רבים מתושבי הפרברים של גוש דן, שעובדים בתל אביב, שורפים כיום בממוצע כשישים שעות בחודש על זחילה בפקקים. בהתחשב בכך, שמדי שנה נוספים לכבישי הארץ עוד כ-150 אלף כלי רכב נטו, זו רק הקדמה למה שצפוי על הכבישים בעשור הבא למרות כל קווי המטרו המתוכננים ולמרות ההשקעות הכבדות בתחבורה ציבורית.
למציאות העגומה הזו יש השפעה לא רק על המשק אלא גם על סדרי העדיפויות של רוכשי הרכב בישראל. הספק המנוע והביצועים, למשל, מאבדים במהירות את מקומם על סולם העדיפויות של רוב שוק ה-MASS ומנגד עולה משמעותית החשיבות של הקרוי "איכות החיים בתוך הרכב". מדובר במכלול שלם של מאפיינים ובהם מרווח הפנים, נוחות המושבים, ממשקי התפעול, נוחות הנסיעה והאפשרות לשמור על קשר נתונים רציף ורחב עם העולם החיצון. או במילים אחרות, היכולת לשמור על פרודוקטיביות (ועל שפיות) הנהג והנוסעים גם בפקקים בלתי נגמרים.
מכיוון שעומסי תנועה הם לא נחלתה של ישראל בלבד גם בתעשיית הרכב מתחילים להפנים את סדר העדיפויות החדש והמובילים כרגיל הם מותגי היוקרה, שתקציבי הפיתוח והמרווחים הגבוהים שלהם מאפשרים להם להוביל את המגמות בשוק.
את סדרי העדיפויות החדשים מייצגת נאמנה מרצדס A180 החדשה, שהיא המכונית הבסיסית (והזולה) ביותר בהיצע של מרצדס כיום. חיצונית זו אותה A קלאס מהדור החדש, שבה כבר פגשנו בגרסה חזקה יותר. היא מתהדרת בקצת פחות קוסמטיקה. מגיעה עם חישוקים די תקניים שעוטים צמיגים בחתך מתון ומהצד היא נראית כמו האצ'בק משפחתית תמימה במיוחד כשהיא מגיעה בצבע לבן, כמו רכב ההדגמה שלנו. את הסטטוס המיוחל תורם החרטום המחודד האופייני למותג, שבמרכזו סמל הכוכב המיוחס. שוחרי המבטים ברחוב יכולים כמובן "לשדרג" את העיצוב באמצעות שלל תוספות קוסמטיות יקרות אולם אלה יביאו את המחיר לטריטוריית המחיר של הגרסאות החזקות והיקרות יותר.
המנוע הצנוע מצליח להפתיע
על הנייר, מפרט מערכת ההנעה לא מלהיב במיוחד, בוודאי לא ביחס למחיר. גרסת הבסיס של מנוע ה-1.3 ליטר טורבו-בנזין, שפותח בשיתוף רנו ניסאן מציגה הספק "משפחתי" צנוע של 136 כ"ס ומומנט של כ-20 קג"מ ומשודכת לתיבה כפולת מצמדים.
אבל בנהיגת יום יום על הכביש המנוע הצנוע מצליח להפתיע. עם משקל עצמי של פחות מ-1.3 טון וטורבו, שנכנס לפעולה די מהר, ה-180 שומרת על דחף סביר בעליות גם עם ארבעה-חמישה נוסעים, מאיצה מעמידה ל-100 קמ"ש ב-8.8 שניות, שומרת על קצב ראוי בעקיפות ויכולה להעפיל לכיוון ה-215 קמ"ש. מנגד המנוע נשמע די מחופס וכדי ליהנות מזמינות כוח מומלץ לקבע אותו ואת התיבה על מצב התכנות הספורטיבי. מצב התכנות "חיסכון" מסייע אמנם להחזיר צריכת דלק ריאלית מכובדת מאד (בסביבות 15 קילומטרים לליטר) אבל הוא לוקה בתגובת דוושה עייפה, שמתאימה בעיקר לשיוט בוקר על הכבישים העמוסים בואכה תל אביב.
השלדה של ה-A קלאס החדשה, ושל ה-180 בפרט, לא מציבה את התחושה הספורטיבית בראש סדר העדיפויות ההנדסי. תנודות הגוף בפניות הדוקות מנוטרלות כראוי, משקל ההיגוי מאוזן והמשקל הנמוך ורם להרגשה קלילה אבל מתלה אחורי בתצורה בסיסית (לדגמים הבכירים מתלה אחורי מתוחכם יותר) והיגוי קצת מעורפל בפניות הדוקות לא מעודדים שעשועי כביש מיוזעים. חבילת AMG מוקשחת תשפר את המצב במחיר של פגיעה בנוחות הנסיעה הטובה לכשעצמה של ה-A180.
כבר אמרנו בפתיחה, שסדרי העדיפויות משתנים כיום וכניסה לתא הנוסעים של ה-A180 ממחישה זאת היטב. זו אמנם גרסת בסיס זולה (יחסית) אבל מאחורי ההגה שום דבר לא מרגיש בסיס או זול. עמדת הפיקוד נראית כמו גרסה מקוטנת של דגמי היוקרה של המותג עם צמד מסכי LCD רוחביים ומנצנצים. הדיפונים נראים יוקרתיים ועשירים כמו ב-E קלאס ומערכת השליטה הקולית נוסח אמזון אלקסה מנהלת שיחה ידידותית עם הנהג (באנגלית), חוסכת את הצורך בנבירה ברוב התפריטים ומסייעת בקישור נתונים עם העולם החיצון מבלי להוריד את הידיים מההגה. שאפו לצוות הישראלי שפיתח אותה עבור דיימלר. יש גם מערך די עשיר של מערכות בטיחות חכמות, אם כי היינו שמחים לקבל גם שיוט בקרת שיוט סמי-אוטונומית כסטנדרט - והכל עטוף בעיצוב עילי, דוגמת פתחי אוורור מוארים שנראים כמו תכשיטים, ובאיכות חומרים, גימור ובידוד רעשים ברמה, שקשה להשיג בשוק ה-MASS .
ב-231 אלף שקל ה-A180 זולה בכ-15 אלף שקל מהגרסה הבאה בתור, עם אותו מנוע ותוספת של כ-30 כוחות סוס. ברמת המחיר הזו אפשר לקנות כיום גרסאות הרבה יותר חזקות וקרביות של מותגים עממיים אבל בסופו של יום כנראה שכולם יזחלו באותו הפקק. ואם כבר לזחול ב-15 קמ"ש ולבלות 80 שעות בחודש ברכב, אז לפחות לעשות את זה בסטייל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
