זה לא היה השבוע של אל על. ביום רביעי האחרון איבדה החברה כרבע משוויה לאחר פרסום תוצאות כספיות לרבעון השלישי השנה והוא עומד כיום על 500 מיליון שקל, למרות העונתיות של הרבעון השלישי בשנה (הכולל את חופשת הקיץ והחגים) והירידה במחיר הדלק ובעלויות הדלק עם המעבר למטוסים חדשים יותר. התחרות הגוברת פגעו בביצועים והתוצאה לא איחרה להגיע - הרווח הנקי של החברה נחתך בכ-36% דווקא בעונה ברבעון שנחשב לעונת הנסיעות ה"חמה".
אלא שזו לא הייתה הבשורה היחידה. במקביל לתוצאות החלשות הודיעה החברה על פתיחה ניסיונית של קו תעופה לאוסטרליה - לא פחות.
זו לא הפעם הראשונה שאל על בוחרת לתבל את פרסום התוצאות הכספיות עם בשורה צרכנית. וככל שהמספרים קשים יותר היעדים מתרחקים. החברה הודיעה בעבר על פתיחת קווים לדיסלדורף ולדבלין, לאחר מכן פרסמה על השקה של טיסה ראשונה לטוקיו (שתחל לפעול במרץ 2020) והפעם הלכה רחוק, הרבה יותר כאשר הודיעה כי ברבעון השני של 2020 היא תחל בטיסות ניסוי ישירות מתל אביב לאוסטרליה.
המהלך הזה מעורר שורה של שאלות: האם מדובר בגימיק? תרגיל הסוואה לתוצאות החלשות או במהלך שיווקי וצרכני אמיתי? האם אל על תצטרף למועדון של הגדולים (מספר מצומצם של חברות תעופה שמפעילות קווי טיסה ארוכי טווח של 17 שעות ויותר ללא עצירה) והאם הצרכן בכלל יהיה מוכן לשלם על התענוג?
הנה המספרים: טיסה ישירה בין תל אביב למלבורן טיסות נמשכת כ-17 שעות בכיוון ההלוך מתל אביב וכ-18 שעות בכיוון החזור, 3 שעות יותר מאשר הקו הארוך ביותר שמפעילה אל על כיום - תל אביב-לוס אנג'לס.
גם בטיסות של 13-15 שעות, נוסעים רבים נרתעים מישיבה ממושכת במטוס, והבחירה בטיסות עם עצירה ביעד ביניים פעמים רבות נובעת לא רק משום שאין טיסה ישירה או במטרה להוזיל את המחיר אלא במטרה לעשות הפסקה ולפצל את הטיסה לשני מקטעים - אפילו עם לינה באמצע. במקרה של טיסות מישראל לאוסטרליה לנוסעים עומדות כמה אפשרויות לטיסה דרך הונג קונג, תאילנד או דרום קוריאה, טיסה שאורכת כ-12 שעות במקטע הראשון וממשיכים לעוד כ-10 שעות בטיסה לסידני, או טיסות דרך יעדים באירופה שעשויים לכלול 2 עצירות בדרך מתל אביב.
כך או כך בחינה של קו ישיר כזה, שמעולם לא היה בארץ, היא מעניינת ומחייבת בדיקה מעמיקה. לא רק לעמידות הנוסעים, אלא לפוטנציאל הכלכלי שלה עבור אל על, שלא יכולה לקצר את המסלול בטיסה מעל שמי סעודיה (כפי שעושה חברת אייר אינדיה בטיסות הישירות מתל אביב להודו). החברה שוקלת להפעיל תדירות של שתי טיסות על פני עשרה ימים. במתכונת כזו, המשמעות היא השבתה של מטוס מהצי של אל על (שמונה כיום 41 מטוסים) לימים ארוכים שבהם הוא יעמוד על הקרקע.
המוטו בענף התעופה הוא כזה: מטוס שלא באוויר מפסיד כסף. ואל על כבר משביתה את מטוסיה, כל שבוע, בשישי ובשבת. זאת ועוד: אל על תצטרך לממן כפל צוותים (לפחות) בטיסה הארוכה. לשם המחשה, בטיסות של קוואנטס מלונדון לסידני מתבצעת עצירה ביניים בסינגפור. הנוסעים יורדים לשעתיים לסיבוב בדיוטי פרטי, המטוס עובר ריענון, תדלוק וכל הצוות מתחלף.
