כתבי האישום עשויים לשים קץ לשלושה עשורים של עסקאות צוללות בין ישראל לגרמניה

כתבי האישום שהוגשו היום (ה') בפרשת הצוללות, אם יתקדמו לאחר השימועים לשורת משפטים מתוקשרים, עשויים לשים קץ לשלושה עשורים של עסקאות צוללות בין ישראל לגרמניה. באופן היסטורי, בין מחצית לשליש מסכומי העסקאות לרכישת צוללות, המסתכמות במיליארדי שקלים רבים, ממומנות על ידי הממשלה הפדרלית. ברלין, לאחר החשדות שפורסמו בהרחבה בשנתיים האחרונות, הכניסה סעיף (שעדיין לא פורסם במלואו) לאופציית רכישת הצוללות הבאות של חיל הים הישראלי. הסעיף ככל הנראה מתנה את ההתקדמות בכך שלא התגלתה שחיתות ב"לב העסקה".

■ "גלובס" מא;מלק: כל מה שצריך לדעת על פרשת הצוללות ב-5 שלבים

בעוד הפרשנות המקובלת היא שהגרמנים רצו לוודא שהמחליט על רכש הצוללות עצמו, ראש הממשלה בנימין נתניהו, לא היה מעורב, הכל תלוי ברצון הטוב הגרמני.

השאלה אם יעשו זו עדיין פתוחה. לגרמניה יש אינטרס כלכלי רב במכירת צוללות לישראל, אפילו ב"מחירי הנחה". היא עושה זאת בעקביות כבר מאז מלחמת המפרץ, כפיצוי על מעורבות חברות גרמניות בתוכנית הטילים העיראקית. בהתחלה ניתנו צוללות בסיסיות בחינם, כעת נמכרות צוללות סופר-מתקדמות בחצי מיליארד אירו.

אם כתבי האישום יבשילו לכדי הליכים משפטיים, ואלה ידווחו בגרמניה, יהיה קשה לגרמנים להתעלם. לכל הפחות תידרש רפורמה ושקיפות רבה יותר בדרך שבה נמכרות צוללות לישראל. תיסנקרופ כבר החליפה את המודל שעומד בבסיס החשדות - של נציג מטעמה הפועל כדי לקדם עסקאות - בנציגות של עובדי חברה הפועלת באופן שוטף ובהתאם לחוקי ההתנהלות הגרמנים. בינתיים, הציבור הגרמני אינו יוצא מגדרו בגלל הגילויים על שחיתות. בעוד בישראל הפרשה מערבת את הצמרת הביטחונית, בגרמניה מדובר ב"חדשות נוספות" על שחיתות במכירת צוללות. כך היה גם עם יוון, עם דרום אפריקה, ועם שורה ארוכה של מדינות אחרות.

ויש עוד איום אחד - ההליך המשפטי בו פתחה גרמניה עצמה: חקירה ראשונית שנפתחה במרץ על ידי התביעה בבוכום כדי לראות אילו השלכות חוקיות יש להליכים בישראל על חברות ואישים בגרמניה. התביעה הכללית בבוכום מסרה אתמול ל"גלובס" כי "איננו יכולים להגיב לגבי התקדמות החקירה, או מתי תושלם".

דובר חברת "תיסנקרופ" מסר ל"גלובס" כי הם מודעים להגשת כתבי האישום היום בישראל. הוא ציין כי חקירה פנימית שקיימה החברה לא מצאה שום כשלים וכי התאגיד, שהודיע בחודש שעבר על חיזוק עסקי הצוללות שלו על ידי השקעה של מאות מיליוני אירו, הפסיק את ההתקשרות עם גנור ברגע שנחשפו החשדות. "בין הנאשמים נמצא גם נציג המכירות לשעבר של תיסנקרופ, מיקי גנור", אמר, אך הוסיף: "למיטב ידיעתנו, תיסנקרופ או עובדים שלה לא ייחקרו בישראל".

*** חזקת החפות: ההליך המשפטי בעניינם של חשודי תיק הצוללות עודנו בעיצומו. החשודים זומנו להליך שימוע בפני הפרקליטות שבמסגרתו תתן להם אפשרות לנסות ולשכנע שלא להעמידם לדין. הם מכחישים את המיוחס להם, ועומדת להם חזקת החפות.