בימים האחרונים יצאה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד) במסע פרסום למניעת השימוש בטלפונים הסלולריים בזמן נסיעה. הדגש הוא כי לא שולחים הודעות בזמן נסיעה גם אם הבוס מחפש אותך דחוף. הפרסומת חשובה מאד ומניעת השימוש בסלולרי בזמן נהיגה היא מטרה מקודשת ומצילת חיים. אבל הפרסומת צורמת כי היא מזניחה את האושר של העובדים ומתאימה לשוק העבודה של המאה הקודמת.
המנכ"לים והמנכ"ליות שמציגים בפרסומת שמים דגש על החשיבות של זמינות העובד. בין היתר עולות הטענות כי "מה שחשוב זמינות קודם כל זמינות". ואני חשבתי שמה שחשוב לפני הכול זה הבריאות של העובד ושביעות-הרצון שלו ממקום העבודה ומהחיים.
"זה יכול להיות שבתות, חגים, לא קל". נכון זה לא קל לעובד שגם בשבתות וחגים מפריעים לו מהעבודה ופוגעים לו באושר.
והאחרים ממשיכים. "אני מצפה לזמינות גבוהה, חוץ מאשר בנהיגה". "כשעובד לא עונה זה תקלה" ועוד ועוד.
תקלה? כשעובד נאלץ לענות בשבתות וחגים ולהיות זמין 24/7 זו התקלה האמתית.
בכמה הזדמנויות הגדירו גופים כמו ארגון הבריאות הבינלאומי את הלחץ מהעבודה כאחת המגיפות של המאה ה -21. הגופים השונים שחקרו וחוקרים את השפעות הלחץ מהעבודה מצביעים על כך שהתוצאות של הלחץ פוגעות בכולם, בעובדים ובחברות שמעסיקות אותם. הלחץ מייצר השפעות פיסיות כמו כאבי ראש כרוניים, עייפות וחולשה ואף פגיעה בפריון, ולעתים אף מחלות קשות יותר כמו מחלות לב, לחץ דם וסוכרת. העובדים מחסירים יותר ימי עבודה בגלל מחלות ופריון העבודה רק יורד. הלחץ מהעבודה הוא זרז לדיכאון אצל העובדים שמשפיע על התפקוד היומיומי שלהם.
יש אפילו מחקרים שמראים כי הלחץ בעבודה הוא גורם תמותה משמעותי ומהווה סכנה בריאותית ממש. קשה להעריך בדיוק את מספר הנפגעים מלחץ בעבודה ואת עוצמת הפגיעות. אבל אין ספק כי כמות הנפגעים והנזק מלחץ בעבודה הוא משמעותי וייתכן שאפילו גבוה מהנשק של השימו בסלולר בזמן הנהיגה.
חברה שעובדיה סובלים מלחץ גבוה בעבודה עלולה למצוא עצמה עם תחלופה גדולה של עובדים ופגיעה בשורת הרווח. בעולם כבר מגיבים למגפה הזו. גופי ממשל במדינות שונות עושים מחקרים שבודקים את השפעת הלחץ בעבודה ומסיקים מסקנות לגבי השינויים הנדרשים בשוק העבודה וברגולציה. היום במדינות מתקדמות הלחץ מהעבודה נחשב כאחד מגורמי הסיכון בעבודה והמעסיק נדרש לטפל בלחץ כפי שהוא מטפל בבטיחות במקום העבודה. בארגונים מתקדמים מבינים את ההשפעה של הלחץ בעבודה על ביצועי העובדים והתחילו לפעול להפחתת הלחץ על ידי שינוי תרבות העבודה בארגון. ניהול נכון יותר של שעות העבודה, איזון נכון יותר בין עבודה לפנאי ופעילות אקטיביות להפחתת הלחץ כמו סדנאות ועוד.
הפרסומת של הרלב"ד מסתיימת בבקשה של הקריין מהמעסיקים שיעזרו להילחם בתופעת השימוש בסלולר בזמן נהיגה. ביחד נציל חיים.
ומדוע אין פרסומת של מעסיקים שאומרים לעובדים כי ביחד נלחם בלחץ מהעבודה. כן המדינה המעסיקים וארגוני העובדים. ביחד אולי יעשו מאמץ להפחית את הלחץ מהעבודה ולהציל חיים.
הפרסומת היא הוכחה לכך שיש לנו עוד הרבה מה לעשות בשביל לשנות את תרבות הניהול והעבודה בישראל. ובעיקר, הדרך לניהול האושר של העובדים בארגונים עוד ארוכה. אבל אפשר להיות אופטימיים. דור ה Y שנכנס לשוק העבודה ובקרוב גם ינהל יותר יכול לעשות את השינוי. הם כבר מבינים מה שההורים שלהם לא הבינו. עבודה היא חשובה, היא מייצרת אושר, אבל החיים הם לא רק עבודה וצריך לשים את הגבול הברור בין שעות העבודה לשעות הפנאי. בטווח הארוך זה ישתלם לכולם.
הכותב הוא מומחה לכלכלה התנהגותית וכלכלת אושר, המסלול האקדמי המכללה למינהל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.