ביום שלישי האחרון ערכנו כנס (מוצלח) בשיתוף עם ג'יי.פי מורגן. על הפרק - דילמות ואתגרים בשימוש בטכנולוגיות עמוקות בארגונים. סייבר, בינה מלאכותית, ענן וכו.
היו הרצאות, שיחות ופאנלים מאוד מעניינים:
- יובל דיסקין, מלבד דבריו על נתניהו ("נתניהו זורע פילוג. מדינה שבה אחדות העם נסדקת - מתפוררת"), סיפר ראש השב"כ לשעבר על הסטארט-אפ החדש שלו "אופורה" והסביר על הגישה שלו - זיהוי התוקפים כבר כשהם נערכים לתקיפה, בדומה למה שקורה בעולם הביטחוני ממשלתי. לדברי דיסקין, התוקפים צריכים לבצע פעולות מסוימות ולעבור בכל מיני צווארי בקבוק, שמאפשרים לזהות אותם. בתשובה לשאלה איך אף אחד לא פיתח את הגישה הזאת אמר דיסקין כי הם לא היחידים שעושים זאת, אבל ציין כי "מי שהוביל את פתרונות עד היום היו בעיקר אנשי טכנולוגיה ולא אנשי מודיעין עם גישה סיכולת-מניעתית".
דיסקין גם אמר דברים חשובים לגבי עסקאות סייבר התקפי עם מדינות לא דמוקרטיות: "לא נמכור יכולות תקיפה אפילו עם אישור משרד הביטחון. גם אנחנו רוצים להרוויח כסף, אבל לא בכל מחיר. אנחנו לא רוצים למכור יכולות אקסקלוסיביות לגורמים שאנחנו לא יודעים מה טוהר הכוונות שלהם. בסוף זה כלי נשק, ולא משנה שזה לא יורה, ולכן מדינה דמוקרטית צריכה קווים וערכים ברמה של למי בעולם היא מספקת יכולות". לידיעה המלאה.
- פרופ' יצחק בן ישראל התראיין לאורי ברקוביץ' ואמר: "הטכנולוגיה מתפתחת מהר וצריך להיכנס לתחום שיוכל להפוך למנוף כלכלי, על מנת שישראל תהפוך למרכז טכנולוגי שגם ימשוך לפה כסף. חיזוק תחום הבינה המלאכותית יוכל לעזור לביטחון המדינה ויתאים לאילוצים שיש לנו - בלי קווי ייצור גדולים ותשתיות כבדות. ישראל יכולה להוות מרכז עולמי בתחום".
פרופ' בן ישראל עומד ביחד עם פרופ' אביתר מתניה בראש מיזם שצפוי להגיש המלצות בנוגע לאסטרטגיית הבינה המלאכותית של מדינת ישראל. לידיעה המלאה.
- מה יכול להוביל לכך ששלושה מהנדסי בינה מלאכותית מוכשרים עלולים למצוא את עצמם יושבים במשך שלוש שנים ללא עבודה בחברת סטארט-אפ צעירה? ומהו החסם המוביל להתפתחות תחום הבינה המלאכותית היום בישראל? ריכזתי כמה דברים חשובים שנאמרו באחד הדיונים המעניינים בכנס:
- "בינה מלאכותית היא כלי ולא מטרה. הדירקטוריון צריך לפקח שלא מתחילים לפתח טכנולוגיית בינה מלאכותית מוקדם מדי" (יודפת הראל-בוכריס מקרן בלאמברג)
- "יש סטארט-אפים שמפתחים יכולות בינה מלאכותית מבלי לדעת מה הם בכלל רוצים להשיג" (תומר מיכאלי מויולה פינטק)
- החסם העיקרי להתפתחות בינה מלאכותית בארגונים הוא כוח אדם (עופר לביא מ-IBM)
- 80% מהזמן של פרויקט בינה מלאכותית בארגון הולך על עבודת תשתית של איסוף וארגון הנתונים (זוהר ברונפמן מ-Pecan)
לידיעה המלאה.
