עשרות אנשי הייטק לבג"ץ: למנוע מנתניהו לקבל את הרכבת הממשלה; "זו מחשבה מעוררת פלצות"

עשרות בכירים בתעשיית ההייטק ואנשי אקדמיה וביטחון בישראל הגישו היום (א') עתירה לבג"ץ בדרישה לאסור על בנימין נתניהו לקבל את תפקיד הרכבת הממשלה.

על העתירה חתומים 67 עותרים, ביניהם ד"ר אורנה ברי, מנכ"ל ומייסד למונייד שי וינינגר, המשקיע ואיש הבטחון פנחס בוכריס, היזמים והמשקיעים טל ברנוח, דב מורן, האחים רון ואייל גורה, מולי אדן, דדי פרלמוטר, אהרון מנקובסקי, דב מורן, רפי קסטן, אדן שוחט, אורן זאב, גיא הורוביץ, טל סלובודקין, רועי סער וכן יהושוע סובול ופרופ׳ דני צידון.

בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד דפנה הולץ-לכנר, דורשים העותרים כי יינתן צו הצהרתי המורה כי אין להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על חבר כנסת אשר הוחלט להגיש נגדו כתב אישום בעבירות שיש עמן קלון. אם תתקבל העתירה, המשמעות תהיה שנתניהו לא יוכל לקבל לידיו את תפקיד הרכבת הממשלה כאשר מוגשים נגדו כתבי אישום. 

העתירה מבוססת על הלכות דרעי ופנחסי, אשר קובעות כי ראש ממשלה מחויב להעביר מתפקידו שר וסגן שר אשר הוגשו נגדם אישומים בעבירות שיש עמן קלון. מכוח הלכה זו, העותרים דורשים כאמור לקבוע כי אין להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות שיש עמן קלון. 

"מסקנה משפטית מבוססת זו היא היחידה העולה בקנה אחד עם השכל הישר. שהרי אין כל היתכנות רציונלית לאפשרות החזרתו של אדם, אשר קיימות ראיות מינהליות למכביר אודות התנהלותו האישית והציבורית המושחתת, המלמדות בבירור כי הוא נגוע מזה שנים ארוכות בשחיתות שלטונית קשה ומובהקת, אל 'זירת הפשע', בדמות האדם שירכיב את ממשלת ישראל. זו מחשבה מעוררת פלצות, אשר שומטת את הקרקע מתחת לכל עקרונות היסוד של שיטת המשפט הישראלית ובראשם עיקרון שלטון החוק במדינה", נמסר בהודעת העותרים מטעם עו"ד הולץ-לכנר. 

מנדלבליט סירב

העתירה מוגשת לאחר שהעותרים הגישו מכתב בדרישה דומה ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, בשבוע שעבר. לדברי העותרים, היועץ המשפטי סירב לתת חוות-דעת בעניין זה, בטענה כי מדובר ב"סוגיה תאורטית בעת הזו", ולכן הם החליטו להגיש עתירה בעניין. לטענת הולץ-לכנר, אם ייבצר מנתניהו להרכיב ממשלה, יהיו לכך השלכות מעשיות אשר על ציבור הבוחרים לדעת כבר כעת. 

על העתירה חתומים 67 עותרים ו-13 תומכים בכירים מתחום ההייטק, האקדמיה ומערכות הביטחון לסוגיהן, אשר אינם נוהגים להתערב ולעסוק בתחומי הפוליטיקה והמשפט הציבורי. לאחרונה, אישי הייטק, בהם חלק מהחתומים על עתירה זו, הביעו מעורבות גוברת בפוליטיקה הישראלית. לפני כשבועיים בכירים בתעשיית ההייטק פרסמו מכתב פומבי בו קראו לראש הממשלה בנימין נתניהו להתפטר לאלתר, על רקע הגשת כתבי האישום נגדו.

עד לאחרונה, קהילת ההייטק בארץ לא הייתה מעורבת בפוליטיקה באופן מסורתי, אך בשנה האחרונה ישנם סימנים לשינוי גם בארץ וגם בעולם. בעולם עובדי חברות הייטק מוחים נגד מכירת טכנולוגיית לצרכים צבאיים, משטרתיים ומודיעיניים. בישראל, שורה של חברות הייטק הודיעו על הצטרפותן למחאת הלהט"ב נגד האיסור על פונדקאות לזוגות גאים. במערכת הפוליטית האחרונה המעורבות הפוליטית של תעשיית ההייטק התחזקה אף יותר, כאשר בכירים בתעשייה יצאו בתמיכה במפלגתו של בני גנץ לפני הבחירות באפריל.

בהודעתם הצהירו העותרים כי הם "מאמינים שראש ממשלה ששקוע עד הצוואר בחקירות ובכתבי אישום חמורים, אין לו מנדט מוסרי וציבורי לקבוע דברים גורליים למדינת ישראל", וכי "קיים חשש אמיתי שהוא יכריע הכרעות על בסיס האינטרס האישי שלו ולא על בסיס האינטרס הלאומי". עוד הם כתבו כי "במקרה דנן, הוכח כבר שהחשש הפך למציאות. ההתקפות של ראש הממשלה נגד היועמ"ש, הפרקליטות והמשטרה הן לא פחות מניסיון להתנקש באמון שהציבור רוחש למוסדות החוק. התנהלותו מביאה לקריסה בלגיטימיות של בתי המשפט, לסירוס שלטון החוק ולפגיעה קשה בדמוקרטיה. ההתקפות הללו בוודאי לא משקפות את האינטרס הלאומי". 

מהם סיכויי העתירה?

עתירת בכירי ענף ההייטק היא חריגה מבחינת זהות העותרים, שככל הנראה זוהי הפעם הראשונה שבה הם עותרים לבג"ץ. עם זאת, עורכת הדין של העותרים, דפנה הולץ-לכנר, היא בעלת ניסיון רב-שנים בהגשת עתירות חוקתיות. חלק מהעתירות בהן היא הייתה מעורבת תרמו להתפתחות המשפט הציבורי בארץ. בין היתר ייצגה עו"ד הולץ-לכנר את העותרים בעתירות בפרשת בר און-חברון, פרשת גיוס בחורי ישיבות, יישום חוק הדיור הציבורי, פרסום הפרוטוקולים של ועדת וינוגרד, ביטול חוק האזרחות, עתירה נגד מתווה הגז, ועוד.

את סיכויי העתירה קשה להעריך בשלב הזה. מחד, העתירה דורשת מבג"ץ לכפות על היועץ המשפטי לממשלה קבלת הכרעה בסוגיות משפטיות שלשיטת היועמ"ש הן עדיין תאורטיות. מאידך, אם ישראל תלך לסבב בחירות שלישי ברצף, יש היגיון בטענה המשפטית שציבור הנבחרים צריך לדעת קודם לבחירות מהו מעמדו של חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום, והאם הנשיא יהיה רשאי להטיל עליו את מלאכת הרכבת הממשלה. 

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא בגדר חשוד, מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.