מהלך ההתייעלות של ארקיע, שעליו פרסמנו כאן לראשונה לפני שלושה שבועות, תופס תאוצה: כ-100 עובדי ארקיע, מתוכם כ-20 טייסים שגויסו לחברה והוכשרו בשלוש הקורסים האחרונים, קיבלו הודעה על פיטורים. ארקיע מונה 650 עובדים, שהתבשרו כי ממשכורת חודש נובמבר שכרם יקוצץ. מדובר בקיצוץ בשיעור של 10% עד 35% בהתאם לגובה השכר. חברי הדירקטוריון יקצצו 50% משכרם. בשלב זה הקיצוץ, כך נאמר לעובדים, יהיה תקף לחודשיים.
עובדי ארקיע מחזיקים ב-30% ממניות החברה. את שאר המניות מחזיקה קבוצת ג'ורדאש שבבעלות האחים נקש. יו"ר מועצת המנהלים של תאגיד עובדי ארקיע תו"ת הוא פרופ' ירון זליכה. לאחרונה פרש אבי נקש מתפקידו כיו"ר ארקיע. מי שמונה כמחליף תחתיו הוא מנכ"ל קבוצת נקש, אבי חורמרו. גדי טפר, לשעבר מנכ"ל ארקיע שגויס לתפקיד היו"ר רק לאחרונה, משמש כחבר בדירקטוריון.
בשיחה עם "גלובס" התייחס פרופ' זליכה לגורמים למשבר בארקיע, כשלטענתו, סגירת שדה דב - שלא בכדי סומנה כגורם העיקרי שהוביל למשבר בחברה - היוותה דווקא השפעה שולית יחסית לעומת שחיקת המחירים בקווים לאירופה.
"זה לא סוד שענף התעופה בעולם וגם בישראל נמצא במהלך של שינוי מודלים עסקים", אמר זליכה. "אנחנו יוצאים לתוכנית התייעלות משמעותית גם בהנהלה וגם בקרב העובדים ששותפים בחברה. המודל הזה, שהלוואי שעוד חברות יאמצו אותו, הוביל אותנו לתוכנית התייעלות עם הבנה משותפת".
"הבעלים הזרימו סכומים נכבדים"
זליכה מפרגן להנהלת ארקיע על מינוי סגן יו"ר מטעם העובדים (עו"ד ורו"ח אורי שמש), כשהוא מציג תמונת מצב של שותפות מלאה בין העובדים וההנהלה בבניית התוכנית וביישום שלה, "תוכנית שמחייבת צמצומים ושינויים משמעותיים גם בהנהלה וגם במצבת כוח-האדם".
לדבריו, הפחתת השכר היא זמנית ברובה, כאשר "הבעלים הזרימו סכומים נכבדים ליישום התוכנית שמחייבת השקעות שיאפשרו שינוי בצי המטוסים ובצמצום מצב החובות הבנקאיים של החברה. את המהלכים המקדמיים התחלנו במרץ השנה, ועכשיו אנחנו מיישמים את רוב התוכנית שתאפשר להבריא את ארקיע".
רוח הדברים שמשמיע זליכה שונה מזו שנשמעה באספת עובדי ארקיע שהתקיימה בשבוע, במסגרתה נשמע בעיקר התסכול של העובדים על המתרחש בחברה ועל חוסר ההיערכות של ההנהלה לתרחישים בענף שבו היא פועלת, זאת לצד קריאות כי גם חברי ההנהלה יישאו בהשלכות המשבר שאליו נקלעה החברה.
הסכסוך בין עובדי ארקיע להנהלה נמשך חודשים ארוכים - בימים הראשונים שאחרי סגירת שדה דב בחודש יולי האחרון פרץ סכסוך מתוקשר בין עובדי ארקיע לבעלי החברה, אחרי שפורסם כי אבי נקש, מבעלי ארקיע, הודיע כי בכוונתו לפטר כמחצית מעובדי החברה. לאחר התקוממות מצד הוועד והתערבות ההסתדרות, חזר בו נקש מהודעתו.
מה ההשפעה של סגירת שדה דב?
עד כמה סגירת שדה דב היוותה מכה קשה לארקיע המפעילה כ-70% מהקווים הפנים-ארציים? המספרים מדברים בעד עצמם: ירידה של כ-30% בתנועת הנוסעים בטיסות הפנים שנובעת מהעתקת הטיסות הפנים-ארציות לנתב"ג. עד לרגע האחרון, בהנהלת ארקיע לא האמינו ששדה דב ייסגר ולא נערכו שם לפגיעה הצפויה.
