הנתון המומצא וסיכויי ההנפקה: מה עובר על Gett וממה מנכ״ל אינטל חושש: השבוע שהיה בהייטק

לקבלת הסיכום השבועי במייל.

במשך תקופה של יותר משנה ישבו כ-300 מומחים ב-15 תתי ועדות כדי לגבש את המדיניות הממשלתית בנוגע לטכנולוגיית הבינה המלאכותית. בראש הפרויקט הזה עומדים פרופ' יצחק בן ישראל ופרופ' אביתר מתניה, שהובילו תוכנית דומה גם בענף הסייבר. התוכנית צפויה להיות מוגשת לממשלה בתחילת השנה באה, אם בכלל תהיה כזאת. בתחילת השבוע אורי ברקוביץ' חשף חלקים מטיוטת ההמלצות, שבמרכזן המלצה להקצות 1-2 מיליארד דולר לצורך קידום הנושא בישראל.

לכתבה המלאה.

טכנולוגיות בינה מלאכותית נמצאות בבסיס רוב המהפכות הטכנולוגיות שאנו נמצאים בעיצומן או בפתחן. באופן פשטני, הטכנולוגיה מתבססת על אלגוריתמים שמנתחים כמויות גדולות של מידע ונתונים, מזהים דפוסים חוזרים, מפיקים מהם תובנות, מתאימים את עצמם לשינויים ופועלים בהתאם.

ההמלצות כוללות הקמת גוף ייעודי שיוביל את המדיניות הממשלתית, התמקדות בתחומי החקלאות והערים החכמות, הקמת 6-4 מרכזי מחקר באוניברסיטאות, שינוי מודל העסקה של חוקרי האקדמיה, כך שלא יישאבו לעבודה בתעשייה, ועוד. אלו עדיין לא ההמלצות הסופיות, אך הן מעניינות והסכום הנקוב, לצד הדיון הציבורי בנושא, הם חשובים.

הפרסום ב"גלובס" עורר סערה והוביל למכתב שנשלח לבן ישראל ומתניה מצדם של רשות החדשנות, אגף תקציבים במשרד האוצר והות"ת (הוועדה שאחראית על תכנון מערכת ההשכלה הגבוהה). הם הטילו ספק בצורך בהקמת גוף שיתכלל את הנושא, וכן בהתמקדות בתחום החקלאות. גורמים בממשלה שדיברו עם "גלובס" אמרו: "אנחנו חושבים שהמדינה צריכה להיכנס במקום שבו יש כשל שוק, וכשל השוק הקיים הוא המחסור בכוח אדם". הגורמים טענו כי לחלופין "המדינה צריכה להשקיע בפתיחת מאגרי מידע ממשלתיים אשר יהיו נגישים למחקר של בינה מלאכותית, ואז נושאים כמו קיצור תורים, חקלאות ואחרים ייפתרו ממילא".

אני רוצה להתייחס לנקודה נוספת שיש במכתב: טענה כי התחום הזה מצוי בפריחה ולכן לא בטוח שיש צורך בהתערבות ממשלתית. "כיום קיימות למעלה מ-2,000 חברות הזנק בתחום, וסך ההשקעה החזויה בחברות אלה ב-2019 הינה למעלה ממיליארד דולר השנה, ונמצאת במגמת עלייה מתמדת".

יכול להיות שהם צודקים ואין צורך במעורבות ממשלתית, אבל בוא נודה - לאף אחד אין מושג מה המספר הזה אומר. יש סטארט-אפים שטכנולוגיית הבינה המלאכותית שלהם באמת מתקדמת, ויש כאלו שרק אומרים שהם מפתחים טכנולוגיה כזאת ובפועל היא ברמה מאוד שטחית. יש חוקרים שמעבירים את הידע שלהם לתעשייה, וכנראה שיש כאלו שלא. אגב, גם תחום הסייבר היה קיים לפני שהממשלה החלה לקדם את הנושא. נשיא רוסיה אמר בעבר כי האומה שתשלוט בבינה המלאכותית, תשלוט בעולם כולו. לא יודע אם זה נכון, אבל צריך לקחת את זה בחשבון.

בכל מקרה, נדון בשאלות האלו בכנס שנערוך ב-3 בדצמבר (פרטים באייטם הבא).