אייטמים נוספים מהכנס:
- "בלי טרנספורמציה דיגיטלית חברות לא ישרדו". רונה שגב-גל מקרן TLV Partners וד"ר נטלי בלוך, מנהלת מרכז החדשנות של בי"ח שיבא, בשיחה על ענן, שמרנות ומעבר לעולם הדיגיטלי.
- "כדי להביא מערכת חדשה לעידן המודרני, צריך מנהיגים ולא סתם מנהלים". כריס האנדלינג, ראש תחום טכנולוגיית הבנקאות בג'יי.פי מורגן, על אחד האתגרים המורכבים של מוסדות פיננסיים - מערכות הליבה שלהם.
- "כדי שעובדים יזוזו מהר, צריך לתת להם מידע". ערן זינמן, ממייסדי מאנדיי, על ניהול ארגונים בעולם שמשתנה במהירות.
- "סייבר יכול להיות הרבה יותר מסיכון עסקי שצריך לטפל בו". לירן גרינברג מ-Team8 על איך סייבר יכול להפוך ארגונים להרבה יותר תחרותיים.
הסטארט-אפים המבטיחים של "גלובס" ל-2019: השבוע הכרזנו על עשרת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס לשנת 2019, רשימה שגובשה באמצעות משאל של קרוב ל-100 משקיעי הון סיכון.
הפרויקט המלא - מי נמצא ברשימת עשרת הסטארט-אפים המבטיחים
מה קורה עם הסטארט-אפים שהיו ברשימה ב-2018
בין מייסדי הסטארט-אפים המבטיחים השנה היו שלושה זוגות אחים, לכן החלטנו להכין ידיעה מיוחדת שמדברת על הדינמיקה בין מייסדים, ובמיוחד בסטארט-אפים משפחתיים. לכתבה המלאה.
למה אנשי ההון סיכון עברו להשקיע בלואו-טק
בחודשים האחרונים נפתחו בתל אביב יותר מ-20 סניפים של חברת שוקיט (Shookit), שרוכשת סחורה מחקלאים ומספקת אותה במשלוחים למשרדים ולבתים פרטיים. שוקיט פועלת בתחום מסורתי, מבוססת על מודל תפעולי ומחוברת לעולמות תוכן של חברות כמו ביכורי השדה וביכורי ביתן, שמשווקות ירקות ופירות בסיטונות. האם מלבד התנהלות של סטארט-אפ החברה מציעה שירות מיוחד שירקן מקומי לא יכול לספק?
אולם הסיפור הוא לא רק מהו סטארט-אפ (דיון שמתנהל בעולם בשנים האחרונות), אלא כניסה של יותר משקיעי הון סיכון להשקעה בחברות כאלו. בשוקיט, למשל, השקיעו הקרנות TLV Partners ולייטספיד.
קרן TLV Partners, נוהגת להשקיע בסייבר, בינה מלאכותית, DevOps וכו', אז מה היא מצאה בחברת משלוחים? בשנה האחרונה היא גם השקיעה בחברה שמוכרת בגדים אונליין (ביחד עם קרן lool). אלו רק שתי דוגמאות אבל יש רשימה ארוכה של חברות שמוכיחה שמשקיעי ההון סיכון הישראלים לא מסתפקים בטכנולוגיות עמוקות, והחלו לחפש תשואות בלואו-טק - ויולה ונצ'רס השקיעה ברשת אופנה בשם "רותי" ובמוצרי טיפול לגבר, בויולה צמיחה השקיעו בחברה שמייצרת ומוכרת משקפיים אונליין, בפיטנגו במגורים קהילתיים (וון) ועוד ועוד.
יסמין יבלונקו ואני דיברנו עם כמה משקיעים כדי להבין מה הופך בעיניהם חברת משלוחי ירקות לסטארט-אפ, למה הם לא מתרגשים מהקשיים של WeWork, האם יש להם בכלל את המיומנות הנדרשת להשקעה בחברות מסוג זה?
לכתבה המלאה.
