הפקחים כבר בדרך: ההרצה הסתיימה והאכיפה של חוק המזומן עולה מדרגה

בספטמבר האחרון קיבל בעל עסק להובלות מלוד ביקור בלתי צפוי, ומבחינתו בעיקר בלתי רצוי, מחוליית מבקרי מס ממחלקת ניהול ספרים ברשות המסים. "אנחנו בודקים את רמת הציות שלך לחוק צמצום השימוש במזומן", אמרו לו והחלו לחפור בספרי העסק. בתום הביקורת התגלה, כי בעל העסק קיבל 500 אלף שקל באיזושהי דרך מלקוח, אבל לא ציין את אמצעי התשלום - מעשה המנוגד להוראותיו של חוק המזומן.

בביקורת אחרת, שנערכה באוגוסט השנה בעסק להשכרת נכסים מקרית אונו, נמצא כי בעל העסק קיבל 282,250 שקל במזומן - הרבה מעל הרף שמציב החוק כמותר לתשלום במזומן. בביקורת שנערכה בספטמבר השנה בעסק ליבוא וטרייד אין למכוניות מרמת גן נמצא, כי בעל העסק קיבל צ’קים פתוחים בסך 188,400 שקל - שוב, מעשה המנוגד להוראות חוק המזומן.

שלוש ההפרות הללו הן הגבוהות ביותר שנתפסו על ידי רשות המסים בחצי השנה האחרונה במסגרת הביקורות שנערכו לצורך אכיפת חוק צמצום השימוש במזומן. כל שלושת הנחקרים טענו: "לא הכרנו את החוק". למזלם, הם נתפסו ב"תקופת ההרצה" של החוק, שבמהלכה לא הוטלו קנסות ולא נפתחו הליכים פליליים נגד המפרים.
התקופה הזאת הגיעה לסיומה.

מפרים מכל המגזרים והענפים

בסוף דצמבר תמלא שנה לכניסתו לתוקף של חוק המזומן ותפוג תקופת ההרצה שלו. בקרוב יחלו מפרי החוק - בעלי עסקים ואלה שמשלמים להם - להיות חשופים לקנסות ולמאסרים בפועל בעקבות הפרת החוק.

מאז שנכנס החוק לתוקפו בינואר 2019, ערכה רשות המסים יותר מ-17 אלף ביקורות בעסקים שונים. בביקורות התגלו כ-2,600 הפרות על חוק השימוש במזומן, ומתוכן רק 412 הפרות על ההוראות המגבילות את השימוש בכסף מזומן. כלומר, מרבית העוסקים שנבדקו לא קיבלו תקבולים במזומן מעל הרף שנקבע בחוק (11 אלף שקל).

ב-896 מקרים שנתפסו, ההפרה נוגעת לליקויים בתיעוד אמצעי התשלום או התקבול; ו-1,290 הפרות נוספות נוגעות להוראות המגבילות את השימוש בצ’קים, בהן הפרת האיסור על שימוש בצ’קים פתוחים או על הסבת צ’קים ללא ציון שם ומספר זהות של המסב בגב הצ’ק.

זהות המפרים שנתפסו מגוונת: קבלנים, עורכי דין, רואי חשבון, רופאי שיניים וגם קוסמטיקאיות. רבים מהם לא ידעו מה בדיוק אומר החוק, או סתם לא ייחסו לו חשיבות. כך למשל, בביקורת אצל רופא שיניים מירושלים שנערכה בחודש שעבר נמצא אי-תיעוד של אמצעי התשלום בסך 78 אלף שקל. ביקורת בעסק להשכרת מכוניות מירושלים שנערכה באוקטובר נמצא צ’ק פתוח על סך 70 אלף שקל.

חוק צמצום השימוש במזומן הוא אחד השינויים הדרמטיים שהתחוללו במשק ב-2019. החוק, שנכנס לתוקף ב-1 בינואר, מגביל את היכולת של הציבור להשתמש בכסף מזומן מעל תקרה מסוימת. החוק נולד בעקבות מסקנות ועדת לוקר לצמצום השימוש במזומן והמלחמה בהון השחור.

לפי ארגון ה-OECD, היקף הכלכלה השחורה בישראל מוערך בכ-6.6% מהתוצר. הבנק העולמי העריך ב-2010 שהיקף הכלכלה השחורה עומד על 200 מיליארד שקל, ואובדן הכנסות ממסים מוערך ב-40-50 מיליארד שקל בשנה. המספרים שנזרקים באוויר גדולים אבל אי אפשר באמת לכמת את ההון השחור.