אל תפספסו את הכנס שלנו ב-3 בדצמבר

בשבועות האחרונים גיבשנו רשימה של עשרת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס לשנת 2019. הבחירה נעשה על ידי קרוב ל-100 משקיעי הון סיכון, שכל אחד מהם סיפק חמישה שמות (שרק אחד מהם הוא מהפורטפוליו שלהם). נוצרה אחלה רשימה. ההכרזה על הסטארט-אפים הנבחרים ודירוגם תיערך ב-3 בדצמבר, במהלך כנס שאנחנו עורכים עם ג'יי.פי מורגן. הכנס יעסוק ב-EnterpriseTechnology (מבינה מלאכותית וסייבר ועד ענן ודאטה).

אני אפרסם את האג'נדה המלאה בימים הקרובים, אבל יכול להגיד להם שצפויים להיות דוברים מאוד מעניינים. למשל, מג'יי.פי מורגן מגיעים דוברים בכירים שיספרו על אסטרטגיית הענן של החברה (נושא סופר חשוב בימינו), שוק הפינטק והאתגרים הטכנולוגיים של בנק עם מערכות ליבה מאוד מורכבות. מגיע גם מי שאחראי על ה-Data Science בבנק, שזה גם נושא חשוב ומעניין.

לאתר הכנס:

https://www.globes.co.il/news/home.aspx?fid=11171

מנכ"ל אינטל ישראל: המצב מול סין מדאיג אותנו

יניב גרטי משלים השנה 15 שנה באינטל, מתוכם קרוב לשלוש שנים בתפקיד מנכ"ל אינטל ישראל. בראיון שערכנו אורי ברקוביץ' ואני הוא דיבר על החשיבות של בינה מלאכותית והיתרון של אינטל מול המתחרות שלה, על הטבות הענק שאינטל מקבלת מהמדינה ולמה היה שמח שעוד חברות יקבלו מענקים כאלו, וגם על שוק המובייל, שנחשב לאחד הפספוסים הכי גדולים של אינטל. בנוגע למובייל הוא אומר משהו מעניין: זה לא רודף את החברה, ואנשים לא שמים לב שבמקביל, אינטל לא פיספסה מהפכות חשובות אחרות כמו הדאטה סנטרס.

אולם הדבר אולי הכי מעניין שהוא אמר בראיון היה בהקשר לסין ומלחמת הסחר, החששות של אינטל וההשלכות של מלחמה קרה טכנולוגית:

"המצב הגיאו-פוליטי מול סין מדאיג אותנו כי אנחנו חברה שלפחות עד עכשיו יש לה פעילות אמיתית בסין. ההשפעה היא גם על הלקוחות שלנו, מבחינת מכסים על המחיר של מוצרי קצה שהפיתוחים שלנו נמצאים בהם. למשל זה יכול להשפיע לרעה על שוק המחשבים האישיים, שאנחנו מצפים לפריחה שלו כבר תקופה".

"קיימת היום בעולם תנודתיות על הציר שבין גלובליזציה לעולם נפרד. קטונתי, ולא רק אני, מלהעריך איפה נעצור על הציר בסוף התהליך, אבל יש סיכוי שלא נגיע לאותה נקודה שבה היינו לפני כמה שנים. ההיפך מגלובליזציה זה מלחמה קרה עם חומה טכנולוגית. העולם יתחיל לפתח מערכות ופתרונות שלא יידעו לדבר אחד עם השני".

היום קיימים בתעשיית הטכנולוגיה סטנדרטים שכולם פועלים לפיהם, שהם אלו שמאפשרים להתחבר לרשת Wi-Fi בסין או בארה"ב, להכניס כבל USB למכשירים רבים. דוגמא נוספת היא האופן שבו הארכיטקטורה הבסיסית בנויה, איך הפקודות כתובות ואיך מריצים עליה אפליקציה. זה כמובן פוגע בחדשנות. אני מקווה שהעולם לא יגיע לשם ולא נראה שזה מגיע למצב כל כך קיצוני, אלא שזה יתיישב איפשהו על הספקטרום".

לראיון המלא.

סשה ברון כהן: צוקרברג היה נותן להיטלר לפרסם מודעות

השחקן סשה ברון כהן יצא אתמול בנאום חריף נגד חברות פייסבוק, טוויטר, גוגל (ויוטיוב שבבעלותה) ונגד העומדים בראשן ("כולם מיליארדרים, כולם אמריקאים, ולכל אחד מהם חשוב יותר להרוויח כסף, מאשר להבטיח את עתיד הדמוקרטיה"). הנאום נערך בכנס של הליגה נגד השמצה, שהעניקה לו פרס בזכות ניסיונותיו להעלות למודעות, באמצעות הדמויות אותן הוא מגלם, את בעיית הגזענות והשנאה העולמית, בתקשורת ומחוצה לה.

