טים ברנרס-לי, מדען מחשב בריטי שהמציא את רשת האינטרנט העולמית (World Wide Web), השיק תוכנית פעולה שמטרתה "לתקן" את הרשת, להגן עליה מפני ניצול לרעה ולנסות ולהבטיח שתביא תועלת חיובית לאנושות.
ברנרס-לי מתייחס לכך שהיום האינטרנט הפך למקום בו נמצאים ומשגשגים איומים רבים כמו הפרות פרטיות, הטרדות אונליין, מניפולציות פוליטיות, התערבות בבחירות, פייק ניוז ועוד. בציוץ שפרסם הצהיר כי "אם לא נצליח להגן על הרשת הפתוחה והחופשית, אנו מסתכנים בהפיכתה לדיסטופיה דיגיטלית שתביא לביצור של אי-שוויון ולהפרה של זכויות".
150 חברות וארגונים כבר תמכו בחוזה
היוזמה שהוא מוביל על מנת לתקן את המגמות האלו נקראת "החוזה של האינטרנט", והיא מעודדת ממשלות, חברות פרטיות ואינדיבידואלים להתחייב לעקרונותיו. המסמך פורסם על ידי איגוד רשת האינטרנט, ארגון שברנרס-לי הקים לפני עשור במטרה לקדם רשת שתהיה פתוחה לכולם ותשפיע על חייהם של אנשים באופן חיובי. את החוזה פיתחו 80 ארגונים, חברות וממשלות במשך יותר משנה, והוא ממפה תשעה עקרונות מרכזיים להגנה על הרשת - שלושה נוגעים לממשלות, שלושה לחברות ושלושה לאנשים פרטיים. החוזה זכה עד כה לתמיכה של מעל 150 חברות וארגונים, בהם מיקרוסופט, טוויטר, גוגל ופייסבוק, וכן ממשלות גרמניה, צרפת וגאנה.
העקרונות הנוגעים לממשלות מחייבים אותן לעשות כל שביכולתן כדי לוודא שלכל מי שרוצה להתחבר לאינטרנט תהיה גישה אליו, לוודא כי הוא זמין לכולם בכל נקודת זמן וכי כל הפרעה או הסרה של תוכן נעשית באופן שלא מפר זכויות אדם. בנוסף, ממשלות נדרשות לוודא כי זכותם של המשתמשים לפרטיות אונליין מוגנת, כך שיוכלו להתחבר לאינטרנט ללא פחד באופן חופשי ובטוח, ושתהיה להם גישה לכל מידע אישי שנאסף עליהם ואת הזכות להתנגד לאיסוף המידע או למשוך אותו לאחר שנאסף.
העקרונות הנוגעים לחברות מחייבים שהן יהפכו את הגישה לאינטרנט לברת-השגה מבחינה כלכלית ונגישה לכולם, בין היתר על ידי פיתוח שירותים עבור אנשים עם מוגבלויות או כאלו שדוברים שפות נדירות. בנוסף, עליהן לכבד את זכות האנשים לפרטיות, בין היתר באמצעות פישוט הגדרות הפרטיות בשירותיהם, ומתן אפשרויות גישה וניהול המידע שלהם במקום אחד.
עיקרון נוסף הנוגע לחברות דורש "פיתוח טכנולוגיות שיתמכו בצדדים הטובים ביותר של האנושות ויאתגרו את הגרועים שבהם", הנוגע בין היתר לקיום התייעצות עם קהילות מגוונות לפני ואחרי השקת מוצרים חדשים, הערכת הסיכון הטמון בשימוש בטכנולוגיה שפיתחו להפצת דיסאינפורמציה או פגיעה ברווחתם של אנשים, ואף התחייבות להעסקה של מגוון אוכלוסיות.
החברות יידרשו להציג שינויים בהתנהלותן
חברות כמו פייסבוק וגוגל שהצטרפו לחוזה הן דווקא כאלו שהמודל הכלכלי שלהן מסתמך על איסוף מידע אישי על משתמשים, ששמם נקשר בשערוריות שונות הנוגעות לאי-שמירה על פרטיות המשתמשים, בין אם באיסוף מידע ללא הרשאה או בדליפה של מידע על המשתמשים, ושאף הואשמו בכך שהפלטפורמות שהן מפעילות היוו כר פורה להפצת דיסאינפורמציה. חברות אלו יהיו מחויבות כעת להראות את האופן בו הן מתכוונות להשתנות, מאחר שלפי תנאי החוזה, התמיכה בו מחייבת חברות להציג את השינויים וההתקדמות שעשו בהטמעת העקרונות שלו, אחרת הן עשויות להיות מוסרות מרשימת התומכים.
העקרונות הנוגעים לאנשים פרטיים מעודדים אותם לייצר תכנים עשירים ורלוונטיים שיהפכו את הרשת למקום בעל ערך, לבנות קהילות חזקות אונליין בהן כולם מרגישים בטוחים ורצויים, ולהילחם עבור רשת פתוחה לכולם, בכל מקום.
בפתיחת החוזה נכתב כי "הרשת עוצבה כדי לקרב אנשים ולהפוך את הידע לזמין באופן חופשי. היא שינתה את העולם לטובה ושיפרה את החיים של מיליארדי אנשים, אך אנשים רבים עדיין לא יכולים לגשת אליה וליהנות מהיתרונות שלה, ועבור אחרים, היא מגיעה עם יותר מדי מחירים שלא ניתן להשלים איתם".
ברנרס-לי אמר ל"גרדיאן" כי הוא "חושב שהפחד של אנשים מדברים רעים שקורים באינטרנט הופך לגדול יותר ויותר, באופן מוצדק. אנחנו לא צריכים תוכנית עתידית לרשת עבור עשר השנים הבאות, אלא לשנות את הדברים כבר עכשיו".
עוד אמר כי "הכוחות שלוקחים את הרשת למקום לא טוב תמיד היו מאוד חזקים. בין אם מדובר בחברה או בממשלה, שליטה על הרשת היא דרך לעשיית רווחים אדירים ומבטיחה להישאר עוצמתי. האנשים הם הצלע החשובה ביותר של החוזה הזה - כי להם תהיה את המוטיבציה לדרוש מהממשלות והחברות להראות אחריות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.