליכים (workloads) שונים. יש לכך השפעה מבחינת תכנון וגם צריכת הספק. אם אני זוכר נכון, הנתון האחרון שקראתי הוא שב-2018 צריכת ההספק של מרכזי הנתונים בעולם הייתה גדולה מזאת של בריטניה ואירלנד. אנשים כותבים - אל תדפיס את המייל, אבל צריך גם להוסיף - אל תשמור אותו. גם לזה יש משמעות סביבתית. להתמודד עם כמויות המידע זה מאתגר".

יש היום סטארט-אפים מאוד מבטיחים בתחום הבינה המלאכותית, כולל בישראל, שבדברים מסוימים מאתגרים את החברות הגדולות בתחום. מה אסטרטגיית הרכישות שלכם מול פיתוח אורגני?

"אינטל עשתה רכישות בתחום הבינה המלאכותית אבל לא בישראל, למשל של חברת נירוונה. יש כמה רבדים: אנחנו מפתחים באופן אורגני; במקומות שאנחנו חושבים שצריך לייבא את הידע והיכולות של אנשים מבחוץ אנחנו מבצעים רכישה; ואז יש את מעגל נוסף, שכולל את אינטל קפיטל, קרן ההשקעות התאגידית של אינטל, שבמקביל גם דוחפת את השוק קדימה. חברת הבאנה לאבס הישראלית למשל, שאינטל קפיטל השקיעה בה, מתחרה בהיבטים מסוימים במוצרים של אינטל - כלומר אין מצב שיש פה פיתוח שלא קיים במקביל גם באינטל. בין החברה לבין קרן ההשקעות שלה יש חומות סיניות.

"זאת השקעה מדהימה של אינטל קפיטל, כי יש פה חברה שלוקחת את הדברים קדימה. ככה אנחנו עוזרים לתעשייה לדחוף את התחום הזה. ככל שיהיו יותר חברות פעילות, זה טוב לנו. השאלה אם אני רוצה להתחרות על גודל העוגה או להגדיל את העוגה. בסוף המטרה שלי היא לזכות כי אני טוב, אף אחד לא יקנה אותי אחרת, בטח בעולמות מתעוררים מבחינה טכנולוגית. אם תראה שחקן יחיד, זה בדרך כלל אומר שאין שוק.

"אחד הדברים שאנחנו מחפשים שם זה לעבוד עם אלו שמחפשים את הדברים המדהימים הבאים. לא בהכרח הם יסיימו איפה שהם התחילו אבל אנחנו רוצים להיות חלק מהמסע הזה. אינטל קפיטל מאפשרת לנו גישה לאנשים שהכי בחזית, בסטארט-אפים, חלקם שלושה אנשים ונייר. זה אחד המקומות שמאפשרים לנו לחזות עשר שנים קדימה. אנו באמת לא מאמינים שאנחנו יכולים לענות על כל השאלות לבד, לפעמים בכלל צריך לדעת איך לנסח את השאלות".

האם העובדה שנכנסתם לתחום המובייל באיחור היא טראומה בארגון?

"האם זה רודף אותנו בחלומות בלילה? לא זה לא. שים לב שיש מהפכות אחרות באותה תקופה שלא פספסנו, כמו כל עולם מרכזי הנתונים".

אתם חברת שבבים אמריקאית. איך אתם רואים את מלחמת סחר, שמשפיעה גם על תעשיית השבבים?

"המצב הגיאו-פוליטי מול סין מדאיג אותנו כי אנחנו חברה שלפחות עד עכשיו יש לה פעילות אמיתית בסין. ההשפעה היא גם על הלקוחות שלנו, מבחינת מכסים על המחיר של מוצרי קצה שהפיתוחים שלנו נמצאים בהם. למשל זה יכול להשפיע לרעה על שוק המחשבים האישיים, שאנחנו מצפים לפריחה שלו כבר תקופה.