ברון כהן אמר כי הרשתות החברתיות הן "מכונות התעמולה הגדולות בהיסטוריה" ומחה על כך שמוצגים בהן קונספירציות ופוסטים מכחישי שואה. "יש לנו מיליוני ראיות המוכיחות כי השואה אכן קרתה. זו עובדה היסטורית. ולהכחיש אותה, זאת לא איזו דעה אקראית. מי שמכחיש את השואה שואף לעודד עוד ועוד אנשים להאמין שהיא לא הייתה".

"אם ניאו-נאצי נכנס למסעדה ומתחיל לאיים על לקוחות אחרים, תוך כדי שאומר שברצונו להרוג יהודים, האם בעל המסעדה, כעסק פרטי, יידרש להגיש לו ארוחה אלגנטית בת שמונה מנות?" שאל כהן, וענה מיד "ברור שלא. לבעל המסעדה יש כל זכות חוקית, ואכן, אני טוען שגם חובה מוסרית, להוציא את הנאצים ההם החוצה. וגם לחברות הטכנולוגיה האלה יש אחריות כזו.

"אם אתה משלם להם מספיק, פייסבוק תריץ כל מודעה 'פוליטית' שתרצה, גם אם מדובר במודעה שקרית," אמר. "והם אפילו יעזרו לך למקד את השקרים האלה למשתמשים שלהם, על מנת להשיג השפעה מקסימלית. תחת ההיגיון המעוות הזה, אם פייסבוק הייתה קיימת בשנות ה-30, להיטלר היה מותר לפרסם מודעות בנושא 'הפיתרון' שלו ל'בעיה היהודית'".

מומלץ להקשיב לנאום המלא.

הנתון המומצא וסיכויי ההנפקה: מה יהיה עם גט?

קשה להגיד שמישהו מופתע מההודעה האחרונה של חברת Gett (גט) - סגירת הפעילות שלה בניו יורק, שפעלה תחת ג'ונו, סטארט-אפ אותו רכשה גט במהלך 2017 תמורת 200 מיליון דולר. במסגרת סגירת הפעילות פוטרו 130 אנשים, מתוכם 60 בישראל. התחרות עמה מתמודדת גט בניו יורק (ולא רק) היא קשה, לא רק מול ליפט ואובר, אלא גם מול Via הישראלית וחברות נוספות. הרגולציה בניו יורק, למשל לחייב את חברות שיתוף הנסיעות לתת לנהגים שכר מינימום, הקשתה גם כן.

כמה הערות על גט:

