לאחר הפסד רבעוני של 25 מיליון שקל, אפקון תקים פרויקט משרדים למובילאיי בכמיליארד שקל

כשנה לאחר שנבחרה להקים את פרויקט המשרדים והמעבדות החדש של מובילאיי בירושלים, צפויה כעת חברת הפרויקטים והתעשייה אפקון  להתחיל בעבודות, בהיקף של כ-950 מיליון שקל, לאחר שהצדדים חתמו על הסכם מעודכן לביצוע הפרויקט. באפקון ציינו כי למובילאיי, המפתחת טכנולוגיות לרכב שנרכשה ב-2017 בידי ענקית השבבים אינטל תמורת יותר מ-15 מיליארד דולר, "קיימת אפשרות להרחבת או צמצום היקף העבודות בהתאם למנגנונים שנקבעו", וכי מסירת החלק האחרון בפרויקט תתבצע בסוף שנת 2022. מדובר בפרויקט אותו תתכנן ותבצע אפקון באמצעות חברה בת בבעלותה המלאה, בשיטה של "עד מתן מפתח" (Turn Key Project).

על רקע החדשות החיוביות בנוגע לפרויקט, מניית אפקון נסחרה היום בעליות מתונות, וזאת אחרי צלילה של קרוב ל-20% בחמשת ימי המסחר הקודמים, בעקבות עדכון לגבי חילוקי דעות שהתגלעו בינה לבין אינטל בנוגע למבנה משרדים ומעבדות שאפקון הקימה לה בפתח-תקווה, ודוחות כספיים שליליים שפרסמה החברה בהמשך לכך. 

בדוחות שפורסמו בסוף השבוע הציגה אפקון הפסד של 25 מיליון שקל ברבעון השלישי, אחרי רווח נקי של כ-11 מיליון שקל ברבעון המקביל של 2018. בסיכום רבעוני, אפקון הציגה מחיקה של כ-15 מיליון שקל במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות, בגין הפרויקט של אינטל, ומחיקה של כ-5 מיליון שקל נוספים במגזר התקשורת.

המחיקה בגין הפרויקט של אינטל נרשמה "בשל פערים מול המזמין בקשר עם הצורך בעדכון התמורה החוזית", וכן בהשפעת עלייה של כ-8 מיליון שקל בהוצאות "עקב האצה בפרויקט". אפקון לא מפרטת לגבי מצב הפרויקט הנוכחי, אולם בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו לו, הוא נמצא בשלבי בנייה סופיים. זאת לאחר שבדוחות 2018 עדכנה החברה על שיעור השלמה של 77% ממנו. הקמת הפרויקט החלה באוקטובר 2016 ומועד סיומו נקבע לרבעון השלישי השנה. בדוחות השנתיים אומדן ההכנסות הכולל ממנו הוערך בקרוב ל-550 מיליון שקל, ועד סיומה של 2018 ההכנסות ממנו הצטברו ל-423 מיליון שקל. מדובר באחד הפרויקטים הגדולים של אפקון אותו הגדירה בדוחותיה השנתיים כ"פרויקט מהותי". 

הפסדים ושחיקה של 20% במניה

עוד במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות, דיווחה אפקון על הפסד רבעוני של כ-6 מיליון שקל שנרשם לה בגין עבודות בנייה בתחום ההתחדשות העירוניות, "לאור התמשכות העבודות", והפסד של כ-3 מיליון שקל בגין לקוח שמונה כונס לנכסיו. כן דיווחה אפקון בקשר למגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות, על "הוצאות עודפות בפעילות מערכות אלקטרו-מכניות, המבטאות נקודת חוסר יעילות בפעילות, בעקבותיהן מבצעת הקבוצה הליכי התייעלות שיימשכו במהלך הרבעון הרביעי של 2019".

כך, סך ההפסדים התפעוליים במגזר זה לרבעון השלישי הצטברו ל-29 מיליון שקל, והפסד דומה נרשם בו מתחילת השנה, לעומת רווח תפעולי של כ-5 מיליון שקל ברבעון המקביל ושל כ-24 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2018. גם מגזר התקשורת עבר להפסד תפעולי ברבעון השלישי ומתחילת השנה, בעוד שבמגזר הבקרה והאוטומציה נרשם שיפור בשורה התפעולית, ומגמה דומה נרשמה גם במגזר הסחר.

בסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה הפסדיה של אפקון הסתכמו בכ-18 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 39 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. גל הירידות האחרון במניה משלים לה שחיקה של כ-20% בשנה האחרונה, אולם חמש שנים אחורה מציגה המניה טיפוס של כ-150% ומשקפת לאפקון שווי שוק נוכחי של כ-750 מיליון שקל.

אפקון, שבשליטת עתליה שמלצר, ובראשות המנכ"ל ירון קריסי והיו"ר ישראל רייף, מחלקת את פעילותה לארבעה מגזרים עיקריים: פרויקטים למבנים ותשתיות, בקרה ואוטומציה, סחר ותקשורת (תדיראן), במסגרתם היא פועלת כיזם, כקבלן ראשי, כקבלן משנה ובמודלים נוספים.