קו האשראי של המפלגות נגמר והן ייאלצו למצוא דרכים יצירתיות למימון בחירות שלישיות

בראשית 2019 התפצלו חברי הכנסת נפתלי בנט ואיילת שקד ממפלגת "הבית היהודי" והתמודדו לכנסת באפריל במסגרת רשימת "הימין החדש". השניים נשענו על נותני ערבויות בגובה כ-7 מיליון שקל, אך לא זכו להחזר מימון מפלגות מעבר ל-1.38 מיליון שקל כיוון שלא חצו את אחוז החסימה.

במערכת הבחירות מועד ב', בספטמבר 2019, הצטרפה הימין החדש ל"ימינה" - גוף שאיגד את הימין החדש, הבית היהודי בראשות רפי פרץ ו"האיחוד הלאומי" בראשות בצלאל סמוטריץ'. 

כפי שפורסם בחדשות 13, שלוש המפלגות הותירו אחריהן חובות לספקים ויו"ר האיחוד הלאומי סמוטריץ' מיהר לפנות למבקר המדינה בדרישה שיורה לשותפיו הפוליטיים לשלם את הכספים המגיעים לספקים. סמוטריץ' ציין כי גוף הגג ימינה קיבל לחשבון הבנק את סכומי מימון הבחירות, אולם בשל מחלוקת בין שלוש המפלגות בנוגע לחלוקת המימון הפנימי, הספקים לא מקבלים את כספיהם. בימין החדש טוענים מנגד כי הסיבה לעיכוב התשלומים היא כי האיחוד הלאומי לא הזרימו את חלקם לימינה. 

הסכסוך בימינה הוא דוגמה לקשיים שעמם מתמודדות המפלגות לקראת אפשרות של מערכת בחירות שלישית בתוך שנה. בגלל הסיטואציה הלא מוכרת שנוצרה, בכנסת יתקשו ללקט רוב לתיקון חוק מימון הבחירות, כך שעוד כסף יתווסף למימון המפלגות. גם נטילת הלוואות למימון מערכת בחירות שלישית אינה אפשרית, לא מהכנסת ולא מהבנקים, שלא יסכימו להעניק הלוואות כאלה ללא ערבויות של אנשי עסקים, שלאור המקרה של הימין החדש לא ירוצו להעניק הלוואות כאלה. 

 עוד לא כיסו את ההלוואות - סכומי חובות המפלגות לכנסות ה-21 וה-22 / אינפוגרפיק: תמונה פרטית

1. מה יהיה תקציב מערכת הבחירות לכנסת ה-23?

כדי להבין את התסבוכת הניצבת בפני המפלגות, יש להסביר את המצב הקיים. היציאה למערכת בחירות שלישית תוך 12 חודשים נראית מעבר לפינה. אם עד יום רביעי, 11 בדצמבר 2019 בשעת חצות, לא יימצאו 61 ח"כים שיחתמו לאחד המועמדים ואם לא תימסר לאותו ח"כ מלאכת הרכבת הממשלה, הדמוקרטיה הישראלית תישאב לתוך סחרור שלא ידענו כמותו. 2019 ו-2020 יהיו לשנים האבודות של הפוליטיקה הישראלית וזה כולל אף אובדן של סכומי עתק: שלוש מערכות בחירות שוות כ-8-7.5 מיליארד שקל שיירדו לטמיון - וזה לפני שהחלנו לדון בנזק החברתי.

בשל הסבך הפוליטי, למדינת ישראל אין תקציב לקראת שנת 2020, ועם פיזור הכנסת ה-22, חברי הכנסת המכהנים יתקשו כאמור להעביר חקיקה מיוחדת שתגדיל את תקציב הבחירות. הם לא מסוגלים להגיע להסכמות מינימליות בנוגע להרכבת ממשלה; הכיצד יצליחו להסכים על חוק פיזור הכנסת ה-22 והגדלת תקציב בחירות לקראת הכנסת ה-23?