1. החברה עברה לפני כשנה לאסטרטגיית רווח. כלומר, בניגוד למה שנהוג בתעשיית ההייטק - דגש על צמיחה מהירה גם על חשבון השורה התחתונה, בגט הבינו שהם בבעיה - התחרות העזה גורמת להם לשרוף יותר מדי מזומנים. אחת הבעיות היא שכל עיר או מדינה היא שוק חדש. אם גט השתלטה על השוק בישראל, יהיה קשה מאוד להתחרות בה בשוק המקומי, וכדי להדיח אותה מהבכורה יצטרכו המתחרות להשקיע הרבה מאוד בשיווק, ולא בטוח כלל שההשקעה תשתלם בסופו של דבר. לגט יש גם כיסים הרבה פחות עמוקים בהשוואה למתחרותיה. לכן החברה החליטה לצמצם את ההוצאות בשוק המסורתי שלה ולהתרחב באמצעות פעילויות אחרות - משלוחים ונסיעות עסקיות. השבוע היא אף הודיעה על שיתוף פעולה עם ליפט, לפיו לקוחות עסקיים של גט יוכלו להזמין נסיעות שיתופיות של ליפט.
2. כשאת אומרת רווח תפעולי למה את מתכוונת? - בגט כל הזמן מדברים על מעבר לרווח תפעולי, כחלק מאסטרטגיית הרווח. זהו אחד התנאים מבחינתה לבצע את ההנפקה, שנדחית פעם אחר פעם. אולם הרווח התפעולי של גט לא כולל את הוצאות המחקר והפיתוח. כלומר, זה אינו הרווח התפעולי אותו אנחנו מכירים מכל דוח כספי באשר הוא, אלא אומדן שמתאים לגט. קודם כל זכותה, אבל כדי לא להטעות, היה ניתן לצפות שישתמשו במונח אחר (הם אגב מסבירים זאת בשיחות סגורות, ולא מסתירים זאת אם שואלים אותם). מי שקצת עוקב יודע שהרבה חברות ממציאות בימים אלו אומדנים שמתאימים לנרטיב שלהן, כמו ש-WeWork רצתה להציג בתשקיף רווח מתואם קהילה, אך קיבלה ברקס מרשות ניירות ערך האמריקאית.
3. מה יהיה עם הנפקה? הסכום המדויק אותו גייסה גט לא ברור. כלומר היא גייסה כ-700-800 מיליון דולר, אך חלק מהסכום הוא בחוב. קשה לדעת מה מצבה הפיננסי המדויק של גט עד שתפרסם תשקיף מסודר לקראת ההנפקה, אך נראה כי החזר גבוה למשקיעים (או החזר בכלל) יהיה לה קשה להציג. אולי צריך לסייג זאת כי לא בטוח כלל שגט תבצע הנפקה בקרוב, ואולי מצבה ישתפר בגלל פעילויותיה החדשות, אך לא נראה שגט תוכל להסתדר לאורך זמן בלי לגייס עוד כסף (הגיוס האחרון היה בחודשים האחרונים, וכנראה שרובו בחוב). ההנפקות הלא מוצלחות של אובר וליפט לא בהכרח מספקות בשורה חיובית לגט, גם אם היא בחרה באסטרטגיית רווח, אך יכול להיות שהיא בכלל צריכה לחשוש מתסמין WeWork - שהתשקיף שלה יעלה יותר מדי סימני שאלה.

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

• טרנד המכוניות ללא נהג נדחה למועד לא ידוע, אך 3 אירועים שנערכו בשבועות האחרונים מפזרים חלק מהערפל מעל עתיד התחום. מה גרם ליו"ר סקודה להתלהב בת"א, אילו מסרים היו חבויים בכנס המשקיעים של מובילאיי, והאם הענף בחר צד בסכסוך בין המעצמות? ניתוח של דובי בן גדליהו, שלפיו העתיד של האוטו-טק הישראלי מעורפל מתמיד.
• ליהיא פינטו-פריימן פיתחה את השזאם של האופנה. בראיון לסוניה מרמרי בליידי גלובס" היא מספרת איך נולד הרעיון (בערב התרמה בלונדון, כשרצתה לדעת איפה אפשר לקנות שמלה שראתה), מספרת איך הצליחה במקום שאחרים לא (מדען ממאיץ החלקיקים בשווייץ) ומה אנחנו לא מבינים על השפה של דור ה-Z (השפה שלו ויזואלית). לראיון המלא.
• חברת WeWork מפטרת אלפי עובדים בעולם, מתוכם 65 במרכז הפיתוח בישראל. אגב, לפי דיווח ב"בלומברג", סופטבנק שוקלת מחדש את ההסכם שלה עם אדם נוימן, ושוקלת להפחית את הסכום שהוא קיבל תמורת עזיבתו (1.7 מיליארד דולר) בגלל ביקורת של העובדים.
• חשבון עו"ש בגוגל? מה ענקיות הטכנולוגיה יעשו עם המידע הפיננסי שלנוואיך זה שהן לא חוששות מהרגולטורים?
• דוח של הסנאט: סין מנצלת את המו"פ האמריקאי לחיזוק הכלכלה והצבא שלה. הבעיה - גופי ממשל אמריקאיים כמו ה-FBI, משרד האנרגיה ועוד, נכשלים במאמצים של סין להתחזק. לידיעה המלאה.
• גוגל השיקה את הפרויקט השאפתנישל גיימינג בענן ומפתחת 450 משחקים
• אפל מיוזיק מרחיבה את פעילותה- משירות למשתמשים פרטיים לפלייליסטים לעסקים

קרנות:

רנדי צוקרברג, אחותו של מייסד פייסבוק, מצטרפת כשותפה לקרן חדשה בשם סבבה ונצ'רס, שתשקיע בחברות סטארט-אפ ישראליות בתחום המדיה. לפי הודעה ששיגרה הקרן, היא מבקשת לגייס 35 מיליון דולר, אך לפי דיווח שהגישה לרשות ניירות ערך בארה"ב לאחרונה, היא גייסה עד כה רק כחמישית מהסכום. השותפים המייסדים בקרן הם היזם והמשקיע הניו-יורקי ג'ראד קאש והמשקיע ירון קנייג'ר, לשעבר שותף בקרן Rhodium ואחד המשקיעים ב-Face.com, ב-Yotpo ובאאוטבריין. צוקרברג היא המייסדת והמנכ"לית של חברת המדיה על שמה, צוקרברג מדיה. לידיעה המלאה.