חוק המזומן עבר חבלי לידה לא פשוטים. הוועדה בנושא הגישה את מסקנותיה כבר ב-2014, אבל החוק עוכב במשך ארבע שנים, ולבסוף הוא נחקק במסגרת אישור תקציב המדינה לשנת 2019. גם לאחר כניסתו לתוקף, נאלצו מכונני החוק להתמודד מול שתי עתירות לבג"ץ שהוגשו נגדו - אך המאבק היה קצר, ושתיהן נמחקו על ידי העותרים.

החוק החריג את מוסדות הגמ"חים

החוק קובע מגבלה על השימוש במזומן בכל עסקה שערכה עולה על 11 אלף שקל לעוסק או על 50 אלף שקל לאנשים פרטיים. עוד נקבע בחוק מדרג של עיצומים כספיים לעוסק וקנסות פליליים למי שאינו עוסק. העיצום יחול רק על הסכום ששולם במזומן. בנוסף קובע החוק מגבלות על שימוש בצ’קים.

החוק קבע כמה חריגים שעליהם לא יחולו תקרות המזומן והמגבלות שנקבעו. כך, החוק לא חל על רשויות המדינה שייקבעו על ידי שר האוצר, או על תשלום במזומן בין קרובי משפחה, שאינו תשלום שכר עבודה. בנוסף, כהוראת שעה, לתקופה של שנתיים מיום פרסום החוק ברשומות או עד יום תחילתו של החוק המסדיר את פעילות מי שעיסוקו במתן אשראי ללא ריבית (גמ"חים), לפי המוקדם, לא יחולו הוראות החוק על גמ"ח שנותן או מקבל הלוואה, תרומה או מתנה במזומן.

בינואר השנה פורסם ברשומות החוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי ללא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, לאחר אישורו במליאת הכנסת. החוק מסדיר לראשונה את פעילות המוסדות לגמילות חסדים ("גמ"חים") ומאפשר את החלת הוראות חוק איסור הלבנת הון על פעילותם של גופים אלה. מיום פרסומו של החוק החלה הספירה לאחור לתחולת הפטור שקיבלו הגמח"ים מחוק המזומן, כך שבעוד שנה הפטור יבוטל, אלא אם יוארך.

בחוק הוענקה למשק גם "תקופת הסתגלות" או "תקופת הרצה", לפיה בתשעת החודשים הראשונים להפעלתו לא יוטלו עיצומים כספיים על מפרי החוק, אלא תימסר התראה בכתב (ובלבד שלא מדובר בהפרה חוזרת).
התקופה הזאת הסתיימה לאחרונה והמדינה יצאה בקמפיין נרחב להזכיר לציבור את הגזירות החדשות שיוטלו על מי שייתפס עובר על החוק - קנסות ואכיפה פלילית, שבצידה עונש של עד 3 שנות מאסר.

על רקע סיום תקופת ההרצה אמר ל"גלובס" מנהל רשות המסים, ערן יעקב, כי "חלק ניכר מהציבור הפנים את הוראות החוק ויש שינוי בהתנהלות של העסקים, בכלל זה מעבר לתשלום באשראי ובצ’קים מוטבים. לפני כשבוע השקנו את הקמפיין התקשורתי, שנועד להתריע לפני התחלת הטלת העיצומים על מפרי החוק ואנו מצפים כי המגמה של הפנמת הוראות החוק תגבר".

עוד הוסיף יעקב, כי "האכיפה של רשות המסים עולה בימים אלה מדרגה לא רק בעצם הטלת העיצומים, אלא גם בחיזוק פעילות האכיפה וכמות הביקורות עם הצטרפותם בתקופה הקרובה של מפקחי מס הכנסה ומבקרי מע"מ לביקורות בתחום".

החוק נועד לצמצם את ההון השחור, לסייע במאבק בפעילות פלילית, לרבות פשיעה חמורה, ומימון טרור וכן בהעלמות מס. האם הוא משיג את מטרתו?

ברור כי מוקדם מדי לסכם את יעילותו של החוק לאחר שנה בלבד, אך יש מי שכבר טוען כי החוק "מפספס את המטרה" או לכל הפחות "עלול לפספס".

האם החוק באמת מפחית מזומנים?