אך הנה, היום נודע ל"גלובס" כי מפלגת הליכוד מציעים בימים אלה את הפתרון הבא: העלאת יחידת המימון מ-1.38 מליון שקל ל-2.1 מליון שקל. את החקיקה יבצעו ככל הנראה באמצעות הוראת שעה ותחולתה תהיה חד פעמית, למימון בחירות לכנסת ה-23 ולא למימון השוטף שלאחר הבחירות. אם חברי הכנסת יצליחו להפגין אחדות שורות רק כדי לתקן את חוקי מימון הבחירות, כל 120 הח"כים יחטפו אש וגופרית מן הציבור הישראלי. האם זה הוא הדבר היחיד שסביבו הם מסוגלים להתגבר על הפערים? עוד כסף לקמפיינים? זו היא הרי הזיה.

כאמור, בשנת 2020 אין למדינה תקציב. המשבר הפוליטי-חוקתי מונע מן הכנסת לבצע את אחד מתפקידיה המהותיים ביותר: ויכוח, פיקוח והצבעה על תקציב המדינה.

במצב שבו הכנסת לא מצליחה להעביר את חוק התקציב - דבר שאירע מספר פעמים בהיסטוריה של המדינה - הרי שחוק יסוד משק המדינה קובע שהממשלה רשאית להוציא כל חודש סכום השווה ל-1/12 מן התקציב השנתי הקודם. 

המשמעות של תקציב כזה עבור מערכת בחירות שלישית היא שהסכום שיוקצה לוועדת הבחירות המרכזית יהיה אותו נתח מן התקציב השנתי שהוקצה להם ב-2019. תקציב מערכת הבחירות באפריל 2019 עמד על 283 מיליון שקל, אך ב-29 במאי 2019 נפל דבר: הכנסת ה-21 פיזרה את עצמה וההיערכות לקראת הכנסת ה-22 החלה. ועדת הבחירות נזקקה לסכום משמעותי נוסף כדי לנהל מערכת בחירות שנייה בשנה. בחוק פיזור הכנסת דנו הח"כים על הקצאה תקציבית נוספת והוחלט: 283 מיליון שקל לא יספיקו, והם העלו את תקציב הבחירות ב-16% לסך של 329 מיליון שקל.

הפעם, המצב שונה. אין חקיקת פיזור הכנסת. הכנסת ה-22 עומדת להתפזר כתוצאה מהפעלת סעיפי ברירת מחדל בחוק יסוד הממשלה. מקבל המנדט הראשון (בנימין נתניהו) לא הצליח להרכיב ממשלה. מקבל המנדט השני (בני גנץ) לא הצליח להרכיב ממשלה. וכיום, בתוך תקופת 21 הימים, ניכר שהצדדים לא מגיעים להסכמות פוליטיות, ואם לא יצוץ מועמד מומלץ עם 61 חתימות הכנסת ה-22 תתפזר, ותוך 90 יום ייערכו הבחירות השלישיות.

לפי ההיגיון, תקציב ועדת הבחירות לכנסת ה-23 אמור לעמוד על 283 מיליון שקל בלבד, ללא הגדלות. ולמה ישמש הסכום הזה? לתפעול של מערכת הבחירות, שכירת כאלף עובדים, מכרזי ייעוץ לוועדת הבחירות (משפטנים), פיקוח ובקרה על טוהר הבחירות ועוד. כדי להגדיל את תקציב ועדת הבחירות, יהיה צריך לעשות זאת בחקיקה, וזה לא מתקבל על הדעת בשלב הזה.

2. מה עם המימון השוטף למפלגות?

לפי החקיקה הישראלית, כפי שגם תוקנה בשנים האחרונות, המפלגות בישראל נשענות באורח מלא על מימון ציבורי. כלומר, כל הכסף שהן שופכות על שלטי חוצות, יועצים אסטרטגיים, יועצי תדמית, דפי מסרים, משלוח של אינסוף סמסים - הכול ממומן באמצעות כספי משלמי המסים, הכסף שלנו. כך יהיה גם במערכת הבחירות לכנסת ה-23.