עסקאות:

חברת האסתטיקה הרפואית הישראלית הוותיקה לומניס, שנמצאת בשליטת קרן הפרייבט אקוויטי הזרה XIO, שוב עוברת ידיים. השליטה בחברה תימכר כעת לקרן BPEA -Baring Private Equity Asia, לפי שווי של יותר ממיליארד דולר ללומניס. XIO רכשה את לומניס לפי שווי של 520 מיליון דולר ב-2015. לומניס היא חברה ותיקה, המפתחת ומשווקת מכשירים לטיפול רפואי המבוסס על אנרגיית אור. לידיעה המלאה.

חברת קייפ (Kape) הישראלית (לשעבר קרוסריידר) של טדי שגיא, הודיעה על רכישת חברת LTMI האמריקאית, תמורת סכום כולל של 128 מיליון דולר, מהם 52.5 מיליון דולר במזומן, 43 מיליון דולר במניות ופירעון חוב בהיקף של 32 מיליון דולר. קייפ משווקת תוכנות לאבטחת סייבר ופרטיות ברשת האינטרנט, העיקרי של LTMI הוא חברת Private Internet Access) PIA), המתמחה בהצפנה של מידע דיגיטלי ופתרונות לגלישה אנונימית. לידיעה המלאה.

חברת Minute Media, מובילה עולמית בתחום הפצת תכני מדיה של אוהדי ספורט, רוכשת את The Players Tribune, פלטפורמת תוכן המובלת על ידי ספורטאים בכירים, והוקמה על ידי שחקן הבייסבול דרק ג'יטר. Minute Media (במקור 90min) הוקמה בסוף 2011 על ידי אסף פלד, גילי בימן ויובל לרום, וזאת הרכישה השלישית שלה השנה.

גיוסי הון:

חברת הפינטק הישראלית BlueVine גייסה 102 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 242 מיליון דולר). הסבב נערך חודש לאחר הכרזת החברה על כך שהיא מתרחבת ממתן הלוואות מקוונות בלבד לשירותי בנקאות כוללים לעסקים קטנים בארה"ב. החברה הוקמה ב-2013 על-ידי אייל ליפשיץ, ניר קלר ומוטי שטנר, אשר אינו מחזיק בתפקיד פעיל בחברה כיום. את הסבב הובילה קרן הצמיחה הישראלית ION Crossover Partners. עוד השתתפו בסבב הקרנות O.G. Tech של אייל עופר, וינטג', קרן MUFG Innovation Partners של בנק מיצובישי היפני ו-Maor Investments, וכן רבים מהמשקיעים הקיימים בחברה, בהם 83North, קרן SVB Capital של סיליקון ואלי בנק, חברת הביטוח Nationwide, סיטי ונצ'רס וקרן ההון סיכון של מיקרוסופט M12. לידיעה המלאה.

חברת ואיאר (Vayyar), המפתחת חיישנים לדימות בתלת-ממד ובתנועה, גייסה 109 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 188 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2011 על ידי רביב מלמד, נפתלי חייט ומירי רטנר. את הסבב הובילו (Koch Disruptive Technologies (KDT של משפחת קוק, והשתתפו בו הפמילי אופיס Regal Four והמשקיעים הקיימים בחברה, בהם הקרנות וולדן ריברווד, באטרי ובסמר. לידיעה המלאה.

חברת BigPanda הישראלית, חברה המפתחת כלי אוטומציה לתפעול מערכות מחשוב בארגונים, גייסה 50 מיליון דולר (עד כה גייסה החברה יותר מ-120 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2012 על ידי אסף רזניק ואליק אייזנברג. את הגיוס הובילה קרן אינסייט, והשתתפו בו גם המשקיעים הקיימים בחברה, הקרנות באטרי, סקויה ו-Mayfield. לידיעה המלאה.

