הכוורת של אלשטיין מתרוקנת: מנכ"ל אלרון פרש מתפקידו לאחר עשר שנים בחברה

עזיבה נוספת בקבוצת אי.די.בי-דסק"ש (דיסקונט השקעות ) של אדוארדו אלשטיין. בימים האחרונים דיווחה חברת אלרון  כי מנכ"ל החברה ארי ברונשטיין הודיע לדירקטוריון על כוונתו לסיים את תפקידו וזאת לאחר עשר שנים בחברה. מאלרון נמסר עוד כי בהתאם לתנאי העסקתו, צפוי ברונשטיין לסיים את תפקידו בסוף חודש פברואר 2020. 

העזיבה של ברונשטיין מצטרפת כאמור לעזיבות נוספות שנרשמו בשנה האחרונה בקבוצת החברות שבשליטת אלשטיין. בין השאר עזבו את הקבוצה השנה שולם לפידות וגיל קוטלר, שכיהנו בתפקידי המנכ"ל וסמנכ"ל הכספים, בהתאמה, של אי.די.בי ושל דסק"ש. אליהם הצטרפה מנכ"לית נכסים ובניין, סגי איתן, שעזבה גם היא השנה, וכן יו"ר דירקטוריון שופרסל ישראל ברמן, שנאלץ לעזוב את תפקידו על רקע מחלוקות עם אנשי אלשטיין בקיץ 2018. אתמול פורסם ב"גלובס" כי גם יו"ר סלקום  הוותיק, עמי אראל, עשוי לעזוב את תפקידו בחודשים הקרובים.

אלרון היא זרוע ההשקעות בטכנולוגיה של קבוצת אי.די.בי-דסק"ש. החברה, שעוסקת בהשקעות בחברות בתחומי הטכנולוגיה ומדעי החיים, נסחרת כיום בבורסה לפי שווי של כ-220 מיליון שקל, לאחר שאיבדה כ-39% מתחילת השנה וכ-70% בשלוש השנים האחרונות. ברונשטיין מכהן כמנכ"ל אלרון מאז מאי 2009. בשנת 2018 עמדה עלות שכרו על 653 אלף דולר (2.3 מיליון שקל), והיא כללה שכר והטבות נלוות בעלות של 526 אלף דולר, וכן מענק של 127 אלף דולר.

את תפקיד המנכ"ל קיבל ברונשטיין מידיו של נוחי דנקנר, בעל השליטה הקודם בקבוצת אי.די.בי-דסק"ש. היה זה לאחר שהחברה הציגה הפסד מצרפי כבד של 123 מיליון דולר, ובקבוצת אי.די.בי החליטו שבאלרון נדרש שינוי.

בנו על פריצה בעסקי החברות המוחזקות - שלא הגיעה

בראיון ל"גלובס" שנערך בתחילת 2018, הסביר ברונשטיין כי בחר למקד את החברה בהשקעות בחברות העוסקות בפיתוח של מכשור רפואי, וזאת במקום אסטרטגיה שהייתה נהוגה עד אז להשקיע במגוון של תחומים במגזר הטכנולוגיה. בהמשך הוביל ברונשטיין את אלרון גם להשקעות בחברות תוכנה ובעיקר בחברות הפועלות בתחומי הסייבר. 2018 תוכננה להיות שנת הכרעה עבור אלרון, כאשר שתיים מהשקעותיה הגדולות - חברות התרופות בריינסגייט ופוקרד - היו אמורות להגיע לנקודת פריצה בעסקיהן. שתי החברות היו אמורות לסיים את הניסויים הקליניים שלהן ובאלרון קיוו כי הצלחה בניסויים תזניק את החברה מעלה.

אלא שזה לא קרה. בריינסגייט סיימה את הניסוי עם תוצאות מעורבות ואילו אצל פוקרד לא הושלם הניסוי עקב בעיות בפיתוח המוצר. במקביל, נדרשה אלרון להרחיב את בסיס המזומן שלה ויצאה להנפקת מניות בה גייסה סכום של 76.6 מיליון שקל (22 מיליון דולר).

את עיקר המזומנים שגויסו, 49.5 מיליון שקל (14 מיליון דולר), הזרימה אז בעלת השליטה דסק"ש, והגדילה עקב כך את שיעור החזקתה באלרון ל-61.1%. עם זאת, באלרון המשיכו להזרים השקעות לחברות הבנות ולצבור הפסדים.

אולם האקזיטים בוששו להגיע בשנים האחרונות, ועל רקע ההשקעות המרובות בחברות המוחזקות הציגה אלרון הפסד מצרפי של 68.1 מיליון דולר בשנים 2016-1018. בתשעת החודשים הראשונים של 2019 נמשכה המגמה עם הפסד של 15.8 מיליון דולר, ואלרון נותרה עם מזומנים בשווי של 35.6 מיליון דולר, לאחר שכאמור זכתה להשקעה גדולה. עם זאת, לסכום זה יש להוסיף כ-26 מיליון דולר המוחזקים בידי חברת RDC, שאלרון מחזיקה ב-50.1% ממניותיה (יתרת המניות מוחזקות בידי החברה הממשלתית רפא"ל).

מעיון בדוחות החברה עולה כי בתשעת החודשים הראשונים של 2019 ביצעה אלרון השקעות בסכום נמוך של 1.7 מיליון דולר, בעוד RDC היא שביצעה השקעות בסכום גבוה בהרבה של 11.1 מיליון דולר. עם זאת, בחודשים אוקטובר-נובמבר ביצעה אלרון השקעות של 2.4 מיליון דולר בשתי חברות מוחזקות, ואילו RDC הסתפקה בהשקעה של 750 אלף דולר בחברה אחרת.