לדברי עו"ד אורי גולדמן, נציג בוועדת השולחן העגול עם רשות המסים ומי שישב כנציג לשכת עורכי הדין בוועדות הכנסת בעת הליך חקיקת החוק, "בימים הקרובים אמורים רשות המסים, המפקח על הבנקים והמפקח על שוק ההון וגופים ממלכתיים נוספים, להראות לוועדת החוקה בכנסת, כי החוק באמת עובד וכי אכן צומצם השימוש במזומן בשוק בישראל. גם הפעם יגיעו לישיבות ועדת החוקה נציגי הבנקים ויחככו את ידיהם בהנאה, שכן ככל שהמזומן בשוק מצטמצם יותר - הבנקים מרוויחים יותר עמלות בשימוש במוצריהם.

"בשביל לבחון האם אכן צומצם המזומן בשוק יש מדד אחד אמפירי והוא האם אכן הצטמצם מספר השטרות הנמצאים בידי הציבור בישראל - נתון שמפרסמת מעת לעת מחלקת המטבע בנק ישראל. בנק ישראל פרסם, כי בסוף 2018 מחזור המזומנים בישראל היה כ-86 מיליארד שקל, אבל עדיין לא ידוע איך הסתיימה שנת 2019. צריך לחכות ולראות מה יהיה הנתון הפעם, לפני שמכריזים על יעילותו של החוק".

בלי נתונים אמפיריים, מה מידת יעילותו של החוק לדעתך?

גולדמן: "אני לא בטוח שהחוק הועיל למשק, שכן כל הכספים שהיו מסתובבים כדין בשוק הנדל"ן, בשוק כלי הרכב, מוצרי חשמל, מוצרי פרימיום ועוד - כבר לא מסתובבים שם. הרווחים באותם גופים שעד לאחרונה היו עתירי מזומן, אמורים להראות צניחה וכנגזרת מכך - גם המסים הנגבים מאותם גופים. כדאי שהכנסת תבחן גם נתון זה בבדיקתה את יעילותו של חוק המזומן".

מעבר לכך, אומר גולדמן, יש עדיין הרבה מזומן בידיים פרטיות שמתגלגל בשוק, רק מהטעם הפשוט שלא ניתן להפקיד אותו בבנקים ולהכניס אותו למעגל המדווח והלבן של הכספים.

גולדמן: "על אף שהבנקים, ביחד עם בנק ישראל, היו שותפים לקידום החוק, הם מקשים מאוד על הציבור להכניס את המזומן לבנקים, בעיקר בסכומים גדולים. גם אם הוא כסף ‘כשר’ שנחסך על ידי אדם כל חייו. התירוץ של הבנקים לאי-קבלת כספי מזומן הוא לא רק חוק המזומן, שכן הם מפחדים מתביעות, אלא תירוץ של רגולציה, כגון חוק איסור הלבנת הון (והרי מי שחסך כל חייו כספים בבלטות, לא חשב שהוא אמור לתעד כל שקל). בכך, הבנקים דוחפים את המזומן להמשיך להתגלגל בשוק, אמנם לא בעסקאות הגדולות, אלא ב’מוצרי צריכה’, מתחת התקרות שבחוק, או, רחמנא ליצלן, להמשיך לגלגל ‘שוק שחור’ של מזומן מחוץ למערכת הבנקאית".

ביקורת נוספת של גולדמן היא על "הקושי האדיר", כלשונו, באכיפה. "אם ברצונם של צדדים להמשיך להשתמש במזומן, הרי שיש להם אינטרס הדדי ‘לשמור אחד על השני’. החוק הרי חל על שני הצדדים לעסקה ומטיל על שניהם קנס של 15%-30% מההפרה. כעת לשני הצדדים שמעוניינים להמשיך לעסוק במזומן אינטרס הדדי שלא לגלות את ההפרה ולא להכניס את הכסף לבנק. בניגוד לעבר שבו החוק היה חל רק על העוסקים. גם למאמצי גילוי עבירות יש עלות, למשל של גיוס כוח אדם, וייתכן שהעלות עולה על התועלת".

בשורה התחתונה, אומר גולדמן, "לא בטוח שחוק צמצום השימוש במזומן צימצם את כמות המזומן בשוק או שיפר את ההכנסות מגבייה של רשות המסים, אך מה שבטוח הוא שהבנקים מבסוטים ממנו. שר האוצר צריך לבחון האם באמת הוא מועיל למשק או רק מגדיל את החיוך של הבנקים".

