קריסתן של מניות חברות הבדים נמשכת - ותוצאות הרבעון אינן מעודדות

תעשיית הבדים הישראלית מתמודדת כבר תקופה ארוכה עם אתגרים לא פשוטים בפעילות - ודוחותיהן של ארבע החברות המייצגות את הענף בבורסת תל אביב מעידים כי כמגמה, גם הרבעון השלישי של 2019 המשיך את הקו השלילי בתוצאות, שהמשיכו להישחק - עניין שבא לידי ביטוי גם בירידות דו-ספרתיות, שרושמות ארבע המניות מתחילת השנה.

ההרעה בפעילות ניכרת מהשורה העליונה, שם אף אחת מארבע החברות - שלא"ג, על בד , ספאנטק  ואבגול  - לא הצליחה לשפר את הכנסותיה הרבעוניות; ועד לשורה התחתונה, שבה עלבד ושלא"ג הציגו הפסדים, רווחיה של ספאנטק ירדו בשיעור חד - וגם אבגול, היחידה שהיתה במגמת שיפור, מציגה רווח רבעוני המסתכם במיליוני שקלים בודדים. 

 תוצאות יצרניות הבדים לרבעון השלישי של השנה, במיליוני שקלים

הדשדוש בפעילות החברות מגיע אחרי שבעבר הן נהנו מצמיחה משמעותית, שתמכה גם בעליית ערך מניותיהן. כיום, בעוד המדדים המובילים בבורסה נמצאים קרוב לרמות שיא, מניות מגזר הבדים, שכמגמה הגיבו באופן שלילי לתוצאות הרבעוניות, ספגו ירידות משמעותיות מתחילת 2019 והתרחקו 35%-70% מרמות השיא שבהן שהו במהלך 2016-2017.

עיסוקן של חברות אלה מתרכז בייצור מוצרי בדים שונים, ובהם מגבונים לחים, מוצרי היגיינה (חיתולים, טמפונים, תחתוניות ותחבושות), מוצרים רפואיים חד-פעמיים, מטליות, בדים לא-ארוגים, המשמשים חומרי גלם לתעשיות שונות, וכל זאת באמצעות טכנולוגיות שונות.

עלבד בולטת בצד השלילי

בצד השלילי בולטת חברת עלבד, ובמה שנהפך כמעט לעניין שבשגרה בדוחותיה הכספיים, היא שוב נפגעה בסיכום רבעוני מירידת ערכה של החברה הבת רוזתם, שהסבה לה הוצאות חד-פעמיות של כ-24 מיליון שקל והעבירה אותה להפסד תפעולי. ירידת הערך הנוכחית נרשמה אחרי שברבעון השלישי של 2018 הציגה עלבד ירידת ערך ברוזתם, הפועלת בתחום מוצרי ההיגיינה הנשית (טמפונים), בסכום של כ-15 מיליון שקל. לפי הנתונים שמציגה עלבד, ערכה של רוזתם בספרים ירד בעשרות מיליוני שקלים בשנים האחרונות, והוא עומד כיום על כ-200 מיליון שקל.

ירידת ערכה של רוזתם, שנרכשה על ידי עלבד ב-2010 מידי צמד היזמים אהוד פוזיס ורמי קלוגר לפי שווי חברה של כ-65 מיליון דולר, הובילה את החברה, שנמצאת בשליטת מושב משואות יצחק (הסמוך לאשקלון), להגדיל את הפסדיה הרבעוניים ביותר מפי חמישה, לכ-24 מיליון שקל. 

בסיכום תשעת החודשים הראשונים של 2019, ההפסד של עלבד מצטמצם במעט ומסתכם בכ-22 מיליון שקל, לעומת רווח נקי סמלי של כ-300 אלף שקל בין ינואר לספטמבר 2018. בשורה העליונה, עלבד מציגה שחיקה של כ-5% בהכנסותיה, גם לרבעון השלישי, שבו הן הסתכמו ב-364 מיליון שקל, וגם בין ינואר לספטמבר, שם הן התקרבו ל-1.1 מיליארד שקל - וזאת בין השאר, בהשפעות מט"ח.

