דעה: החדשנות הטכנולוגית כמנוף הסברה

מערכת הבחירות החוזרת והמתמשכת המלווה באי וודאות וחוסר יציבות פוליטית הינה תקופה רגישה ומאתגרת. בתוך פחות מחצי שנה מדינת ישראל מתמודדת עם מערכת בחירות שנייה, כשברקע החשש למערכת בחירות שלישית במידה ולא תושג הסכמה בין השותפים הקואליציונים. מעבר לחוסר היציבות בין כותלי הבית פנימה, בחירות חוזרות ונשנות משפיעות גם על האופן בו המדינה נתפסת כלפי חוץ.

המהלכים הגוברים על ידי גורמים שונים לדה לגיטימציה של ישראל ברחבי העולם והתגברות ביטויי האנטישמיות מוסיפים נדבך נוסף להסתכלות על המתרחש בישראל שגם בימים כתיקונם זוכים לביקורת. נדמה שהעם הנבחר מאז ומתמיד הוחזק לרף אתי ומוסרי גבוה יותר מאשר העמים האחרים, וטוב שכך. על פי נתונים רשמיים מהכנסת בשנים האחרונות הושקעו כ- 72 מיליון דולר במאמצי הסברה והמלחמה נגד ארגונים המתנגדים לישראל.

האם להיות "אור לגויים" ולהוביל מהלכי הסברה למען ישראל הם רק תפקידם של גופים ציבוריים ושל פוליטיקאים, או שמא זוהי משימה שכל אחד ואחת מאיתנו, בין אם מתגוררים בישראל או בחו"ל, צריכים להירתם לה? ובפרט לנוכח המציאות הפוליטית החדשה, אילו אפשרויות יכולות לשמש במהלכי הסברה שכאלה? כדי לענות על השאלה ניתן להסתכל על תחום התיירות, האקדמיה והטכנולוגיה כדוגמא. במקביל לגידול בתיירות העולמית, גם בישראל מסתמנת עלייה במספר התיירים. בשנת 2018 נכנסו לישראל למעלה מ-4 מיליון תיירים, עלייה של 14% לעומת 2017. ישראל מעניקה לתיירים בני כל הדתות חוויה משמעותית ורוחנית. אין כמו ביקור בישראל כדי להתאהב בתרבות ובאנשים ולהבין מקרוב את היותה של הארץ כה קטנה, את מורכבות ורגישות הסכסוך.

גם תחום ההשכלה הגבוהה נחשב אחד המובילים בארץ, עם מוסדות להשכלה גבוהה מהטובים בעולם. מחקרים פורצי הדרך עליהם שוקדים טובי החוקרים באוניברסיטאות השונות בארץ הובילו לתרומה עולמית חסרת תקדים בתחומים כה רבים, הרפואה, הרובוטיקה, התקשרות, החקלאות, מים ועוד. וכמובן, ישראל נחשבת למעצמת הייטק. הרוח היזמית, ההון האנושי המוכשר והחדשנות המאפיינת את התעשייה המתקדמת, תרמו לביסוס המדינה כסטארט-אפ ניישן במגוון רחב של ענפים טכנולוגיים.

על פי דו"ח IVC-ZAG לשנת 2018, ההייטק הישראלי רשם שש שנות צמיחה רצופות. סך ההון שגויס בשנה שעברה הגיע ל- 6.4 מיליארד דולר סכום גבוה ב-17% בהשוואה ל-2017. בנוסף, על פי דו"ח של חברת המחקר IVC יחד עם משרד עורכי הדין מיתר, נמצא כי היקף האקזיטים במחצית הראשונה של 2019 הסתכם ב־14.48 מיליארד דולר ב־66 עסקאות, ביניהן רכישת מלאנוקס בידי אנבידיה תמורת 6.9 מיליארד דולר ובסה"כ השווי הממוצע לאקזיט עלה בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד וכמעט הוכפל בהשוואה לכל האקזיטים בשנת 2015.

כאשר חושבים על כך שכמעט בכל מכשיר טכנולוגי שקיים כיום ישנו מרכיב טכנולוגי שפותח בישראל, גם לאויביה ומבקריה הגדולים של ישראל יהיה קשה להמנע מ- Made in Israel או לפחות Developed in Israel. החל ממעבד 8088 ששינה את המחשוב העולמי, הדיסק און קי, הדפסה דיגיטלית ועד אפיליקציות כמו מד הדופק בשעון של אפל, וויז וכמובן שורה ארוכה של פיתוחים חשובים ופורצי דרך בתחומי הבריאות, החקלאות והמזון, המים, התחבורה ועוד. פטנטים שהמציא המוח הישראלי ההופכים חיים של כה רבים ברחבי העולם לבריאים יותר, בטוחים ונוחים יותר עם מקורות מזון ומים.

אין ספק שלארגונים הרבים הפועלים למען ישראל בארה"ב למשל, ישנה השפעה חשובה, מצטברת וארוכת טווח. וכאשר ישראל היא הראשונה לשלוח משלחות סיוע למוקדים בעולם אחרי אסונות טבע, וארגונים ישראלים שונים המענקים סיוע רפואי והומניטרי באפריקה לדוגמא, האפקט הוא רב ועוצמתי. אך גם ביום יום, לכל אחד ואחת מאיתנו ישנה הזדמנות לעשות שינוי תפיסתי שגם הוא בסופו של דבר יכול להיות משמעותי ומצטבר. בעת הנוכחית, בידי כולנו המפתח להשפיע על המוניטין של ישראל בעולם. ובעולם שבו הפוליטיקה הופכת להיות כה טעונה וקוטבית, ייתכן שהמפתח גם בתחום ההסברה נמצא דווקא במקום חף משיקולים פוליטיים - ענף הטכנולוגיה. במעבר לשיח עדכני ורלוונטי יותר שלא רק מוריד את הפוקוס מה"פלונטר" הפוליטי, אלא תורם לתפיסה עולמית חיובית אודות ישראל. 

הכותבת היא יו"ר שותפה בפרטיקה הישראלית של פירמת עו"ד הבינלאומית Holland & Knight