"החוק מפספס את המעלימים הגדולים"

גם עו"ד ורו"ח ג’ק בלנגה מצטרף לביקורת על כך שלחוק אין שיניים נגד שני צדדים עברייניים, שמתכוונים להעלים את העסקאות שהם עושים מתחת לרדאר - אותם צדדים שהוא רצה לתפוס. "חוק המזומן רק מתחיל לעשות סדר בעולם המזומנים ומטפל בצורה סבירה במעקב אחרי תשלומים ותקבולים במזומן ומצמצם במידה מסוימת את האפשרויות של העלמת מסים, אבל ייקח עוד זמן עד לצמצום מלא של המזומן המהותי שבאמצעותו מתגלגל רוב ההון השחור במשק.

"החוק מקשה מאוד על יצרנים וסיטונאים שמקבלים מזומן מהותי בעסקים שלהם, ונדרשים לנהל מסמכים מיוחדים על מנת להפקיד את המזומן בבנקים. מנגד, החוק מפספס את המעלימים הכבדים והמהותיים. כאשר המשלם משתמש בכסף שחור והמקבל רוצה לקבל את הכסף בשחור, אז שני הצדדים לא מעוניינים ברישום העסקה - כך שעסקת המזומן כלל לא נרשמת. לכן, לרשות המסים אין כלל יכולת לראות את ביצוע העבירה על החוק עקב אי-הוצאת תיעוד כלל".

הרשות לא יכולה לגלות את התשלום באמצעות רישומים אחרים שיש לה על עסקאות שנעשות במשק?

בלנגה: "כל הבדיקה והביקורת על חוק המזומן מבוצעת ע"י הרשות באמצעות ביקורות שוטפות של ניהול ספרים. אך ורק דרך בדיקת תיעוד הפנים של העסק ואופן קבלה ורישום התקבולים בספרים. כלומר, בודקים את החשבוניות והקבלות שהעסק הוציא ושם בודקים את אופן קבלת התמורה עבור כל עסקה ועסקה והאם נתקבלו מזומנים אסורים או צ’קים שלא בהתאם לדרישות החוק. כאשר מתקבלים מזומנים שלא מוציאים בגינם כלל תיעוד והם לא נרשמים בשום מקום - אז מדובר בהעלמת מס מובהקת ואין ביכולת הרשות לבדוק את ביצוע העבירה על חוק צמצום המזומן בתוך הספרים. ברור שאם אדם יואשם בעבירות של העלמת מס ממקורות מידע אחרים, הוא יואשם באותו זמן גם בעבירות על חוק המזומן".

ומה עם עורכי הדין ורואי החשבון?

עו"ד אריה ארבוס מתמחה בליטיגציה מסחרית עסקית ושותף במשרד ארבוס קדם צור, מוסיף עוד נקודה למחשבה על "הנפגעים הגדולים" של חוק המזומן - שאף אחד לא מדבר עליהם. "עורכי דין ורואי חשבון מטפלים לעיתים קרובות באנשים שתלויים במזומן לניהול חייהם, ואינם יכולים לשלם אחרת. החוק פוגע קשות במטה לחמם.

"החוק מתיימר להפחית פעילות פלילית וטרוריסטית, אולם הוא מצמצם גם פעילות כלכלית חוקית. אחד הקהלים הנפגעים ביותר מהחוק, מבלי שמאן דהו נתן עליו את הדעת, הוא ציבור עורכי הדין ורואי החשבון - מגזר עסקי ענק וחיוני למשק, אשר דווקא ידוע בהקפדתו היתירה על חוקי המס".

ארבוס מסביר, כי "עורכי דין ורואי חשבון מטפלים בלקוחות רבים המבקשים לשלם במזומן. פושטי רגל, בעלי חשבונות בנק מוגבלים, אזרחים מרקע סוציו-אקונומי נמוך שהסתבכו בפשיעה, אנשים המתקיימים מתרומות ועוד - כולם מתנהלים פעמים רבות ללא חשבון בנק מסודר, ותלויים במזומן לניהול חייהם. כל אלה גם זקוקים לשירותים משפטיים ופיננסיים, והם מתקשים מאוד לשלם בדרך אחרת, שאינה כסף מזומן במעטפה. האיסור על קבלת התשלום במזומן גודע את מטה לחמם. רבים מהם גילו בשנה האחרונה, מאז כניסת החוק לתוקף, שהכנסותיהם פחתו במידה ניכרת".

לפני מספר חודשים התפרסם כי שרת המשפטים לשעבר, ח"כ איילת שקד, מעוניינת לקדם תיקון לחוק, שיחריג ממנו את נותני השירותים המשפטיים. "אי-אפשר להרוס מגזרים שלמים, רק בגלל המלחמה בהלבנת הון", אמרה.