כיצד מפלגה מתמודדת עם הצורך בסכומי עתק חודשים ארוכים לפני הבחירות? המפלגות נוטלות הלוואות. בעבר הן היו פונות לבנקים (בעיקר לבנק הפועלים), ואחרי שורה של שאלות מתישות, ותנאים, המפלגות היו מקבלות הלוואה בנקאית.

השיטה הזו כשלה, במיוחד כאשר מפלגות ענק כגון "קדימה" ז"ל קרסו ולא נותר להן מקור שממנו אפשר להחזיר את ההלוואות לבנקים. הבנקים בישראל ביקשו להתנער מן העסקאות האלה, וכך מצאו המחוקקים פתרון חדשני. כנסת ישראל תהפוך לגוף מלווה.

לקראת הבחירות לכנסת ה-21 נכנס לתוקף חוק המאפשר לכנסת ישראל להיות הגוף המלווה. ואכן, בסוף חודש אפריל, זמן קצר אחרי סיום מערכת הבחירות לכנסת ה-21, מיהרו כמעט כל סיעות הבית ליטול הלוואות גדולות מן הכנסת. מי ידע אז, שזו תהיה שנת סחרור, שהמפלגות ידרשו ויזדקקו לעוד ועוד כספים. המפלגות חשבו (אז) שהן נוטלות הלוואות כדי לכסות חובות שנצברו עד מערכת הבחירות.

אם הדברים היו מתרחשים באורח הטבעי, כל המפלגות היו מחזירות את הלוואותיהן, חודש מדי חודש. ההלוואה שנתנה הכנסת כגוף מלווה למפלגות אמורה להתקזז מסכומי המימון השוטף. ובמקרה הזה, הגודל בהחלט קובע: אם למפלגה מסוימת יש מספר מושבים גבוה במיוחד, כמו הליכוד וכחול לבן בכנסות 21 ו-22, יש להן יכולת החזר הלוואה גדולה יחסית, שכן בידיהן סכום כסף חודשי גבוה.

בסיום מערכות הבחירות נטלו המפלגות הלוואות בסך מצטבר של 180 מיליון שקל.

בסוף אפריל 2019, מפלגת הליכוד נטלה את ההלוואה הגבוהה ביותר - 36 מליון שקל. מרצ, נטלה אף היא סכום גבוה - 7.5 מליון ש״ח (ביחס לגודלה, מדובר בסכום עצום). יהדות התורה נטלו הלוואה בגובה 9 מיליון ששקל. ושאר המפלגות, למעט כחול לבן וש"ס, שלא לקחו הלוואה, לקחו הלוואות בגובה של 2-3 מליון שקל.

כאמור, כל זה אירע בחודש אפריל 2019, מיד אחרי מערכת הבחירות לכנסת ה-21, כאשר כולם היו עדיין תמימים ולא ידעו שהמפלגות יהיו בשנה של בחירות אחרי בחירות אחרי בחירות.

2. האם מי שעוד לא פרע הלוואה יכול לקבל חדשה?

פנינו השבוע לחשבות הכנסת כדי לקבל מידע מהימן על מצב ההלוואות שנטלו המפלגות. נכון ליום 1 בדצמבר, מפלגת הליכוד היא בעלת החוב הגדולה ביותר, מה שאומר שהם גם בזבזו את סכומי הכסף הגדולים ביותר במערכות הבחירות השנה (ראו טבלה).

מיד אחרי השבעת הכנסת ה-22, חשבות הכנסת החלה לגבות את ההלוואות באמצעות קיזוז מתוך מימון המפלגות השוטף. למפלגות נקבע לוח סילוקים של 54 תשלומים. שניים מתוך 54 התשלומים סולקו, והנה כבר עומדת הכנסת ה-22 בפני פיזור.

האם יוכלו המפלגות ליטול הלוואות נוספות לקראת הכנסת ה-23 מבלי שהחלו (כמעט) להחזיר את ההלוואות הקודמות?

בכנסת אמרו ל"גלובס": "ככל שלא ישונה החוק, יתרות החוב של כל המפלגות שלקחו את מלוא ההלוואות המגיעות להן גבוהות מסכום זכאותן למימון מקדמת הבחירות". כלומר, על פניו, התשובה היא לא. אין להקצות להן יותר כסף.