רה"מ נתניהו פגע בנאשם בנימין

יש רגעים בחיים שהם רגעי הכרעה. רגעים שבהם ברור כי לא ניתן עוד לפסוח על שתי הסעיפים. רגעים שמהם לא ניתן להמשיך עוד במלאכת הריקוד הכפול, צעד פה, צעד שם.

זה נכון לאומות, וזה נכון לבני אדם.

אדוני ראש הממשלה בנימין נתניהו, הגעת-הגענו לרגע כזה.

אני מאמין בכנות תחושתך שנעשה לך עוול גדול, שמערכת אכיפת החוק נהגה כלפיך שלא כמו כלפי פוליטיקאים אחרים, קל וחומר כלפי ראשי ממשלות אחרים שאותרגו. אני מאמין גם שאתה משוכנע שבית המשפט יוציא אותך זכאי. כמשפטן שאינו עול-ימים אני סבור כי אכן יש לכך סיכוי לא רע (אם בית המשפט יצליח להתגבר על שיקולים מוסדיים, ואני תקווה שכך יהיה), אלא שכל זה לא חשוב כרגע, משום שאנו נמצאים ברגע הכרעה.

אדוני, הנאשם בנימין בן-בנציון נתניהו לא יכול להמשיך לצעוד יותר שלוב זרועות עם ראש הממשלה נתניהו. זה פשוט בלתי אפשרי.

לא, זו אינה אמירה משפטית. להפך. דווקא לפי המשפט החוקתי קשה יהיה לבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ) לקבוע שאתה חייב להתפטר. הטוענים זאת מסתמכים על "הלכות דרעי ופנחסי", אלא שהלכות אלה נקבעו לפני שתוקן חוק יסוד: הממשלה בתגובה ישירה להן, ונקבע בו מפורשות כי ראש ממשלה יכול לכהן תחת כתב אישום.

בניגוד למה שהיה בעניין דרעי ושות', הפעם אין לאקונה שצריך למלא או שתיקה שחשוב למלל. אמת, עברו כבר כמה שנים טובות מאז אותן פרשות שחיתות, אבל אין לזה שום משמעות במשפט. לכן קשה להעריך שבג"ץ יתערב בסוגיה זו, שתחייב אותו לעשות צעד קיצוני כמו ביטול סעיף בחוק יסוד.

כך גם לגבי הטענות כי יש הבדל בין ראש ממשלה מכהן (שאליו מתייחס חוק היסוד) לבין ראש ממשלת מעבר או מועמד להרכבת ממשלה. אם נאשם יכול לכהן כראש ממשלה, מקל וחומר הוא יכול להרכיבה לאחר שהעם בחר בו. אותם טעמים שמאבחנים את ראש הממשלה המכהן מסתם שר, תקפים כאן ואף ביתר חוזקה - עוצמתן העילאית של הזכות לבחור והזכות להיבחר בדמוקרטיה.

כך שמבחינה משפטית אין מניעה לכאורה, אבל זה לא באמת משנה.

זה לא משנה, כי לא ניתן להמשיך לכהן כראש ממשלת ישראל ובמקביל לנהל משפט כנאשם. פשוט לא ניתן. ראינו את זה ביום חמישי האחרון (21.11.19) בנאומך. הנאום הזה היה טעות נוראית מבחינת הנאשם בנימין. הוא יקומם עליו את השופטים שיצטרכו לדון בתיקים. הוא יקשה על התביעה להיענות לבקשות סנגוריך, ומעל לכל, הוא כולל הודאות שיפגעו בך כנאשם. במילים ברורות, ראש הממשלה נתניהו פגע בנאשם בנימין פגיעה קשה.

הנאום הזה היה גם טעות נוראה מבחינת ראש הממשלה נתניהו. ראש ממשלה שקורא לאזרחיו למחות נגד בכירי מערכת אכיפת החוק, להתנגד למשטרה ולא להאמין לראש התביעה (היועמ"ש אביחי מנדלבליט) "שלא עמד בלחץ", הוא ראש ממשלה שפוגע בשלומה "שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו". ושוב, מה שניתן לקבל מנאשם החש שנעשה לו אי-צדק נורא וזועק כלפי כולי עלמא, לא ניתן לקבל בשום אופן מראש ממשלה.

ההתנגשות בין השניים שאירעה בחמישי בערב רק תלך ותחמיר ככל שההליך המשפטי יתקדם. רגל הנאשם תכשיל את רגל ראש הממשלה, ולהפך. המעידות, הנפילות והפגיעות רק יתגברו. מילא אם היה זה לזמן קצר: אפשר היה אולי לדלג על רגל אחת לכמה צעדים, ואז לעבור לשנייה. אלא שכעת מדובר למצער על כמה שנים טובות של הליך משפטי (רק דיוני הסרת החסינות, אם זו תתבקש על-ידי הנאשם בנימין, עשויים להתמשך מעל לשנה), והקפיצות על רגל אחת לא יעזרו.

אדוני ראש הממשלה, הגעת-הגענו לרגע הכרעה. עשה את הדבר הנכון עבור הנאשם בנימין, שהלוואי שייצא זכאי בדין כפי שאתה מאמין שהוא צריך לצאת; ועשה את הדבר הראוי עבור ראש הממשלה נתניהו, שצבר זכויות רבות בהנהגת עמו, ואין זה הגון למרוח אותן בזפת ובנוצות. 

הכותב הוא דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו

*** חזקת החפות: גם לאחר הגשת כתב האישום נגדו, בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו על-ידי היועמ"ש, ועומדת לו חזקת החפות.