הממונה על השכר במשרד האוצר דורש מכ-3,000 עובדים בתעשייה האווירית להחזיר לקופת המדינה סכום מצטבר של מאות מיליוני שקלים בגין חריגות שנמצאו במהלך השנים האחרונות בשכרם, כך נודע ל"גלובס". גורמים שמעורבים בנושא אמרו עוד כי הממונה דורש שהעובדים גם ישיבו למדינה רטרואקטיבית כספים שקיבלו תוך חריגה, כביכול.
במשרד האוצר טוענים כי עובדים רבים בחברה הביטחונית שבבעלות המדינה חורגים בשכרם, וזאת לאחר שהוענקו להם דרגות שכר 45 ו-46 שנחשבות בשירות הציבורי כדרגות שכר של סמנכ"לים ומנכ"לים. בתע"א מועסקים כ-15 אלף עובדים.
גורמים בתעשייה האווירית אמרו כי בניגוד לטענות האוצר, אין מדובר בחריגות שכר, ומספרם הגדול של העובדים שקיבלו דרגות גבוהות - נובע מהוותק הרב שהם צברו בשורות החברה או בשל היותם מהנדסים, טכנאים והנדסאים שיכולים לקבל שכר גבוה פי שניים בחברות פרטיות.
הגורמים הוסיפו וטענו כי במהלך שלושת העשורים האחרונים סוגיית שכר העובדים בתע"א הוסכמה במסגרת הבנות שונות בין הנהלת החברה, ועד העובדים ומשרד האוצר.
אחת ההבנות בנושא הושגה גם בקיץ 2016, עת חתמו העובדים והנהלת החברה על הסכם הבראה שנועד לחסוך לתעשייה האווירית סכומי כסף גדולים בשל מצוקה כספית אליה נקלעה.
גורם שמקורב לוועד העובדים בתע"א אישר בשיחה עם "גלובס" את דרישת הממונה, ואמר כי הוועד לא מתכוון להיעתר לדרישה. לדבריו, ההבנות שנוגעות לשכר העובדים נקבעו במסגרת הסכמים שנחתמו מהעבר, תוך החרגת החברה מהסכמים אחרים שנוגעים לשירות הציבורי, זאת מתוקף היותה חברה ממשלתית ולה מאפיינים עסקיים: "אנחנו מדברים על עובדי כפיים שעובדים כאן 35 שנה, ואפילו על מזכירות ופקידות חל ותק. מדובר בשכר בטווחים שבין 11 ל-22 אלף שקל בחודש. הרוב המוחלט של מקבלי השכר שלגביהם יש טענות על חריגה הם מהנדסים שאמונים על הפרויקטים הביטחוניים החשובים ביותר במדינה, ואם הם עוזבים את תע"א ועוברים לחברה אחרת הם יקבלו שכר שגבוה פי 2 מהשכר הנוכחי שלהם. העיקרון המנחה במקרה הזה היה למנוע בריחת מוחות טובים מהחברה. פעם קראו לזה הסכם ועכשיו קוראים לזה חריגה", אמר.
ברקע של המשבר עם הממונה על השכר, ועד העובדים בתעשייה האווירית בראשות יאיר כץ הודיע בשבועות האחרונים על הפסקת המו"מ שהתנהל בינו לבין הנהלת החברה בנוגע לגיבוש הסכם עבודה חדש בה, ואמור להחליף את הסכם העבודה שמונהג בה מאז שנות ה-70.
ההחלטה על השהיית המגעים בנושא התקבלה בעקבות קידום המהלכים להנפקת 25% ממניות התע"א לציבור. את המהלך מובילה רשות החברות הממשלתיות בראשות ינקי קוינט ובשיתוף עם הנהלת התע"א, שהיו"ר שלה הוא הראל לוקר והמנכ"ל נמרוד שפר.
כץ מתנגד לתכנית ההנפקה, לאחר שלא התרשם כי מהלך זה יוביל להסרת רגולציות שמגבילות את פיתוח החברה. אחת הרגולציות שכץ דרש בעבר להסיר מהתע"א היא הכפיפות שלה לממונה על השכר באוצר, וזאת כדי לאפשר לחברה לקיים תחרות בתנאים הוגנים עם חברות ביטחוניות אחרות, כמו אלביט מערכות הציבורית.
גורם בוועד העובדים של התע"א אמר היום כי "הדרישה של האוצר באה כשברקע קיפאון במגעים על ההנפקה, ואולי היא מהווה ניסיון לגרור את העובדים לשולחן הדיונים עם סכין מעל הצוואר".
מהתעשייה האווירית נמסר בתגובה כי "במידה ויחליט הממונה על השכר כי מדובר בחריגות שכר, תפעל החברה לפי הנחיותיו. יודגש כי במידה וקיימות חריגות השכר אזי הן תוצאה של הסדרי עבודה הנהוגים בחברה מזה עשרות שנים. בלא קשר לקביעת הממונה, ההנהלה פועלת, בין היתר למול ועד העובדים, לשינוי הסדרים אלה במסגרת האסטרטגיה החדשה של החברה להתאמת יחסי העבודה בחברה לעידן הנוכחי. החברה מתחרה בחברות עסקיות גלובליות בארץ ובעולם וצו השעה הוא שינוי מסגרת יחסי העבודה של החברה והתאמתה לתחרות העזה ורוח התקופה".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "בתום בדיקה של היחידה לאכיפת חריגות שכר, יצא שימוע על חריגות שכר לכאורה בשכרם של עובדי התעשייה האווירית. בשלב זה מתנהל מו"מ להסדרת נושאים אלה ונושאים נוספים. במידה ולא תהיה התקדמות במו"מ עד סוף השנה, יפעל הממונה בהתאם לסמכותו בחוק ויקבל החלטה בנושאים אלה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
