דעה: אוחנה לא יכול למנות מחליף לשי ניצן

שר אינו יכול למנות פרקליט מדינה כמובן, וגם לא פרקליט מדינה זמני. משרת פרקליט המדינה אינה משרת עובד מדינה "מן המניין". בידי פרקליט המדינה (הזמני) שימונה יימסר באחת כוח שלטוני אדיר - הכוח להפעיל את מערכות אכיפת החוק נגד כל אדם או רשות, והכוח להעמידם או שלא להעמידם לדין פלילי. שיקול הדעת של פרקליט המדינה הזמני שימונה צריך להיות עצמאי לחלוטין - נקי מכל חשש או מראית עין של חשש להשפעה פוליטית.

בשנת 2004 הורתה הממשלה על שינוי הליכי מינוי פרקליט המדינה מן היסוד. ההחלטה קבעה כי מינוי פרקליט המדינה לא ייערך באמצעות מכרז רגיל, אלא באמצעות ועדת איתור מיוחדת שתמליץ לממשלה על מועמד ראוי. הוועדה היא ועדה ציבורית - מקצועית, ועל חבריה יימנו היועץ המשפטי לממשלה (בתפקיד יו"ר), נציב שירות המדינה, מנכ"ל משרד המשפטים, עו"ד מקרב הציבור (שימנה היועץ המשפטי לממשלה) ואיש אקדמיה בקיא - שייבחר על ידי הדיקנים של הפקולטות למשפטים. עליה לשקול תנאי כשירות מיוחדים לתפקיד, ובין השאר תנאי כשירות לכהונה כשופט בבית המשפט העליון (המוגדרים בחוק). בכך אימצה הממשלה, בשינויים מסוימים, המלצות בנושא שהוגשו לה בשנת 1998 על ידי ועדה ציבורית בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימ' מאיר שמגר.

ממשלת המעבר הנוכחית אינה מוסמכת להקים ועדת איתור למינוי פרקליט מדינה קבוע, דומה שהכול מסכימים. מכאן השאלה מי בכל זאת רשאי למנות ממלא מקום לתפקיד? השר אוחנה הצהיר כי חוק המינויים מאפשר לו לעשות כן, אך החוק קובע הוראה כללית בעניין ממלאי מקום באשר הם (חוק המינויים חל על כ-80 משרות שונות). בעוד שכך, הסמכות הספציפית למנות פרקליט מדינה הוחרגה כאמור מהליך המינוי הכללי, והצורך בנטרול השפעות פוליטיות על מינוי פרקליט המדינה לא מתעמעם כשמדובר במינוי פרקליט מדינה זמני, שיחזיק במלוא הסמכויות.

כך בימים "רגילים" לעניין איוש משרת פרקליט המדינה, ובימינו אנו לא כל שכן: היועץ המשפטי לממשלה קבע כי מינוי ממלא מקום לפרקליט המדינה בעת הזו הוא רגיש במיוחד, שכן ממלא המקום יופקד בין היתר על עבודת פרקליטות המדינה בעניין תיקי ראש הממשלה ונבחרי ציבור אחרים בשלטון המרכזי. ייתכן גם שמילוי המקום יידרש זמן לא מבוטל - עד שתכהן ממשלה נבחרת. עמדתו היא כי במצב שנוצר נדרש לאתר את המועמד באמצעות מנגנון חלופי לוועדת איתור, שיהיה בו כדי להגשים את התכליות שביסוד הפקדת הליך המינוי בידי גורם ציבורי מקצועי, בהתאם להחלטת הממשלה משנת 2004. זאת בדרך של קבלת חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה, לה יינתן משקל מכריע.

לשאלה מי "שמו" את היועץ המשפטי לממשלה לקבוע כך סימוכין בהחלטת הממשלה: בימים כתיקונם היועץ המשפטי לממשלה הוא יו"ר ועדת האיתור המוסמכת, ואמון על תהליך האיתור. הוא גם הממנה חבר נוסף מחמשת חבריה. ואמנם, ועדת האיתור מוסמכת, לפי שיקולה, להציע לממשלה מועמד אחד בלבד (כך היה למשל כשהובא לממשלה אישור מינויו של שי ניצן), גם זאת מהחשש לפוליטיזציית יתר בשלב האישור בממשלה.

גם אם ניתן להתווכח מהו המנגנון החלופי האולטימטיבי, ברור לחלוטין: ועדת איתור או מנגנון חלופי לה הם חובה והכרח. מינוי ממלא מקום פרקליט מדינה על ידי שר משפטים, בהתייעצות עם נציב שירות המדינה, יותיר את הליך המינוי כולו בידי הרשות המבצעת בלבד - הפוך לגמרי מהעקרונות שהממשלה חרטה על דגלה. 

הכותב הוא מומחה בליטיגציה מסחרית ומנהלית