מזייפים את האמת: הפוליטיקאים עושים בדיקת עובדות לעצמם

איך מסתבכים בהאשמה בשקר דווקא כשמנסים להתעסק בבדיקות אמת? תשאלו את ראש הממשלה הבריטי בוריס ג'ונסון. המפלגה השמרנית בראשותו קוממה עליה בשבוע שעבר לא רק מתנגדים פוליטיים אלא גם ארגונים עצמאיים כשהתחזתה בטוויטר לגוף בדיקת עובדות.

לקראת הבחירות הכלליות לפרלמנט הבריטי, שיתקיימו בדצמבר, ערוצי הטלוויזיה בממלכה משדרים סדרה של עימותי בחירות. באחד מהם אירח ערוץ ITV את שני המועמדים המובילים: מנהיג השמרנים ג'ונסון ומנהיג הלייבור ג'רמי קורבין. כנהוג בעימותים כאלה, השניים דנו בסוגיות מהותיות לציבור הבריטי.

תוך כדי השידור הופיע בטוויטר חשבון של גוף בדיקת עובדות חדש, factcheckUK, מצויד בלוגו הולם וב"וי" כחול המעיד על חשבון מאומת. הארגון החל להזרים אל פיד החדשות של משתמשי טוויטר, ובהם 75 אלף עוקבים של המפלגה השמרנית, בדיקות של הצהרות שני המתמודדים. איכשהו, כל האמירות של ג'ונסון נמצאו נכונות, וכל האמירות של קורבין שקריות. אחרי כל הבדיקות סיכם הארגון את העימות באמצעות גרפיקה חגיגית שהכתירה את ג'ונסון, בשם גוף בדיקת עובדות, כ"מנצח הברור".

 מתקשים בביקורת עצמית מסקנות בודקי העובדות בעימות על הנהגת בריטניה

בטוויטר לא אהבו את ההתחפשות

אבל מי שבחנו את החשבון בזהירות ראו שלא מדובר בגוף בדיקת עובדות עצמאי. הוא לא היה אלא החשבון הרגיל של מטה התקשורת של המפלגה השמרנית. רק השם השתנה ל"פאקט צ'ק", ותמונת הפרופיל הוחלפה לסמל סולידי כחלחל המזכיר סמלים של כמה ארגוני בדיקה בריטיים עצמאיים. שם המשתמש נשאר CCHQPress@, ובתיאור החשבון נכתב במפורש: "בדיקת עובדות ללייבור מטעם המפלגה השמרנית".

אף שהבדיקות של "פאקט צ'ק" התחפשו לבדיקות בלתי תלויות, לא הכול היה שגרתי. לדוגמה, הבדיקה הראשונה עסקה בטענה של קורבין כי התוכנית של הלייבור תפתור את סאגת הברקזיט, הניסיון הבלתי נגמר של בריטניה להתנתק מהאיחוד האירופי. בודקים עצמאיים נמנעים בדרך כלל ממתן ציון להבטחות עתידיות, אבל "בדיקת העובדות" השמרנית קבעה חד משמעית שמדובר בשקר. המילה באנגלית לא הייתה false אלא lie, שרומזת להטעיה בכוונה תחילה. הנימוק לתיקון היה שקורבין מציע משאל עם נוסף, ולכן יגרום לפילוג, ולתיקון גם צורפו סימוכין: "המפלגה השמרנית, אוקטובר 2019".

הבדיקות לא היו עשויות כולן מעור אחד. כמה מהן עסקו בטענות על העתיד, אבל אחרות עסקו בעובדות של ממש. כמה מהן לא הצביעו על שום ראיות, אבל אחרות דווקא כללו הפניות לכתבות רלוונטיות.

כשהתפרסם דבר התרגיל הוא עורר תגובות זועמות, ורבים האשימו את השמרנים בהטעיה. עם המתנגדים נמנתה רשת טוויטר, שהייתה הבמה למעשה ההתחפשות, והזהירה שחזרה עליו עלולה להוביל בפעם הבאה לסנקציות. מבקרים אחרים היו אנשי "פול פאקט" (Full Fact), ארגון בדיקת העובדות העצמאי הבולט בבריטניה, שאמרו שהתרגיל השמרני היה "לא ראוי ומטעה".