"קיימת היום בעולם תנודתיות על הציר שבין גלובליזציה לעולם נפרד. קטונתי, ולא רק אני, מלהעריך איפה נעצור על הציר בסוף התהליך, אבל יש סיכוי שלא נגיע לאותה נקודה שבה היינו לפני כמה שנים. ההיפך מגלובליזציה זה מלחמה קרה עם חומה טכנולוגית. העולם יתחיל לפתח מערכות ופתרונות שלא יידעו לדבר אחד עם השני. היום קיימים בתעשיית הטכנולוגיה סטנדרטים שכולם פועלים לפיהם, שהם אלו שמאפשרים להתחבר לרשת Wi-Fi בסין או בארה"ב, להכניס כבל USB למכשירים רבים. דוגמא נוספת היא האופן שבו הארכיטקטורה הבסיסית בנויה, איך הפקודות כתובות ואיך מריצים עליה אפליקציה. זה כמובן פוגע בחדשנות. אני מקווה שהעולם לא יגיע לשם ולא נראה שזה מגיע למצב כל כך קיצוני, אלא שזה יתיישב איפשהו על הספקטרום".

"לא אנחנו מגדירים מהם הפרויקטים הלאומיים"

גרטי מציין השנה 15 שנה באינטל, אליה הגיע לאחר שרכשה את החברה שבה עבד, אנוורה, שפיתחה ערכות שבבים לתקשורת אלחוטית. הוא גדל בחולון והיה עתודאי. בשנתיים האחרונות ללימודיו לימד תלמידי תיכון מתמטיקה במקביל. "אחרי שהשתחררתי מחיל הים חשבתי שאני בחיים לא אחזור לארגון גדול. הצטרפתי לחברת אורכית, והייתי בחברות נוספות שפעלו בתחום של תקשורת. באנוורה הייתי אחראי על הפעילות בארה"ב, ולאחר הרכישה הצטרפתי לאינטל כעובד אמריקאי. לפני שמונה שנים התחלתי בהדרגה לחזור לארץ, מכיוון שלפעילות שהייתי אחראי עליה היה מרכז כובד גדול בישראל", מספר גרטי. במשך מספר שנים הבן שלו למד בשני בתי ספר במקביל - בישראל ובארה"ב, כשכל כמה שבועות הוא עבר בין המדינות.

בתחילת 2017 הוא נכנס לתפקיד המנכ"ל, זמן קצר לפני שאינטל עשתה את הרכישה הגדולה בתולדותיה, שהיא גם הרכישה הגדולה ביותר בתולדות ההייטק הישראלי: רכישת מובילאיי תמורת 15.3 מיליארד דולר.

הרכב האוטונומי יותר רחוק ממה שחזו, ב.מ.וו שמשתפת פעולה עם מובילאיי משתפת פעולה גם עם חברות נוספות. זה לא היה הימור?

"אין לנו ספק שהרכישה הייתה של המוח הטוב ביותר בתחום. זה לגיטימי שב.מ.וו תשתף פעולה גם עם ספקיות נוספות, כמו שאנחנו עושים שיתופי פעולה עם עוד חברות. לגבי הרכב האוטונומי, האם השלב הראשון הוא רובוטקסי ולאחר מכן זה יגיע לכל אזרח מן השורה - זה באמת דבר שיכול להשתנות. אבל מבחינת שאלת הקצה, הדבר הזה יקרה. ואנחנו רוצים להיות בכל מקום שמייצר דאטה".

איך אתה רואה את התפקיד של אינטל כמעסיק גדול בהייטק הישראלי?

"כשמנכ"ל אינטל העולמית בוחן האם צריך להמשיך להשקיע בישראל, הדבר הראשון שהוא בודק זה את האימפקט שיש לנו על הפעילות הנוכחית והפעילות העתידית, ואיך אנחנו מטפלים במשאב הכי חשוב של אינטל, שהוא אנשים. בישראל, הצלחנו לקחת את התרבות המקומית ואת התרבות של החברה ולחבר ביניהן. פיתוח תרבות וגיוס אנשים הם דברים מאוד חשובים בארגונים, ואלו הדברים, בין השאר, שאני אחראי עליהם", אומר גרטי.

