דעה: החומרה שבפרשת נוה וכרייף מצדיקה פגיעה בפרטיות

החדירה לטלפון הסלולרי של אדם שקולה לכניסה ללא הרשאה לתוך עולמו הפנימי ולעתים גם הכמוס ביותר. מכאן, שאין כל ספק שהיא בעלת פוטנציאל נפיץ של פגיעה עמוקה בפרטיות של אותו אדם.

● ההתנהלות המפחידה של הפרקליטות | אבישי גרינצייג, דעה

כפי שאמר גם שופט ביהמ"ש העליון, יצחק עמית, "לא תהא זו הפרזה לומר כי בטלפון הסלולרי טמון סיפור חייו של האדם, באשר אצורים בתוכו רגעים וזיכרונות משמעותיים מחייו של אדם, לצד מידע ופרטים חיוניים לתפקודו היומיומי".

ואולם החדירה של שחיתות לתוך הליך בחירת שופטים במדינת ישראל, שאמור להיות הליך נקי וסטרילי, היא דבר חמור הרבה יותר ובעיקר בעל השלכות הרסניות על מערכת המשפט ובעקיפין על כל אזרח.

הדילמה שעמדה בפני הפרקליטות לאחר שהיא קיבלה מעיתונאית גל"צ, הדס שטייף, את מכשירי הטלפון של יו"ר לשכת עוה"ד הקודם, אפי נוה, הייתה חדה - האם לשמור על האינטרס הפרטי, החשוב, של נוה, במחיר הקרבת האינטרס הציבורי?

המידע ששטייף מסרה הוביל לחקירת אחת מפרשות השחיתות החמורות שהיו כאן בשנים האחרונות. לולא פנייתה של שטייף לרשויות, האירועים החמורים לעולם לא היו נחקרים והשחיתות לא הייתה מבוערת.

האמת היא שהכותרת "אירועים חמורים" אפילו לא מתחילה לספר את הסיפור הקשה שנחשף בכתבי החשדות בעניינם של עו"ד אפי נוה והשופטת אסתר כרייף. האירועים האלה כוללים לחץ מסיבי שהפעיל נוה על חברת הוועדה, עו"ד אילנה סקר, ושיחות שקיים עם ח"כ לשעבר נורית קורן. רק בזכות הלחצים שהפעיל נוה, עברה כרייף את אחד משלבי המיון הקריטיים בדרך לתפקידה. כרייף, שנכשלה בשלב המיון הראשוני לא הייתה אמורה בכלל להגיע לשלבי המיון הסופיים לתפקיד. כתבי החשדות מספרים איך מינויה של כרייף נולד וחי כל העת בחטא.

ההחלטה של הפרקליטות לא להעמיד לדין את שטייף לא התקבלה בחלל ריק, מתוך מוחו הקודח של פרקליט כזה או אחר. כמו כל סוגיה משפטית הנוגעת לזכויות יסוד של אדם, גם במקרה הזה נדרש לבצע איזון בין זכויות ואינטרסים. זו בדיוק הסיבה שחוק הגנת הפרטיות מצדיק באופן מפורש פגיעה בפרטיות "אם היה עניין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות העניין, ובלבד שאם הייתה הפגיעה בדרך של פרסום - הפרסום לא היה כוזב". זו הגנה מובהקת מאוד בנסיבות ענייננו, ולא בטוח כי קיימים מקרים מתאימים יותר מהם להחלת ההגנה הזו.

כשהתייצבה שטייף במשרדי היחידה הארצית לחקירות פשעים חמורים, עמדו בפני גורמי האכיפה שתי אפשרויות עיקריות. האחת הייתה להודיע לה כי תישקל האפשרות להעניק לה חסינות, והשנייה היתה לסרב להבטיח לה דבר כלשהו. לא רק שבחירה באפשרות השנייה הייתה מונעת את החקירה הקריטית הזו, היא גם הייתה מובילה כנראה לפגיעה הרבה יותר חמורה בפרטיות של נוה - ומגדילה את הסיכוי כי המידע יפורסם ברבים במסגרת תחקיר עיתונאי כזה או אחר. העובדה כי מרביתו של כתב החשדות שנשלח אתמול לסניגוריהם של נוה וכרייף חשף לראשונה את השתלשלות האירועים במסגרת הפרשה, מלמדת כנראה שפגיעה חמורה הרבה יותר בפרטיותו של נוה נמנעה.

כל אלה שקוראים להעמדה לדין פלילי של שטייף, מתעלמים מהעובדה שלולא הייתה מקבלת הבטחה כי יישקל לתת לה חסינות, לא היה ניתן לברר את החשדות נגד נוה והשופטת, אתי כרייף. לאחר שהתברר כי למידע יש ערך רב, הדבר ההוגן לעשות הוא לא להעמיד לדין את מי שהביא את המידע.

הדס שטייף ממש לא ראויה לפרס על התנהגותה וייתכן שלא התנהגה בצורה אתית. ואולם, אסור לשכוח מי הוא פה האדם החשוד שהשפיע לכאורה על מינוי שופטים במדינת ישראל בתמורה לשוחד מיני, ומי הביא את המידע לידיעת רשויות אכיפת החוק. 

***חזקת החפות. אפי נוה ואסתר כרייף הם בגדר חשודים בלבד במעשים האמורים. הם מכחישים את החשדות נגדם, ועומדת להם חזקת החפות