למרות השחיקה בהכנסות, עלבד הצליחה לשפר את הרווח הגולמי הרבעוני, אחרי שברבעון המקביל ב-2018 חומרי הגלם התייקרו באופן משמעותי. בנטרול השפעתה של הפחתת ערכה של רוזתם, שיפור רבעוני נרשם גם ברווח התפעולי. עם ירידה של כ-30% מתחילת השנה, מחיר מניית עלבד נמוך כיום בכ-70% מרמת השיא שקבעה ב-2017.

גם שלא"ג לא ליקקה דבש

גם שלא"ג, המתחרה של עלבד, לא ליקקה דבש ברבעון השלישי, שבסיכומו עברה להפסד של כ-2 מיליון שקל, אחרי רווח נקי של כ-9 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2018. ההרעה בולטת גם מתחילת 2019, עם רווח נקי מצטבר של פחות מ-4 מיליון שקל בין ינואר לספטמבר - 90% פחות מרווח נקי של כ-42 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2018.

לצד שחיקה של 6% בהכנסותיה הרבעוניות, שהסתכמו ב-95 מיליון שקל, שלא"ג מדווחת על "ירידה מהותית בהיקף המכירות בשלא"ג ארה"ב, שבה שיעורי הרווח גבוהים יותר מבשאר אתרי החברה", וזאת בעיקר אחרי שלקוח מהותי שלה הפסיק את רכישותיו מהחברה בתחילת הרבעון השלישי של 2018. 

השורה התפעולית הרבעונית של שלא"ג הושפעה לשלילה גם מהוצאות חד-פעמיות של קרוב ל-3 מיליון שקל, הקשורות לרכישת חברת טקסוס (Texsus) האיטלקית תמורת 51 מיליון אירו, שעליה הודיעה החברה באוגוסט ושאת רכישתה השלימה בספטמבר. 

עוד סבלה שלא"ג, שנמצאת בשליטת קיבוץ שמיר, מעלייה חדה בהוצאות המימון שלה ברבעון השלישי, בעיקר בהשפעות שינויי מט"ח. עם ירידה של קרוב ל-20% מתחילת 2019, התרחקה מניית שלא"ג בכ-50% מרמת השיא שרשמה ב-2017.

אבגול היא היחידה ששיפרה רווחים

בצד החיובי של הענף, אבגול הייתה החברה היחידה שהצליחה לשפר את רווחיה הרבעוניים, אבל אלה עדיין אינם מרשימים, והסתכמו בכ-2 מיליון דולר בלבד - סכום המשקף עלייה של פי 3.5 ביחס לרווח נקי של קצת יותר מ-600 אלף דולר ברבעון המקביל ב-2018. השיפור הרבעוני סייע לאבגול להציג עלייה של 45% ברווח הנקי שלה מתחילת השנה, המתקרב ל-9 מיליון דולר.

בדומה למגמה אצל המתחרות, אבגול מציגה שחיקה רבעונית של 6% בהכנסותיה (כ-103 מיליון דולר), בהשפעתה של ירידת מחירי המכירה הממוצעים בעקבות ירידת מדדי מחירי חומרי הגלם שלה, וזאת למרות עלייה בכמות המוצרים שנמכרה.

באבגול מדווחים כי החברה "המשיכה לייצר ביעילות תפעולית טובה מאוד, שתרמה להגדלת הרווחיות", אשר מנגד, "קוזזה בעיקר עקב השפעות האטת הצמיחה בסין ומהשפעות המגמות הפוליטיות והמסחריות הגלובליות, המשפיעות בין השאר גם על מרווחי הרווח והביקושים בשוק ההגיינה", נוסף על "ירידה בביקוש מהקווים הישנים מהמפעל בברקן".