"לאורחים מחו"ל אני מסביר שלמילה חברה בעברית יש כפל משמעות. בעבור חברות, בטח בסדר גודל שלנו, זאת לא רק חובה מוסרית אלא צורך עסקי, וכשהדברים באים ביחד אלו המקומות שבהם עושים אימפקט. הכוח הגדול ביותר שלנו הוא מספר העובדים שלנו. אם אנחנו מצליחים לעודד מספיק עובדים לצאת ולהתנדב אנחנו יכולים לעשות אימפקט במקומות שבהם אנחנו מתנדבים. ב-2018 היו לנו כ-60 אלף שעות התנדבות, וכמחצית מהעובדים התנדבו. אנחנו מעודדים להתנדב בעיקר בחינוך. האינטרס העסקי שלנו הוא שכמה שיותר עובדים ישתלבו בתעשיית ההייטק".

עזרתם לקדם את "חמש פי שניים", היוזמה להגדלת מספר הנבחנים ב-5 יחידות במתמטיקה. מי אמר שזה הדבר הכי חשוב לקדם?

"אני לא חושב שמדעים זה חזות הכול, ואני לא חושב שכל הדברים בישראל מקודמים בצורה שווה. המקום שאני יכול להשפיע בכובע אינטל זה למצוא את המקומות שאני מבין בהם ועונים לי על צורך עסקי. האם המהלך הזה הצליח בהיבט של שינוי? כן. אני חושב שלכל שחקן סביב השולחן יש תפקיד. הממשלה צריכה להגדיר את הפרויקטים הלאומיים, ולא אנחנו. יש תפקיד שהחברות יכולות למלא במארג הזה ויש תפקיד לאקדמיה ולעמותות. אני מאמין, והמדינה צריכה להסכים לכך, שתעשיית ההייטק חשובה לתעשייה הישראלית ויש מחסור בכוח אדם בתעשייה".

באחרונה פורסם מכתב של 200 מנכ"לים בארה"ב שהצהירו כי שורת הרווח היא לא הדבר הכי חשוב. אתה מסכים עם ההצהרה הזאת?

"כן. אין מדריך של ארבע שורות שאומר מהם הדברים הנכונים שצריך לקדם, אבל בסוף יודעים להגיד מה נכון. אני לא חייב לבנות בניין שחוסך 75% מצריכת המים שלו, אבל יש לזה אימפקט חיובי אז אני תומך בזה. שעות התנדבות של עובדים עולות לי כסף אבל אם אני לא נמצא בחברה (Society) חזקה, שיוצרת גם סביבה כלכלית חזקה, אני אחלש. המעגלים האלו כל הזמן מתקיימים - התעשייה, הכלכלה והחברה. קשה למצוא סיטואציה שבה אתה חזק באחד מהם ורגל אחת או שתיים נמצאות בצד השני של הספקטרום. המערכות האלו ייצאו מאיזון". 

"כישראלי, אשמח שהמדינה תוכל לתת מענקים לעוד חברות שישקיעו בה כמונו"

בסוף ינואר האחרון פורסם כי אינטל הולכת להשקיע בישראל 40 מיליארד שקל בבניית מפעל חדש בקריית גת. מאז נרשמו עיכובים בבנייה, אך באינטל מדגישים כי הדברים מתנהלים לפי התוכנית העסקית. גורמים מהתעשייה העריכו כי יכול להיות שהסיבה לכך היא בניית מפעל 7 ננו מטר, ולא 10 ננו מטר.

"הרבה שנים אנחנו כאינטל שמנו במרכז את המספרים האלו, אבל אנחנו מנסים להעביר מסר שמה שחשוב זה להגדיל את כושר הייצור. בנוסף, שם המשחק הוא לבנות מפעל שלא מתאים לטכנולוגיה אחת בלבד. מפעלים נבנים בצורה שניתן להכניס להם מכונות שיודעות לטפל בכל מיני תהליכים. השאלה היא כמה ליבות ובאיזה מהירות, האם הוא מכיל גרפיקה לא, האם יש מאיץ מולטימדיה או לא, איזה סוגי חיבורים ועוד".