חברת הפינטק קפיטוליס (Capitolis) גייסה 40 מיליון דולר (עד כה גייסה 70 מיליון דולר). קפיטוליס הוקמה ב-2017 על ידי מנכ"ל החברה גיל מנדלזיס, טום גלוסר ואיגור טלשבסקי. מנדלזיס הוא מייסד חברת הפינטק טריאנה שנרכשה על ידי ICAP תמורת 250 מיליון דולר. את סבב הגיוס הובילו הקרנות ספארק ו-SVB קפיטל, שהצטרפו למשקיעים הקיימים, הקרנות סקויה ואינדקס ונצ'רס. קפיטוליס עוזרת לגופים פיננסיים לייעל את פעילותם. לידיעה המלאה.

חברת מודיעין הסייבר אינטסייטס (IntSights) גייסה 30 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה 70 מיליון דולר). אינטסייטס הוקמה ב-2015 על ידי גיא ניצן, גל בן דוד ואלון ארבץ. את הסבב הובילה קרן הצמיחה קומרה קפיטל והשתתפו בו גם המשקיעים הקיימים בחברה, בהם הקרנות גלילות קפיטל, ClearSky, בלאקסטון, בלאמברג, ו-Tola Capital. לידיעה המלאה.

חברת הסייבר הישראלית CHEQ גייסה 16 מיליון דולר (בסך הכל גייסה 22 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2014 על ידי גיא טיטונוביץ', אהוד לוי ואסף בוטובסקי. את הסבב הובילו הקרנות MizMaa ובאטרי ונצ'רס. החברה מסייעת למפרסמים לפעול נגד הצגת פרסומותיהם בצמוד לתכנים לא הולמים, נגד הצגה במיקומים גרועים בדפי אינטרנט, ובנוסף מגנה על קמפיינים מפני הקלקות שיטתיות "עוינות", שנועדו לגרום להם נזק באמצעות בזבוז תקציבי הפרסום. לידיעה המלאה.

חברת הווידאו-אנליטיקס ויסייטס (viisights) גייסה 10 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה 12.5 מיליון דולר עד כה). החברה הוקמה ב-2015 על ידי המנכ"ל אסף בירנצוייג, מנשה רוטשילד אמג'ד עכאוי סיימון פולק. את סבב הגיוס הובילה קרן הון הסיכון הקנדית של יוצא השב"כ ירון אשכנזי, AWZ HLS Fund II, והשתתפו בו המשקיעים הקיימים בחברה קרן פירסטיים, Maxfield Capital, אלטייר ונצ'רס ו-LETA Capital. בסה"כ גייסה החברה 12.5 מיליון דולר עד היום. לידיעה המלאה.

חברת פרימטר 81 (Perimeter 81), המפתחת טכנולוגיה לגישה מאובטחת מרחוק לרשתות ארגוניות, גייסה 10 מיליון דולר (לאחר גיוס של 5 מיליון דולר במרץ האחרון). החברה הוקמה ב-2018 על-ידי עמית ברקת ושגיא גידלי, שני יוצאי יחידת מודיעין בצה"ל, אשר הקימו וניהלו במקביל את חברת SaferVPN, שנמכרה בכמה מיליוני דולרים לתאגיד J2. את הסבב הובילה חברת הסייבר וחומות האשר SonicWall, הנמצאת בבעלות קרן ההשקעות האמריקאית פרנסיסקו פרטנרס. עוד השתתפו בסבב המשקיעים הקיימים בחברה, Spring Ventures ומשקיעים פרטיים. לידיעה המלאה.

חברת Loom Systems, שמפתחת מערכת לזיהוי תקלות IT, גייסה 10 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 16 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2015 על ידי גבי מנחם, רוני ליהמן ודרור מן. את סבב הגיוס הובילה Flint Capital, והשתתפו בו המשקיעים הקיימים, מרון קפיטל, JVP ו-גלובל בריין.

חברת אבטחת המידע CyCognito גייסה 18 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה 23 מיליון דולר בתוך שנה). החברה הוקמה ב-2017 על ידי רוב גור-זאב ודימה פוטחין. את סבב הגיוס הובילה קרן לייטספיד, והשתתפו בסבב גם Sorenson Ventures, וג'ון תומפסון, יו"ר מיקרוסופט ולשעבר מנכ"ל סימנטק. בסבב הסיד השקיעו בחברה גם UpWest ודן שיינמן.

לסיכום של שבוע שעבר.