הקווים מהמרכז לאילת מוגדרים עבור ארקיע כרווחיים, לאור העובדה שהם פועלים מדי יום, ולאור מחיר הכרטיסים בקו שעשוי להיות יקר יותר מטיסה לאירופה ומגיע ל-100 דולר לכיוון. עם הירידה בביקוש ארקיע לא יכולה לשמור על ווליום הפעילות בקו כאשר בשורת המחיר לא ננקטו צעדים.
המסקנות העולות מסגירת שדה דב הן כי מי ששילם את המחיר הוא ענף התעופה ולא ענף התיירות - שיעורי התפוסה במלונות באילת לא ירדו מאז סגירת השדה, והנופשים מגיעים למלונות בעיר עם רכבם. ולמרות זאת כאמור - זליכה סבור כי סגירת שדה דב, מבין שלושה רכיבים עיקריים שהוא מונה כגורמים למשבר בארקיע, הוא השולי יחסית.
"השמיים הפתוחים הובילו לירידת מחירים"
זליכה מונע סיבה אחרת עימה מתמודד כל ענף התעופה, שאי-אפשר להגיד שהכתובת שלה לא הבהבה על הקיר ובאותיות בוהקות: "ההשלכה הכי כבדה היא השמיים הפתוחים שהובילו לירידת מחירים בטיסות לאירופה", הוא אומר. "בחצי השנה האחרונה חווינו ירידה דרסטית, ואנחנו מבינים שזו ירידה שמשקפת מגמה קבועה".
לשאלה מדוע ארקיע לא נערכה גם לזה בהינתן פתיחת השמיים עוד לפני 6 שנים והירידה הנמשכת במחירי הטיסות מאז, השיב זליכה כי "נערכנו לסגירת שדה דב ולהעתקת הפעילות לשדה רמון. אם לא הייתה ירידה במחירים בטיסות לאירופה, הפגיעה הייתה שולית. ירידה המחירים פגעה בעיקר בקווים הבולטים דוגמת לונדון ופריז".
התחרות של ארקיע בזירה באירופה היא לא רק במחיר. במחיר התפעול לוקה ארקיע בנחיתות אשר נעוצה בצי מטוסיה: להבדיל ממטוסי האיירבוס ניאו החסכניים שלהם יש קיבולת של כ-240 נוסעים, למטוסי האברייר של ארקיע יש קיבולת של 100-120 נוסעים, וצריכת הדלק שלהם גבוהה. מטוסים אלה משמשים את החברה גם בטיסות לאירופה, שם היא מתחרה עם חברות אחרות כולל חברות לואו קוסט או אל על, עם מטוסים חדישים וחסכוניים יותר ועם קיבולת נוסעים גבוהה יותר - לפיכך עלות המושב עבור המתחרות נמוכה משמעותית.
הצצה על לוח הטיסות של ארקיע באתר האינטרנט שלה לא חושפת תמונה אופטימית בטיסות לאירופה: ביעדים רבים אין היצע לטיסות בחודשי החורף, כך למשל טיסת ארקיע ללונדון האחרונה המופיעה בלו"ז היא ב-6 בינואר, וגם טיסות לרומא לא מוצעות מחודש ינואר. גם טיסות לפריז, ברצלונה ואמסטרדם לא מופיעות בחודשים ינואר ופברואר כלל, והן חוזרות ללוח הטיסות בסוף חודש מרץ, לקראת פסח.
בנוסף, לאחרונה סגרה ארקיע את הקו לבנגקוק שאותו היא חנכה ביולי 2018. ארקיע נכשלה בתחרות מול אל על בקו הזה. בהמשך השיקה ארקיע טיסות לגואה ולקוצ'ין בהודו, שבשונה מהקו לבנגקוק הן לא מופעלות במטוס חכור אלא במטוס האיירבוס ניאו A321. טיסות אלה פעלו מלכתחילה במתכונת עונתית לחודשי החורף בישראל, והן יופסקו לקראת חודש מרץ הקרוב - השאלה היא האם הן יחודשו בעונה הבאה.
מארקיע נמסר בתגובה: "השינויים בתנאי שוק התעופה האירופי והישראלי מחייבים את ארקיע לתוכנית התייעלות משמעותית הכוללת צמצום כוח-אדם ושכר. כך מתאימה עצמה ארקיע לעולם התעופה החדש בעידן שמיים פתוחים ולואו קוסט. במקביל, בקיץ 2019 הייתה ארקיע החברה השנייה בגודלה בנתב"ג בין כל החברות, עם הגידול המשמעותי ביותר יחסית לחברות הישראליות. וכעת, כמו בכל חורף, מותאמת הפעילות האירופית לביקושים, ובמקביל נוספו יעדים חדשים כמו טנריף ודרום הודו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
