דעה: כשהאפוטרופוס מועל בתפקידו

מינוי אפוטרופוס הוא הליך יוצא דופן, הכורך בחובו פגיעה קשה בזכויות האדם המוכרז כחסוי לקבל החלטות ולנהל את חייו באופן עצמאי. האפוטרופוס מקבל לידיו שליטה מלאה על רכושו של החסוי, לעתים גם על גופו, והחסוי הוא אדם מוחלש, לכן האחריות המוטלת על האפוטרופוס, לפעול לטובת החסוי, היא עצומה ודורשת ממנו רמת מהימנות גבוהה ביותר.

למרבה הצער לא פעם נחשפות פרשות, במסגרתן מתברר כי האפוטרופוס לא עמד בפיתוי, וביודעו כי הפיקוח עליו מוגבל בהיקפו, מעל בתפקידו ושלח ידו אל כספו של החסוי עבור עצמו. בפרשה מזעזעת במיוחד שנחשפה בשנתיים האחרונות, אפוטרופוסית שקיבלה אמון מלא מבית המשפט, ומהחסויה שעל שלומה הופקדה, לא שלחה את ידה אל רכושה של החסויה, כי אם אל התינוק שילדה.

בתביעה, שהוגשה בשנת 2016, טענה החסויה כי תינוקה נחטף ממנה מיד לאחר לידתו בארה"ב ונמכר לזוג חשוך-ילדים, בשיתוף-פעולה עם האפוטרופוסית שמונתה לה. הפרשה, שזכתה לכינוי "איפה הילד", ממשיכה להתנהל במישור הפלילי, כאשר מפרסומים שונים באמצעי התקשורת עולה כי ייתכן שלא מדובר באירוע חד-פעמי, כי אם ברשת של חטיפת תינוקות וסחר בהם. במישור האזרחי, שנדון בבית המשפט לענייני משפחה, ניתן לאחרונה פסק דין אשר חייב את האפוטרופוסית לשלם לחסויה פיצויי נזיקין בסך של 600,000 שקל.

פסק הדין עוסק באישה חסויה, לקויה בנפשה מזה שנים רבות, יתומה מאם מגיל צעיר וללא משפחה תומכת. במשך שנים רבות התגלגלה בין מוסדות לרחוב, סבלה מהזנחה ומניצול מיני רב, עד שמצאה לעצמה בית חם ותמיכה אצל האישה, שמאוחר יותר מונתה כאפוטרופוסית עבורה.

במשך מספר שנים החסויה ניהלה מערכת יחסים בלתי יציבה עם בן זוג, ממנו אף הרתה פעמיים, והחלה לחלוק את זמנה בין בית האפוטרופוסית לבית אמו של בן הזוג. הילד הראשון גדל אצל אחותו של אביו, המשמשת עבורו כאומנה, מאחר שהחסויה ובן זוגה אינם מסוגלים לגדל אותו באופן עצמאי, אך רצו לשמור עימו על קשר. כאשר הרתה החסויה שוב מבן זוגה, ניתן היה לצפות כי גם הילד השני יגדל עם אחיו באותה המסגרת.

בחודש השמיני להריונה החסויה אושפזה למשך חודש ימים בבית חולים פסיכיאטרי, ממנו שוחררה על-ידי האפוטרופוסית. הלה הטיסה אותה באופן מיידי לארה"ב, שם ילדה בן אשר נלקח ממנה לאחר הלידה, ועקבותיו נעלמו. האפוטרופוסית טענה בבית המשפט כי אין לה קשר להיעלמותו של התינוק, והיא אינה יודעת מה עלה בגורלו.

בית המשפט לענייני משפחה אינו הערכאה המתאימה לברר האם התינוק נחטף על-ידי האפוטרופוסית ונמכר באמצעותה לאנשים אחרים, שכן מדובר כאמור בחקירה מורכבת המתנהלת במישור הפלילי וטרם הושלמה. לצורך תביעת הפיצויים מספיקה העובדה שאפוטרופוסית עצמה טוענת כי אינה יודעת מה קרה לתינוק, כדי לקבוע שהיא מעלה בתפקידה לדאוג לענייניה של החסויה, ששלומה הופקד בידיה.

במקרה זה קל לקבוע כי האפוטרופוסית לכל הפחות התרשלה בתפקידה: היא הוציאה את החסויה מהארץ ללא תיאום עם הרשויות, השאירה אותה שם ללא השגחתה במשך תקופת זמן ממושכות, לטענתה לא ביררה מה עלה בגורל התינוק שילדה, לא דאגה למינוי אפוטרופוס אחר שייצג את החסויה בפני הרשויות בארה"ב, לא ייצגה אותה בעצמה בהליך מסירת התינוק לאימוץ אם היה כזה ועוד.

החוק קובע כי אפוטרופוס שהתרשל חייב בפיצוי נזיקי כלפי החסוי לו הסב את הנזק. גובה הנזק בסך של 600,000 שקל ניתן בגין לקיחת התינוק מרשות החסויה ללא הליך משפטי תקין, תוך רמיסת זכויותיה להחליט היכן יגדל בנה ולהיות שותפה בגידולו. כמו כן ניתן לה פיצוי על עוגמת-הנפש הכרוכה באופן לקיחת התינוק והיעלמותו.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il