קוואנטס, חברת התעופה המוצלחת של אוסטרליה, מחברת את היבשת המרוחקת בטיסות ארוכות טווח. את הארוכה שבהן, שזכתה לתואר הארוכה בעולם, היא הפעילה במתכונת ניסיונית פעמיים בתקופה האחרונה - טיסה ישירה שמחברת בין סידני לניו יורק ושנמשכת 19 שעות (16,200 קילומטר).
מנכ"ל קוואנטס אלן ג'ויס התייחס לטיסות הניסיוניות שהחברה הפעילה בחודש שעבר ואשר בחנו בין היתר את ההתמודדות ואת התנהגות הנוסעים בטיסה כה ארוכה - דברים שגם אמר מנכ"ל אל על גונן אוסישקין עת פרסום דוחות החברה השבוע: אוסישקין שיתף כי החברה מתכננת לבצע טיסות ניסוי עם נוסעים (שיוכלו לרכוש כרטיסים) ברבעון הראשון של 2020 בכדי ללמוד את עמידותם לישיבה הממושכת במטוס.
"מדובר באירוע מבצעי. רק בהתאם לביצועים נוכל להמשיך ולבחון האם הניסוי יוביל לפתיחת הקו. נצטרך לבחון את הטיסה בהיבטים שונים הכוללים את הביצועים, את תצרוכת הדלק ואת ההתנהגות והבריאות הפיזית של הנוסעים והצוות", אמר ל"גלובס" והוסיף כי "הנוסעים הם שיקבעו אם הן ישמחו לטוס 18 שעות ולשלם את העלות. זה מה שייתן את הרוח הגבית להמשך. מדובר בטיסה שתפעולית היא יקרה. אם הצרכן יראה את הערך המוסף ויסכים לשלם את הפרמיה, שאני מאמין שלא תהיה גבוהה מדי (ביחס לטיסה הארוכה של אל על גיום ללוס אנג'לס), ובעיקר אם הוא יסכים לשבת ולטוס 18 שעות - נוכל לקבל החלטה אם להפעיל את הקו".
אל על ,בדומה לטיסות שהפעילה קוואנטס בין סידני לניו יורק, תבצע את הניסוי במטוס הדרימליינר 787-9. ואכן, סוגיית המחיר לצד יכולת השרידות של הנוסעים היא קריטית לבדיקת היתכנות הפעלת קו יקר כזה.
כמה עולות הטיסות הארוכות ביותר שכבר פועלות במפת התעופה? הטיסה הארוכה בעולם מחברת בין סינגפור לניו יורק (ניוארק) אורכת 18.30 שעות. הטיסה מופעלת במטוס האיירבוס A350-900ULR המותאם למרחקים ארוכים במיוחד. המחיר לטיסה זו, נכון לאמצע חודש דצמבר עומד על כ-2,500-2,700 דולר.
הטיסה השנייה בשיא המרחק היא של חברת התעופה קטאר איירוויז והיא מחברת בין אוקלנד בניו זילנד לדוחא בירת קטאר. הטיסה שאורכת כ-18 שעות מתבצעת במטוסי ה-LR 777-200. המחיר לטיסה הזו עומד על כ-2,800 דולר לנוסע.
הטיסה השלישית מבוצעת על ידי קוואנטס והיא מחברת בין פרת' ללונדון בטיסה שנמשכת כ-17.30 שעות במטוסי האיירבוס A380. המחיר לטיסה זו הוא כ-1,700 דולר.
גם חברת התעופה אמירייטס ברשימת הטיסות הארוכות בעולם עם טיסה המחברת בין דובאי לאוקלנד שנמשכת כ-17.10 שעות. גם טיסה זו מתבצעת במטוס האיירבוס A380 והמחיר שלה לאמצע דצמבר עומד על כ-1,900 דולר.
חמישית ברשימה היא סינגפור איירליינס עם טיסה מסינגפור ללוס אנג'לס. זוהי טיסה שנמשכת כ-17 שעות והיא עולה כ-2,200 דולר.
המסקנה העולה מבדיקת המחירים הזו היא שטיסת אל על לסידני, במידה ותבשיל לכדי מציאות ולא תסתיים כגימיק - תעלה לפחות 2,200 דולר לנוסע. האם הנוסעים יהיו מוכנים לשלם פרמיה של כ-500 דולר על טיסה ישירה ליעד הרחוק ביותר שעשוי להתברג על מפת היעדים מתל אביב? זו שאלת השאלות שאל על תצטרך לבחון. ובינתיים נסתפק בטיסות עם עצירת ביניים ומתיחת רגליים בשדה תעופה אחר (לפחות אחד) בדרך, גם לזה כאמור יש יתרונות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.