אבל מנהל רשות המיסים פחות התרשם מהעניין. בכנס שנערך בינואר השנה, ערב כניסתו לתוקף של החוק, הוא אמר, בין היתר, שהבקשה של עורכי הדין להיות מוחרגים מהחוק לא קשורה ללקוחותיהם "העניים", אלא ללקוחותיהם "הפליליים".

"הייתה דרישה מאיתנו להחריג את עורכי הדין שרצו שנחריג אותם מהחוק. שאלתי למה, והם השיבו שבעולם הפלילי הרבה פעמים משלמים במזומן", סיפר יעקב והוסיף: "אמרתי להם: ‘לא הבנתי’. הם בעצם ביקשו להחריג את אותו אדם שבשבילו חוקק החוק. חלק גדול ממטרת החוק היא בדיוק כדי להקשות על כאלה שכספי המזומן שלהם מגיעים ממקורות שונים ועלומים".

כך או כך, עורכי הדין ורואי החשבון לא הוחרגו מחוק המזומן. הם, כמו כולם, צפויים מעתה לקנסות ולעונשי מאסר אם יפרו את החוק - וייתפסו.  

הגיע הזמן לשכוח ממזומן: התקנות, ההוראות והעונשים

- החוק מגביל את התשלום במזומן, אולם אין הגבלה על החזקת מזומן

- ההגבלות חלות על עסקים, כולל מוסדות ללא כוונות רווח וגם על אנשים פרטיים

כמה מותר לשלם במזומן?

- אדם שקונה מאדם: עד 50 אלף שקל או עד 10% (הנמוך מבין השניים)

- אדם שקונה מעסק: 11 אלף שקל או 10% מהיקף העסקה (הנמוך מבין השניים)

- היקף העסקה כולל מע"מ, הובלה, התקנה וכו'

- החוק מטיל מגבלות על הסבת צ'קים ומחייב לתעד את אמצעי התשלום

- תיירים יוכלו לשלם לעסקים עד 55 אלף שקל במזומן

- בני משפחה יכולים להעביר זה לזה מזומן - ללא הגבלה (אלא אם מדובר בשכר עבודה)

 ההגבלות עם שימוש באפליקציות

העסקים הקטנים והעצמאים עדיין תלויים במזומן, ואפליקציות התשלומים הן לא תחליף מתאים

במגזר העסקים הקטנים מזהירים כי הגבלת התשלום בכסף מזומן לסכום של עד 11 אלף שקל מעמידה עסקים רבים במשק בקשיים.

למשל, באפליקציות התשלום של הבנקים ישנן מגבלות שונות, שמקשות על השימוש בהן. אמנם בעתיד העניין צפוי להסתדר, אבל בינתיים השימוש בהן בעיקר מבחינת העסקים, בין אם קטנים או גדולים - מוגבל.

האפליקציות מציעות, בין היתר, לפרוט עסקה לתשלומים באמצעות, כשההעברה מתבצעת מכרטיס האשראי של המשלם (בהתאם למסגרת) לכרטיס אשראי או לחשבון הבנק של המקבל. העברה זו אינה כרוכה בעמלה.

שלוש האפליקציות שפועלות הן pay של לאומי, Bit של הפועלים ו-Paybox של דיסקונט. לכל אפליקציה יש מגבלה של סכום שאפשר להעביר מדי יום - ב-Pay מותר לשלם עד 2,000 שקל ביום ועד 6,000 שקל בחודש, בביט אפשר להעביר עד 3,600 שקל ליום ועד 12 אלף שקל במצטבר בחודש ובפייבוקס מותר לשלם עד 1,500 שקל בתשלום בודד ועד 7,500 שקל בחודש. מגבלות קיימות גם על מקבלי התשלומים, וזה יותר בעייתי מבחינת מבחינת בעלי העסקים. בביט וב-pay ניתן לקבל עד 50 אלף בשנה (לדוגמה בתשלום לעסקים קטנים כמו מורה לפסנתר או קוסמטיקאית). לקוחות Pay יכולים לבקש הגדלת הסכום - כל מקרה נבדק לגופו.

גם בפייבוקס המגבלה היא עד 50 אלף שקל בשנה, מקבלי התשלומים יכולים לבקש לעבור למסלול מורחב לתקרה של עד 150 אלף שקל בשנה. בתקופה האחרונה גם עסקים ורשתות (דוגמת דומינוס פיצה) החלו לקבל תשלום באמצעות האפליקציות.

