לפייסבוק יש חוקים נוקשים המגדירים איזה תוכן מותר לפרסם, בוודאי כשמדובר בתוכן ממומן, אבל מבחן התוצאה מוכיח שוב ושוב עד כמה אפשר בקלות לעקוף אותו - אפילו כשמדובר בפרסום תוכן לקידום שירותי ליווי האסור על-פי חוק. בימים האחרונים קודם בפייסבוק פוסט בתשלום תחת הכותרת "נערות ליווי במרכז", על רקע צילום של רחוב החלונות האדומים באמסטרדם.
הלינק לא מוביל לעמוד נחיתה אלא מפנה לוואטסאפ שבו כבר אפשר לקבל פרטים יותר ספציפיים.
מודעה בפייסבוק על נערות ליווי / צילום: צילום מסך
"שלום אחי," התקבלה תשובה במענה לפנייתנו, "אנחנו משרד מוביל במרכז הארץ. יש לנו בנות ברמה גבוה. אם אתה רוצה להזמין בחורה, כנס לאתר שלנו, יש שם בנות שעובדות היום. תמונות אמיתיות 100%. רק אצלנו אתה תקבל בחורה שאתה רואה בתמונות! באחריות! תבחר בחורה, תתקשר אלינו, והיא תבוא למקום שלך" (הטעויות במקור). התכתובת מפנה לאתר ייעודי ולצ'ט בטלגרם שמבטיח היכרויות, דיסקרטיות ושירות מהיר.
מודעה בוואצאפ על שירות נערות ליווי / צילום: צילום מסך
כאמור, על פניו פייסבוק וגוגל אוסרים סוג כזה של פרסום, אולם בפועל, בגלל שיטת סינון, החברות אינן מצליחות למנוע לחלוטין פרסום מעין זה.
נסביר כי בין הגורם המפרסם לפלטפורמה אין יד אנושית שמאשרת את הפרסום ומעלה אותו. המפרסמים פועלים ב"שיטת מצליח": מקימים עמוד ייעודי, מעלים עליו מודעה ומריצים אותה בחשבון מודעות פיקטיבי חדש. לפייסבוק אומנם יש מערכת סינון, אולם היא לא אנושית - אין אדם שעובר על הפרסום או התוכן ומסנן. מי שאמון על הסינון היא מערכת בינה מלאכותית - מעין רובוט שעובר על התוכן ומסנן.
המודעה הספציפית הזאת מעוצבת באופן שמקשה על הרובוט לאתר את הבעייתיות שבה - למשל אין בה אלמנטים ויזואליים מיניים שאינם עולים בקנה אחד עם החוקים. למעשה, אין בה אפילו ממש דמות ברורה של אישה. הכיתוב אומנם מבהיר באופן ברור במה עוסקת המודעה, אבל הרובוט לא "קורא" עברית על כל רבדיה, ולכן מודעה כזאת עלולה "ליפול בין הכיסאות" ולהיות באוויר עד שמישהו יתלונן עליה. במקרה של תלונות פייסבוק מסירה את הפרסום, אולם עד שזה קורה, המודעות כבר מקבלות בדרך-כלל חשיפה רבה.
הקושי של גוגל ופייסבוק לפקח על סוג התוכן שעולה על גבי הפלטפורמות שלהן צף מחדש מעת לעת. נזכיר כי בתחילת 2019 החליטו מפרסמים גדולים בעולם כמו נסטלה או אפיק גיים להימנע מפרסום ביוטיוב, לאחר שהתברר כיצד ניתן להגיע בה בקלות לתכנים פדופיליים. דוגמה נוסת היא החלטה של חברת ריגלי להימנע מפרסום בגוגל וביוטיוב, לאחר שגילתה כי חלק מהפרסומים של החברה הופיעו על תכנים פורנוגרפיים. מקרים אלה הם שונים במידה מסוימת, כי בהם התברר למפרסם שהפרסום שלו מופיע על גבי תוכן לא ראוי או אסור, אך הם ממחישים היטב כיצד גוגל ופייסבוק מתקשות לאכוף את החוקים שלהן עצמן.
במקרה של פרסום שירותי ליווי מדובר אפילו בעניין חמור יותר: כידוע, הזנות בישראל איננה חוקית. בספטמבר 2018 נכנס לתוקף חוק מניעת ביצוע עבירות באינטרנט, במסגרתו תובע מוסמך יכול לפנות לבית משפט בבקשה להוצאת צווים להסרת אתרי אינטרנט המאוחסנים על גבי פלטפורמות אירוח בישראל, לחסום גישה לאתרי אינטרנט המאוחסנים על גבי שרתים בחו"ל ולהורות על סינון האתרים מתוצאות החיפוש. בעבר בעקבות פניות כאלה נסגרו אתרים המתמחים בשירותי ליווי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.