חבר הלייבור דייוויד לאמי דרש מנציבות הבחירות הבריטית להתערב. בנציבות טענו שזה אינו מסמכותם, אבל ביקשו מהמפלגות "לגלות אחריות". אחרים העדיפו להגיב בהומור: הם קראו לחשבונות הטוויטר שלהם על שם המפלגה השמרנית כדי להפריח ציוצים פרודיים בשמה. להגנת המפלגה השמרנית נחלצו מנכ"ל המפלגה ג'יימס קלברלי ושר החוץ דומיניק ראב, שהכחישו שהייתה הטעיה, שהרי שם המשתמש CCHQPress@ נותר בעינו ובתיאור צוין שהבדיקה היא מטעם השמרנים. לדבריהם, השינוי בפרופיל נעשה כדי להגיב ל"דיסאינפורמציה" שקורבין הפיץ בעימות. ראב שאל בהתרסה: "מי אמר ש'פול פאקט' מוסמכים לקבוע מה מותר לציבור לראות?"

ההבדל הוא שארגונים כמו "פול פאקט" מחויבים לאמות מידה מסוימות, שנקבעות בידי הרשת הבינלאומית של בודקי העובדות, IFCN (שהמשרוקית היא חלק ממנה). הכללים קובעים בין השאר שהגוף חייב להיות א-מפלגתי, להציג בשקיפות את שיטת הבדיקה שלו ולציין אילו מקורות מידע שימשו בכל בדיקה. המפלגה השמרנית לא עמדה בשלושת הסעיפים האלה.

הבודקים העצמאיים לא חסו על ג'ונסון

איך נראו הבדיקות של הארגונים העצמאיים? שני הארגונים שבדקו את העימות, "פול פאקט" ו"ריאליטי צ'ק" (Reality Check) - יחידת בדיקת העובדות של BBC - מצאו אי דיוקים בחלק מהטענות של קורבין. קורבין טען למשל שהסכם הברקזיט של ג'ונסון עבר בפרלמנט רק בקושי, בזכות קולות המפלגה הצפון-אירית DUP. גם "ריאליטי צ'ק" וגם הארגון המומצא של השמרנים ידעו לציין שחברי DUP הצביעו דווקא נגד ההסכם.

קורבין הזהיר עוד שג'ונסון ימכור את מערך הבריאות הלאומי (NHS) לחברות אמריקאיות במסגרת הסכם סחר עם ארה"ב. השמרנים פסקו נגד הטענה. גם "פול פאקט" ציינו שקורבין לא סיפק בסיס לקביעותיו, משום שהשמרנים הבטיחו שה-NHS לא יהיה חלק מהסכם סחר, אבל היו פחות נחרצים שכן מדובר בתרחיש עתידי. כשהטענות של קורבין הצריכו התעמקות בנתונים, דווקא הגופים המקצועיים מצאו בהן אי-דיוקים שחמקו מעינם של השמרנים.

אבל אצל בודקי העובדות האמיתיים גם ג'ונסון לא יצא נקי. לדוגמה, הוא לא דייק באשר למספר בתי החולים החדשים שממשלתו התחילה להקים. הוא התפאר לשווא שמס החברות הבריטי הוא הנמוך ביותר באירופה. שני הארגונים גם התריעו שדבריו על הסכם הברקזיט שלו הן שנויות במחלוקת, במקרה הטוב.

השמרנים הבריטים לא היו הפוליטיקאים הראשונים שחושקים ביוקרה של "בודקי עובדות". כמה חודשים לפני ההתחזות שלהם נקטו עמיתיהם, אנשי המפלגה השמרנית בקנדה, תרגיל דומה: לקראת הבחירות במדינה הם הפעילו בפייסבוק עמוד תמים למראה בשם Election Fact Check, שבמבט ראשון לא היה לו זיהוי מפלגתי.

בבחירות לנשיאות ארה"ב שהתקיימו בשנת 2016 הוסיפה המועמדת הדמוקרטית הילרי קלינטון לאתר האינטרנט שלה בדיקת עובדות מטעם מטה הבחירות שלה.

בשעת העימותים הטלוויזיוניים הוזמנו הצופים לקרוא שם בדיקות שעסקו ביריבה של קלינטון, דונלד טראמפ. ניסינו לברר באילו שיטות השתמשו הבודקים של קלינטון, אבל האתר השתנה והבדיקות הוסרו ממנו.