על אף הצהרת התמיכה של הממשל בסיפוח: הקונגרס דחה אותה

בית-הנבחרים בוושינגטון קיבל הערב (ו') החלטה שמביעה תמיכה בלתי מסוייגת בפיתרון של שתי מדינות לשני עמים ויוצאת נגד הרחבת ההתנחלויות וסיפוח שטחים לישראל.

226 צירים הצביעו בעד ההחלטה, 188 הצביעו נגדה. כצפוי, רוב המחוקקים הדמוקרטים שנכחו בהצבעה הצביעו בעד, אך הצטרפו אליהם חמישה צירים רפובליקאים.

ההחלטה מכריזה, כי "רק פיתרון של שתי מדינות... יוכל להבטיח את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ובה בעת להגשים את השאיפות הלגיטימיות של העם הפלסטיני למדינה משלו".

ההחלטה מזכירה את ההתנגדות האמריקאית רבת השנים "להרחבת ההתנחלויות, סיפוח חד-צדדי של שטחים ומאמצים לקראת הקמתה של מדינה פלסטינית מחוץ למסגרת של מו"מ עם ישראל". זו ביקורת על צעדים שנקט באחרונה ממשל טראמפ לתת לגיטימציה לצעדי ישראל להידוק אחיזתה בגדה וברמת הגולן.

יוזם ההחלטה, הציר אלן לוונתאל, דמוקרט מקליפורניה, אמר בנאום במליאה: "לעולם לא נתפשר על ביטחונה של ישראל, ולא נפנה עורף לשאיפת העם הפלסטיני לכבוד ולצדק. יש השואלים מדוע צריך הקונגרס להתבטא דווקא עתה ודווקא בצורה זו? תשובתי היא: כאשר השלום נראה מרוחק ביותר, לקולותינו ניתנת חשיבות רבה יותר'.

הציר הרפובליקאי לי זלדין (ניו-יורק), תומך נלהב של מדיניות ממשלת ישראל כלפי הפלסטינים, אמר כי ההחלטה שהתקבלה היא "משחק של פוליטיקאים בחבית חומר נפץ".

ארבעה צירות דמוקרטיות, ובהן שתי המחוקקות המוסלמיות היחידות בקונגרס, הצביעו נגד ההחלטה: ראשידה טלאיב (מישיגן); אילהאן עומר (מיניסוטה); אייאנה פרסלי (מסצ'וסטס); ואלכסנדריה אוקאסיו קורטס (ניו-יורק).

 רשידה טליב / צילום: רויטרס

טלאיב, ממוצא פלסטיני, אמרה שהיא מתנגדת לפתרון של שתי מדינות נפרדות לישראלים ולפלסטינים. לטענתה, הסדר כזה מנציח הפרדה גזענית מהסוג שהיה מקובל בארה"ב.

"ההחלטה לא רק מאמצת פיתרון בלתי ריאלי שאינו ניתן להשגה - פיתרון שישראל הפכה אותו לבלתי אפשרי - אלא היא גם נותנת לגיטימציה לאי-שוויון, לאפליה על רקע אתני ולתנאים בלתי הומניים", אמרה טלאיב. "הפיתרון של הפרדה עם זכויות זהות לשני הצדדים לא הצליח בארה"ב ואיני יכולה לראותו מצליח במדינות אחרות".

איפא"ק, השדולה הפרו ישראלית בארה"ב, הכריזה שהיא אינה נוקטת עמדה כלפי ההחלטה שקיבל בית-הנבחרים. תגובת איפא"ק התפרסמה בראשונה באתר "ג'ואיש אינסיידר".

במאמץ להשכנע מחוקקים רפובליקאים להצביע בעד ההחלטה, הסכימו הדמוקרטים למחוק מהנוסח המקורי את המילים "כיבוש" ו"התנגדות לפעילות ההתנחלויות" (אך הניסוח לגבי "התנגדות להרחבת ההתנחלויות" נשאר על כנו). הם אף כללו סעיף שמאשש את המחויבות האמריקאית "המוצקה" לחבילת הסיוע האמריקאי לישראל, ללא תנאים חדשים (רמז להכרזות של כמה מתמודדים דמוקרטיים על הנשיאות, שישתמשו בסיוע כאמצי לחץ על ישראל). אך, כאמור, רק חמישה מחוקקים רפובליקאים הצביעו עם הדמוקרטים).

ב-18 באוקטובר הכריז שר-החוץ האמריקאי, מייק פומפיאו, על ריכוך עמדת ממשל טראמפ כלפי ההתנחלויות בגדה המערבית ואמר, כי "ההגדרה של הקמת ההתנחלויות אזרחיות כפעילות שאינה עולה בקנה אחד עם החוק הבינלאומי לא קידמה את עניין השלום".

"האמת היא, שלעולם לא יהיה פיתרון משפטי לסכסוך, וקביעה שהוויכוחים על מי צודק ומי אינו צודק הם סוגיה של החוק הבינלאומי, לא תביא שלום", אומר פומפיאו.

בתוך 24 שעות יצאו המתמודדים הדמוקרטים המובילים במירוץ לנשיאות - ג'ו ביידן, אליזבת וורן וברני סנדרס - בהצהרות נגד ההתנחלויות. שלושתם מיחזרו למעשה את עמדותיהם הוותיקות בסוגיה זו.

אליזבת וורן צייצה, כי הצהרת פומפיאו היא "מאמץ אידיאולוגי בוטה של ממשל טראמפ להסיח את הדעת מכשלונותיו במזה"ת".

כדבריה: "לא זו בלבד שההתנחלויות האלה מפרות את החוק הבינלאומי, אלא הן מקשות על המאמצים להשיג שלום. כנשיאה, אשנה מדיניות זו ואפעל למימוש פיתרון של שתי מדינות".

באוקטובר רמזה וורן, כי אם תיבחר לנשיאה, היא עלולה להשתמש בסיוע כדי למתן את מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים.

מטה הבחירות של סגן הנשיא לשעבר, ג'ו ביידן, פרסם את ההודעה הבאה: הצהרת פומפיאו להכשיר את ההתנחלויות "פוגעת בדיפלומטיה, מרחיקה אותנו עוד יותר מהתקווה להשגת פיתרון של שתי מדינות, ותשלהב עוד יותר את המתחים באזור. זו אינה שאלה של שלום או ביטחון. לא מדובר פה על נקיטת עמדה פרו-ישראלית. מדובר פה על פגיעה בעתידה של ישראל כדי לשרת האינטרסים הפוליטיים האישיים של דונלד טראמפ".

"ביידן היה מאז ומתמיד תומך חזק של ישראל ... אך רכיב חיוני של תמיכה חזקה כזו הוא הבנה שהדרך הטובה ביותר להבטיח את בטחונה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית היא פעולה משותפת של הישראלים והפלסטינים לקראת פיתרון של שתי מדינות", נאמר בהודעת מטה ביידן. "זו הדרך הטובה ביותר לממש את הזכויות הלגיטימיות והחירויות שהעם הפלסטיני ראוי להן. הרחבת ההתנחלויות תקשה על כך. הן מהוות מכשול לשלום. זו תפיסה שכל הממשלים הקודמים, דמוקרטים כרפובליקאים, סמכו ידם עליה - עד שהגיע טרמאפ".