דעה: כשל השוק שמאיים על הכלכלה הישראלית

בישראל של שנת 2019 קיים כשל שוק כלכלי שכמעט ואינו מדווח בכלי התקשורת, על אף שחדר כמעט לכל ענפי המשק, וחרף העובדה כי הוא משפיע באופן ישיר או עקיף על מרבית העסקים והעובדים בישראל. מדובר בחוסר המשווע בידיים עובדות שהינו פועל יוצא של אחוזי אבטלה נמוכים ביותר הנאמדים בכ- 3.8% - 4.2% בשנים האחרונות, ונמצאים במגמת ירידה מתמשכת.

לכאורה, נראה אחוז האבטלה כ"צרות של עשירים", אולם בפועל, מדובר כאמור בכשל שוק ממשי, שמאיים על הכלכלה הישראלית המוכרת לנו. מעסיקים החפצים בהמשך הקיום שלהם, נאלצים לאתר פתרונות חלופיים למצוקת כוח האדם, שבאים לידי ביטוי הן בהפסקת הייצור בישראל, תוך הישענות על ייצוא ממדינות אחרות כגון טורקיה וסין, והן בהשקעת משאבים מיוחדים בטכנולוגיה שתחליף את כוח האדם הנחוץ לביצוע המשימות השונות. אבל הפתרונות הללו אינם ניתנים לביצוע בכל התחומים, ובעיקר בתחום השירותים, בו לא נמצאו עדיין האמצעים הטכנולוגיים שיפתרו את מצוקת כוח האדם.

במקום לנהל מדיניות קליטת עובדים זרים שמבקשת להתמודד עם כשל השוק, המדיניות הנוכחית של הממשלה, רק מחמירה אותה. זה מתחיל עם אכיפה, יש שאומרים כמעט קטנונית של חוקי עבודה, גם במקרים שהפרתם אינה פוגעת בעובדים והיא תוצאה של כשל טכני בלבד, וממשיך במדיניות של יד קמוצה וקשה בכל הקשור לקליטת עובדים זרים והעסקתם.

בשימוש בטיעון השחוק והמיותר נוכח היקף האבטלה המצומצם, של הגנה על העובד הישראלי, מקמצת המדינה במיוחד בניפוק של היתרי העסקה לעובדים זרים בענפי התעשיה הכבדה והשירותים. זאת בשעה שאין בנמצא עובדים ישראלים שרק מחכים לעבוד באותם ענפים.

גם המעסיקים שכבר זוכים לקבל היתרי העסקה, בעיקר של עובדים בעלי מומחיות ייחודית, נדרשים על ידי המדינה לתשלום שכר בסכומים גבוהים במיוחד, לעיתים של כ- 21,000 שקל לחודש לעבודה. זאת בנוסף לחובה חוקית למימון מגורי העובד, ביטוח רפואי ועוד. כל זאת על מנת להבטיח שלא מדובר בעובד שיתפוס את מקומו של עובד ישראלי ושמי שמוכן לשלם שכר גבוה במיוחד לעובד הזר, עושה זאת, כי לא הצליח למצוא עובד ישראלי עם הידע המקצועי הנדרש.

הגיעה העת לבחון מחדש את המדיניות הקשוחה מדי של הממשלה בנוגע להזמנת והעסקת עובדים זרים מומחים בישראל, תוך הקלה בתנאי ההעסקה והפחתת השכר לשכר סביר והגיוני. על המדינה להבין את מצוקתם של המעסיקים, ולאפשר הזמנה של עובדים זרים לישראל אשר ימלאו את החסר. צעד כזה, יסייע הן בשימור מקומות התעסוקה בישראל, שכן המוטיבציה שקיימת לעסקים לייבא חומרי גלם ומוצרים מוגמרים כחלופה לייצור מקומי תפחת, והן בהוזלת מחירים ובהקטנת יוקר המחייה, בזכות הפחתה משמעותית בעלויות כוח העבודה.

מדיניות ראויה ומאוזנת של הממשלה צריכה להתייחס לכלל השחקנים הפועלים במשק הישראלי, ולא להיכנע לשיקולים פופוליסטים של כביכול הגנה על החלש. ניתן וצריך להגן על העובד הישראלי מפני התעמרות או העסקה לא הוגנת ופוגענית, תוך שימוש בכלים חוקיים בגבולות סבירים והגיוניים שבוחנים כל פגיעה בהתאם לאופייה, היקפה וכוונת המעסיק. יחד עם זאת, אין כל הצדקה ב"קידוש" של היבטים טכניים הקשורים בהעסקת העובד, כאילו מדובר באספקטים החשובים ביותר. איזון ראוי לא יכול להתבצע על בסיס חקיקה והחלטות ממשלה ישנות, שהן פרי של תקופה שונה בתכלית, ויש לחתור לכך שמעת לעת תיערך בחינה יסודית של נתוני השוק, כדי להתאים את המדיניות לצרכים האמיתיים באותה תקופה, ללא כבילה להחלטות שאינן רלוונטיות עוד.

הכותב הוא שותף בכיר ומנהל מחלקת דיני עבודה ודיני הגירה (רילוקיישן לישראל) ומחלקה מסחרית במשרד עורכי דין דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'