באילו נסיבות סיקור תקשורתי חיובי יכול להיחשב לשוחד

עבירת השוחד של עובד ציבור, העומדת כרגע במרכז הדיון הציבורי, מוגדרת כלקיחה של שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו. חוק העונשין קובע כי שוחד יכול לכלול כסף, שירות או "טובת הנאה אחרת". המושג "טובת הנאה אחרת" לא מוגדר אבל מההקשר ברור שטובת הנאה אינה חייבת להיות בהכרח בעלת ערך כספי או כלכלי. בהתאם נפסק בעבר, שלמשל יחסי מין הם בגדר טובת הנאה.

השאלה הנשאלת היא - האם סיקור עיתונאי אוהד יכול להוות "טובת הנאה"?

אחד מעקרונות המשפט הפלילי הוא, שאין עונשין אלא אם מזהירים תחילה. לכן המחוקק הפלילי צריך לשקוד על כך שהגדרת עבירה תהיה ברורה ככל האפשר, כדי שהאזרח יוכל לכלכל את צעדיו בהתאם. עם זאת, אין מנוס גם בתחום הפלילי משימוש במושגים בעלי "רקמה פתוחה", שכן המחוקק לא יכול לפרט תמיד מראש את כל קשת המצבים הנכללים בתחום האינטרס החברתי בעניין העבירות. 

מי שאמור ליצוק תוכן בתוך מושגים עמומים המופיעים בהגדרת עבירות, הם בתי המשפט הניזונים גם מכתבי מלומדי המשפט באקדמיה ומהמשפט ההשוואתי, וכן מנוהגים המקובלים בחברה. מצב דברים זה מוביל לכך, שיש מידה של "חקיקה רטרואקטיבית" בכל פרשנות הניתנת לראשונה למושגים עמומים בהגדרת עבירות. לפיכך, על בתי המשפט לנהוג מידה של זהירות כשנדרשת פרשנות משפטית לסיטואציות שלא עלו לדיון בעבר.

על בתי המשפט להביא בחשבון גם נוהגים מקובלים בחברה, ואם רוצים לשנות נוהגים אלה, יש ללכת בפרשנות עקב בצד אגודל, ולהימנע ככל האפשר ממהפכות. אם ניישם את האמור לכתב האישום שעל הפרק נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, יש להעיר הערות אלה:

ברור ש"יחסי תן וקח" בין פוליטיקאים לאנשי תקשורת, שבהם הפוליטיקאים מדליפים מידע לעיתונאים ומקבלים תמורתו סיקור חיובי, הם נוהג מקובל, שבלעדיו התקשורת לא תוכל למלא את תפקידה, וגם לפוליטיקאי יקשה להיבחר מחדש.  אין סיבה לראות בנסיבות אלה את הסיקור החיובי כ"טובת הנאה", ולחלופין ניתן לדבר במקרה כזה על תחולת ההגנה של זוטי דברים.

פרשנות הפוכה תהא מפתיעה, תפגע באינטרסים חיוניים של חופש העיתונות וטובת הציבור, ויהיו בה אלמנטים של הפללה בדיעבד.

שונה הדבר כאשר מדובר ב"יחסי תן וקח", בנסיבות שונות החורגות מהמקובל. למשל, כאשר עובד ציבור מקבל מבעל שליטה באמצעי תקשורת את הכוח להכתיב באופן שוטף ולאורך זמן את תוכני אמצעי התקשורת; ובתמורה נותן הפוליטיקאי לבעל השליטה באמצעי התקשורת, הקלות רגולטוריות מפליגות שערכן הכלכלי עצום.

קביעה, שהסיקור האוהד בנסיבות כאלה הוא טובת הנאה, אינו מפתיע, וקשה לטעון שמי שנהג כך הופתע מהאיסור הנוחת עליו באופן בלתי צפוי בלי שהוזהר מראש, שהוא מצוי בתחומי העבירה של שוחד. לא בכל פעם שמתעוררת על גבו של נאשם פלוני לראשונה שאלה בדבר פרשנות למושג עמום, ניתן לדבר על אכיפה בררנית. אחרת, כל חקיקה פלילית חדשה לא תוכל להיות מיושמת. 

טענה בדבר אכיפה בררנית תוכל להישמע רק כשניתן להראות בבירור, שמראש נבחר נאשם מסוים, כאשר נאשמים אחרים שביצעו מעשים דומים במהותם, בהיקפם ובנסיבות דומות, לא הועמדו לדין או שהוכח קיום מניע זר אצל רשויות התביעה להגשת האישום.

ככל שהנסיבות של התנהלות הנאשם חמורות, ומעמדו רם יותר, כן יקשה להוכיח מניע זר כזה. 

הכותב הוא פרופ' למשפט פלילי, שופט מחוזי וסגן נשיא בית משפט מחוזי חיפה בדימוס. ממשרד עוה"ד ביין