קיבלתם מענק של ארבעה מיליארד שקל בעבור הקמת המפעל, וזה אינו המענק הראשון. נראה שאתם מקבלים מענקים באופן אוטומטי, מבלי שחשוף לציבור על מה ההחלטה מבוססת. האם אתה כאזרח רגוע מכך שאינטל מקבלת מענקים כאלו?

"כן, אני חושב שה-ROI (תשואה להשקעה) מאוד חיובית, והמדינה לא הייתה משקיעה ב-ROI לא חיובית. אני אשמח, כישראלי, שמדינת ישראל תוכל לתת מענקים לעוד חברות שיוכלו להשקיע בהיקפים כאלו בישראל. זה מייצר מעגלי עבודה משניים.

"ישראל מתמודדת מול מדינות אחרות בעולם, ובכל אחת מהן יש שיטה שונה של תמרוץ השקעות זרות. הפעילות שלנו פה מדהימה, אבל צריכה להיות הצדקה כלכלית. או שישראל תהיה חלק מהמשחק הזה או שלא. גם בארה"ב, שמנהיגה את הכלכלה החופשית, יש מנגנונים שמיטיבים עם השקעות מקומיות - אלו חוקי המשחק של העולם. יש הרבה מקומות בעולם שהיו שמחים להתמודד על הפעילות הזאת".

מה התגובה שלך לביקורת לפיה קריית גת לא הפיקה מספיק מהמפעל?

"אני חושב שלמפעל בהיקף פעילות כזה יש השפעה מעבר להשפעה על עיר אחת. תסתכל על מספר העובדים שגרים באזור גדרה ודרומה, ועל אנשים שבאמת מגיעים ונשארים באזור הזה. אני חושב שהאזור כולו הרוויח. תשאל את ראש עיריית קריית גת ואחרים על ההשפעה של המפעל, תראה למשל את ההשפעה על הפארק, שהיה מדוכא ועכשיו יש בו הרבה פעילויות של אימפקט חיובי.

"אנחנו מתנדבים בחינוך ובקהילה, ויוזמים פרויקטים כמו 'אופק דרום' שבמסגרתו אנחנו מגייסים לעבודה עובדים שלא התאימו לחתך של אינטל, מכשירים אותם ומלווים אותם.

"אני הייתי שמח לראות רבדים של אקדמיה שמצטרפים, שיכולים ליהנות גם מתשתית העיר וגם מהתעשייה. זה יכול להיות רבדים של הנדסאים, טכנאים, ואם מוסיפים אקדמיה ליישוב מסוים - הדבר נותן בוסט. כלומר שיהיה מוסד אקדמי שיהיה מחובר לעסקים באזור". 

יניב גרטי: בן 52, בזוגיות ואב לבן אחד. הוא הגיע לאינטל לפני 15 שנה ולפני קרוב לשלוש שנים מונה לתפקיד מנכ"ל אינטל ישראל • הוא שירת בחיל הים, ועל אף שחשב שלא יחזור לעבוד בתאגיד, הוא הגיע לאינטל לאחר שרכשה את הסטארט-אפ שבו עבד • במשך שנים ארוכות התגורר בארה"ב, עד שחזר לארץ בשנים האחרונות • הוא מעורב ביוזמות חברתיות של החברה בישראל כמו עידוד לימודי מתמטיקה ברמה של 5 יחידות וגם ביוזמה של המגזר העסקי להיערכות לשוק העבודה העתידי

אינטל: ענקית שבבים שנסחרת לפי שווי של 250 מיליארד דולר, מעסיקה בישראל כ-13 אלף עובדים ואחראית לרכישה הגדולה בתולדות ישראל - רכישת מובילאיי תמורת 15.3 מיליארד דולר • בארבעת הרבעונים האחרונים הסתכמו הכנסותיה ב-70 מיליארד דולר, והרווח הנקי שלה הסתכם בכ-19 מיליארד דולר