"יש ענפים שלמים שנפגעים מהחוק, כמו בעלי אולמות אירועים, שעד כה פעילותם התבססה על קבלת כסף במזומן מלקוחותיהם. בעל שמחה לא יכול לשלם בכרטיס אשראי מקדמה בגובה של 20 אלף שקל על אירוע בעלות של כ-100 אלף שקל, כי כל תשלום כזה יתפוס לו את מסגרת האשראי. כשמדובר בעסקה שהיקפה מעל 11 אלף שקל, אין למזמין האירוע או לנותן השירות יכולת להתנהל במזומן", אומר עו"ד רועי כהן, יו"ר לשכת העצמאים להב.

"באחרונה נתקלנו במקרה שבו ספר שיש לו בית ספר לספרות פתח קורס הכשרה בעלות של 16 אלף שקל. חניכה שביקשה לשלם, לא הצליחה להעביר את התשלום בכרטיס האשראי בגלל קשיי מסגרת. בשל החוק היא לא הייתה יכולה לשלם במזומן גם חלק מהסכום, זולת 10% שהם סכום של 1,600 שקל בלבד", סיפרה מנכ"לית התאחדות המלאכה והתעשייה, רווית גרוס.

הכלכלן של ההתאחדות, ברוך שניר אמר כי "החוק הזה יצר קשיים לבעלי העסקים שלקוחותיהם נהגו לשלם במזומן ובהיעדר פתרונות תשלום לקהלים אלה - בעלי העסקים השונים מאבדים את הלקוחות". בהתאחדות, מתלוננים עוד כי הדרישה שעסקאות ייעשו בכרטיסי אשראי כחלופה לכסף מזומן גורמת עלויות לעסקים קטנים: "עמלת הסליקה הממוצעת לעסק קטן היא 1.4% לעומת עמלת סליקה בגובה של 0.7% בעסק גדול", אומר שניר.

"אני עומדת לפני אי ודאות בכל הקשור לאופן שבו אוכל לגבות מהלקוחות שלי תשלומים", אמרה ל"גלובס" אורנה פלנסיה, בעלת רשת מכוני קוסמטיקה בכפר סבא. לדבריה, "כ-30% מהלקוחות שלי הן נשים מהמגזר הערבי, אין להן אמצעי תשלום אחרים זולת כסף מזומן. אם החוק יגביל אותי - פשוט לא אוכל לעשות עסקאות ואני יודעת שזה יוביל גם לירידה בהכנסות העסק שלי".

יוסי ולדמן, בעל עסק בתל אביב בתחום הדפוס אמר מצדו כי "מה שמציק לי בחוק זה שהוא מבטא התעללות של הפקידות בעצמאים ובבעלי העסקים הקטנים. אני מבין את הרציונל של החוק, אבל מוטב שהמדינה תחפש את הכסף השחור איפה שהוא נמצא. אם אקח בטעות מקדמה של 11% בעסקה במקום מקדמה של 10% - למה אני צריך להיות חשוף לסנקציה פלילית? זה מפחיד".

בלשכת רואה החשבון, שהיתה מעורבת בהליכי החקיקה, סבורים שחוק המזומן ראוי ומשרת את מטרתו. מהלשכה נמסר, כי "לשכת רואי חשבון תומכת בחוק לצמצום השימוש במזומן, ככלי מרכזי למלחמה בהון השחור, ובהתאם למגמה הכלל עולמית בנושא".

עם זאת, לגבי יישום החוק הלכה למעשה, יש ללשכת רואי החשבון כמה הערות. "עלו מספר נושאים בשולחן עגול של רשות המיסים בשיתוף נציגי לשכת רואי חשבון ולשכת עורכי הדין, שחלקם נפתרו, אולם יש עוד נושאים הכלולים בחוק שטרם נפתרו ולשכת רואי חשבון ביקשה לתת להם מענה ובינהם- הצורך לפתור בעיית בעלי חשבונות מוגבלים ומעוקלים ,שאין להם אמצעי תשלום מלבד מזומן .החוק לצמצום השימוש במזומן לא נותן לכך מענה.

"וכן, לשכת רואי חשבון מבקשת לא להגביל סכום הפקדת מזומן בחשבון נותן השירות,כפי שדורש כעת החוק, ולהתייחס אליה כהעברה מותרת. זאת מאחר שהפקדת מזומן בבנק לחשבון האחר מדווחת בבנק ,פרטי המעביר ידועים וכל התהליך גלוי, וזו מטרת החוק".