גרף אחד שמראה: הכישלון של דן בודנר ו-ורינט
כמה שנים לפני שאאוטבריין וטאבולה נחשבו למיזוג-שצריך-לקרות-אבל-האגו-מכשיל-אותו (ואפילו הם כבר התגברו על זה), היו נייס ו-ורינט באותה פוזיציה - שתי חברות בגודל דומה, כל אחת מהן עם שתי פעילויות מרכזיות זהות - טכנולוגיה לתחום שירות הלקוחות וטכנולוגיות מודיעין ביטחוניות. מאחורי הגרפים האלו עומד סיפור עסקי שצריך להילמד בבתי ספר למנהל עסקים. גם אם נתעלם מהסיבות לכישלון המיזוג, ניתן ללמוד על שמרנות, צורך במיקוד עסקי, גיבוש אסטרטגיה וגם על תפקידם של בעלי מניות אקטיביסטיים.
בינואר 2013, פורסם (שוב) דיווח על מיזוג אפשרי בין נייס לורינט, הפער בין שתי החברות היה 750 מיליון דולר - נייס נסחרה בשווי של 2 מיליארד דולר ו-ורינט ב-1.25 מיליארד דולר. בשלב מסוים התהפכו היוצרות עד שבמאי 2015 - לפני ארבע שנים וחצי - נסחרו שתי החברות בשווי של 4 מיליארד דולר.
באותם ימים ציין ברק עילם שנה בתפקיד כמנכ"ל נייס וזה היה זמן קצר לפני שנייס מכרו את הפעילות הביטחונית שלהם בשתי פעילויות. המטרה - התמקדות בתחום האזרחי, מרכזי שירות לקוחות, בגלל היעדר סינרגיה בין שני סוגי הפעילויות. הפעילות הביטחונית גם הקשתה על נייס כחברה ציבורית - שיעורי הרווחיות שלה היו נמוכים יותר, והמודל העסקי היה פרויקטאלי וגרם לתנודתיות בהכנסות.
עילם מכר את הפעילויות הביטחוניות והוביל שתי רכישות חשובות, הגדולה מהן בהיקף של מיליארד דולר. הוא הרחיב את הפעילות של נייס לענן, ובעצם גרם לה להיות חדשנית יותר. בזמן הזה המנכ"ל המיתולוגי של ורינט, דן בודנר, קפא על השמרים. לאחר שורינט ראתה את ההצלחה של נייס, החלו לדון גם שם בפיצול החברה. שלוש שנים לאחר שנכתב על זה בפעם הראשונה, בורינט הודיעו הלילה על פיצול החברה לשתי חברות - סייבר ושירות לקוחות - שתיהן ייסחרו בבורסה. בנוסף, אייפקס תשקיע 400 מיליון דולר כחלק מהמהלך.
למה זה לקח כל כך הרבה זמן? בין השאר כי בורינט רצו להפוך את הפעילות הביטחונית ללא פרויקטאלית, כלומר שההכנסות יהיו במודל של שירותים. לכן הם היו צריכים להעמיק את פעילות הסייבר של החברה, וכך להגדיל את ההכנסות מתוכנה. בדרך הם ניסו לשפר את הפעילות שלהם על ידי מיזוג עם NSO, שלא יצא לפועל. ועדיין, מה שהניע בסוף את המהלך היו משקיעים אקטיביסטיים, שבאיחור ניכר קלטו שיש פוטנציאל להצפת ערך בחברה ולחצו על דירקטוריון החברה להוביל שינויים.
ואפשר גם סתם להסתכל על הגרף בהשתאות.
מניית ורינט עלתה
עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:
פייסבוק וגוגל כבר חתמו: התוכנית של ממציא הרשת העולמית למנוע ממנה להפוך לדיסטופיה דיגיטלית
- "תפסתי אותו גונב מהמכשירים שלי כל מידע שהוא יכול": הכירו את האלימות נגד נשים גם בחסות הטכנולוגיה. כתבה של אושרית גן-אל.
- המעקב סיני, החומרה אמריקאית: הרשויות במחוז שינג'יאנג שבסין יצרו מערכת ניטור דיגיטלי, שמזינה רשת של מחנות מעצר למוסלמים באזור. את ציוד התשתית שמשמש למעקב מספקות חברות ענק אמריקאיות, בהן אינטל, ווסטרן דיגיטל, סיגייט ואחרות - שמטפחות את התעשייה ומרוויחות ממנה. כתבה של וול סטריט ג'ורנל.