בשורה הגולמית הציגה אבגול, שמאז 2018 נמצאת בשליטת קרן אינדורמה התאילנדית, שיפור בתמיכת "מרווח מדדי מחירי חומרי הגלם", המשקף את "הפער בין מחיר המדד בעת קביעת מחירי המכירה, לבין מחיר המדד בעת רכישת חומרי הגלם", ושיפור זה הגיע גם לשורה התפעולית. 

למרות המגמה החיובית בתוצאות, מניית אבגול נחלשה בכ-20% מתחילת 2019, ורחוקה כיום בכ-35% מרמת השיא שקבעה ב-2017.

ספאנטק סבלה מחילופי הנהלה תכופים

הצלע הרביעית בענף הבדים המקומי, חברת ספאנטק, היא ככל הנראה מי שריכזה את עיקר הכותרות מבין המתחרות בשנתיים וחצי האחרונות, וזאת בשל חילופי ההנהלה התכופים שנרשמו בה, על רקע הרעה בתוצאות. 

במסגרת זו, בעקבות פרישת המנכ"ל גדעון קרסני במרץ 2016, אחרי 13 שנה בתפקיד, מונה במקומו מישל בן וייס, שהתפטר כחצי שנה בלבד לאחר המינוי, על רקע דוחות כספיים שליליים. אחרי חודשיים שבהם החליף אותו כמינוי זמני בעל השליטה, יחזקאל (חזי) ניסן, מונה לתפקיד שלמה (מומו) לירן.

לירן החזיק מעמד כמנכ"ל ספאנטק כחצי שנה בלבד, ואז הוחלט להחזיר את קרסני מפרישתו לגמלאות, וכשנתיים לאחר חזרתו מפנסיה לראשותה של ספאנטק, לפני כחצי שנה, הוא הודיע על רצונו "להשתחרר מתפקידו כמנכ"ל החברה עקב נסיבות אישיות". כיום, תחת כהונתו של בעל השליטה ניסן כמנכ"ל, ושל יונתן עירוני כיו"ר, ספאנטק שוב מציגה תוצאות שליליות וירידות חדות במנייתה.

ברבעון השלישי של 2019 וגם מתחילת השנה מציגה ספאנטק שחיקה של כ-30% ברווחיה, שהסתכמו ברבעון בכ-6 מיליון שקל, והצטברו בין ינואר לספטמבר לכ-20 מיליון שקל.

בפעילות השוטפת, ספאנטק היא היחידה מבין ארבע המתחרות שהכנסותיה לא היו במגמה שלילית רבעונית, ושמרו על יציבות, ברמה של 153 מיליון שקל. ואולם, ההכנסות שלה נשחקו מתחילת השנה בכ-5%, ל-453 מיליון שקל. לצד זאת, ספאנטק מציגה מגמה שלילית גם בשורה הגולמית והתפעולית, בסיכום רבעוני ובסיכום שלושת הרבעונים הראשונים של השנה.

ספאנטק מדווחת, בין השאר, על שינוי בתמהיל המוצרים, "שהוביל לשינוי במחיר המכירה הממוצע לטונה", והשפיע על השורה הגולמית נוסף על שינויי מט"ח. אלה הגיעו גם לשורה התפעולית, ומה שסייע לה לצמצם חלק מהנזק בדרך לשורה התחתונה, היה צמצום ניכר בהוצאות המימון שלה. עוד מדווחת ספאנטק כי מתחילת השנה היא שילמה לעובדי החברה מענקים של קרוב ל-3 מיליון שקל בגין תוצאות 2018.

על רקע חילופי ההנהלה התכופים והדשדוש בתוצאות הכספיות, מנייתה של ספאנטק מציגה את הביצועים הגרועים ביותר ביחס למתחרות. מתחילת 2019 היא צללה ביותר מ-50% - מה שמציב אותה במרחק של כ-70% מרמת השיא שקבעה ב-2016, וכיום היא משקפת לחברה שווי של כ-330 מיליון שקל.