- בכירים בהייטק פנו השבוע למנדלבליט: תקבע אם נתניהו רשאי להרכיב ממשלה.
אקזיטים
- חברת Indegy (אינדג'י), שמפתחת טכנולוגיית הגנת סייבר לתשתיות קריטיות, נמכרת לחברת טנאבל (Tenable) האמריקאית, שתפתח על בסיס הרכישה מרכז פיתוח בישראל. בחברה האמריקאית ציינו בהודעה כי סכום הרכישה עומד על 78 מיליון דולר וכי לחברה יהיו עלויות נוספות של מעל 15 מיליון דולר בגין העסקה שיועברו לבעלי המניות של החברה הישראלית. מקורבים לחברה מציינים כי לסכום יתווסף תגמול נוסף שיביא את הסכום הכולל לכ-120 מיליון דולר. אינדג'י גייסה מאז שהוקמה סכום של 36 מיליון דולר. אינדג'י הוקמה בשנת 2014 על ידי ברק פרלמן, עדו טריביצקי ומילֵה גנדלסמן - שלושה יוצאי תלפיות. בין המשקיעים בחברה נמנים שלמה קרמר, הקרנות מאגמה ו-ורטקס, G Tech - זרוע השקעות ההייטק של אייל עופר, האלוף במיל' עמוס ידלין ודייוויד פטראוס, ראש ה-CIA לשעבר. לידיעה המלאה.
- חברת אבטחת הסייבר הישראלית צ'ק פוינטהודיעה על רכישת חברת הסייבר הישראלית Protego. על פי הודעת צ'ק פוינט, הרכישה תרחיב את שירותי הגנת הענן ללקוחות שמשתמשים באפליקציות ענן חסרות שרת (סרברלס). סכום הרכישה עומד על כ-40 מיליון דולר, כך לפי גורמים שמעורים בפרטי העסקה. החברה הוקמה ב-2015 על ידי ציון גונן, הילל סולו, בני זמור, שלי מור ואיתי חרוש. החברה גייסה בסך הכל כ-7 מיליון דולר, ובין משקיעיה נמנות הקרנות גלילות קפיטל, גולה טק ו-MizMaa ventures. לידיעה המלאה.
גיוסי הון
- חברת io, שמפתחת טכנולוגיה שמסייעת למנהלי וצוותי מכירות לשפר את הביצועים שלהם, הודיעה על גיוס הון בהיקף של 65 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה 134 מיליון דולר עד כה). מקורות בתעשייה מסרו ל"גלובס" כי הגיוס בוצע על פי שווי של 750 מיליון דולר. החברה הוקמה ב-2015 על ידי עמית בן דב ואילון רשף. את סבב הגיוס הנוכחי הובילה קרן סקויה והשתתפו גם המשקיעים הקיימים - באטרי ונצ'רס, NVP, שלמה קרמר, Wing Venture Capital, קרן ההשקעות של סיסקו ו-NextWorld Capital. לידיעה המלאה
- הסטארט-אפ Panorays, שפיתח פלטפורמה לניהול אוטומטי של היבטי אבטחת המידע, גייס 15 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 20 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2016 על ידי מתן אור-אל, מאיר ענתר ודמי בן-ארי. את הסבב הובילה הקרן האמריקאית Oak HC/FT והשתתפו בו גם המשקיעים הקודמים, קרן Aleph והמנכ"ל הקודם של Palo Alto Networks, ליין בס.
- חברת הסטארט-אפ האמריקאית Vroom, שהוקמה ב-2014 על ידי אלי וורטמן מקרן פיקו ואלון בלוך (שמאז קים גם את K-Health), גייסה 254 מיליון דולר, ובסך הכל גייסה החברה 721 מיליון דולר. החברה רוכשת מכוניות, משפצת ומוכרת אותן. לאחר שהתמזגה לפני כמה שנים עם חברה אמריקאית, סגרה Vroom את מרכז הפיתוח שלה בישראל וכיום הקשר הישראלי שלה הוא רק דרך פיקו פרטנרס, שמשקיעה בחברה. מי שהוביל את סבב הגיוס הנוכחי היא קרן ההשקעות האמריקאית Duranle Capital Partners.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
