שי ניצן משיב לטענות שביצע הפיכה שלטונית: "מסע שיסוי שיביא להפלת יסודות הבית"

פרקליט המדינה היוצא, עו"ד שי ניצן, נשא היום (א') בוועידת "מקור ראשון" בירושלים נאום לוחמני, בו ביקש להדוף את הטענות הנשמעות מכיוונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לפיהן הפרקליטות מנסה לבצע "הפיכה שלטונית".

בפתח דבריו הבהיר ניצן, כנהוג, כי אין הוא מתנגד לביקורת עלה פרקליטות, אלא שהביקורות הרלוונטיות כלפי הפרקליטות אינן ענייניות כלל. ניצן עמד והתריע מפני הסכנה הניצבת לפתחנו. "הטעם העיקרי לבחירתי זו שלא להחריש הוא שהמשך מסע השיסוי נגד מערכות אכיפת החוק הוא מסוכן לכולנו. ייחוס מניעי זדון להחלטתנו בעניין ראש הממשלה הוא מופרך מן היסוד, וסופו שיביא להפלת יסודות הבית - ביתנו הלאומי".

לטענת פרקליט המדינה, "מה שמתחולל בעת האחרונה בארץ בוודאי לא יוביל לתיקון פגמים. אין מדובר בביקורת בונה. מדובר בביקורת שתכליתה להרוס; להרוס את אמון הציבור במערכת עד היסוד, כדי להפוך לבלתי לגיטימית החלטה בתיק מסוים".

ניצן ניסה להדוף את הטענות להפיכה שלטונית, תוך שהוא סוקר את קורות-חייו המקצועיים ב-30 השנים האחרונות, בשני מישורים: המאבק המשפטי להגנה על ביטחון המדינה והמאבק המשפטי בשחיתות מכל קצוות הקשת הפוליטית.

לדברי ניצן, "במסגרת תפקידי במחלקת הבג"צים הגנתי על עמדת המדינה באלפי עתירות. חלק נכבד מהן היו בתחום הביטחון. כך, למשל, הגנתי על שיטת הסיכול הממוקד בעתירה קשה ביותר, ובית המשפט קיבל את עמדתנו כי מדובר בצעד חוקי. לדעת גורמי הביטחון, השימוש בסיכולים ממוקדים - שאושר על-ידי בית המשפט העליון - היה אחת הסיבות העיקריות להצלחת המדינה בהדברת האינתיפאדה השנייה. הגנתי בבג"ץ, באותה תקופה קשה ביטחונית, על עשרות רבות של החלטות גורמי הביטחון להרוס בתי מחבלים לפי תקנה 119 לתקנות ההגנה. אם זיכרוני אינו מטעני, כל העתירות הללו - בהן הגנתי על עמדת המדינה - נדחו על-ידי בג"ץ. היום, מתוקף תפקידי כפרקליט המדינה, אני נדרש לאשר אישית כל החלטה על הריסת בית שכזו ולוודא כי היא עומדת בדרישות המשפטיות".

ניצן אמר עוד כי "במאות עתירות נוספות הגנתי על החלטות של גורמי הביטחון במגוון נושאים. הגנתי על עשרות רבות של מעצרים מינהליים, על עשרות רבות של החלטות למניעת פגישת עצורים עם עורכי דינם מטעמי ביטחון, על החזקת לבנונים בישראל כ'קלפי מיקוח' כדי שישמשו במשא-ומתן להשבת רון ארד, על הפעלת אמצעי לחץ בחקירות השב"כ, על הטלת סגרים על ישובים פלסטינים, על בנייה של חומת ההפרדה ועוד ועוד. ברוב גדול מאוד של התיקים הללו, עמדת המדינה - שיוצגה על-ידי - התקבלה. בחלק מהמקרים נקבעו תקדימים והלכות חדשות ששירתו ומשרתות עד היום את גורמי הביטחון במאבק בטרור".

ניצן טען כי בעשרות השנים האחרונות לא היה עוד פרקליט במדינה שהגן בעתירות כה רבות על מערכת הביטחון. "אני גאה על עמדותיי ועל תרומתי בתחום הביטחון. זו הייתה דרכי שלי לתרום להגנה על המדינה ועל אזרחיה מפני ארגוני הטרור הקמים עלינו לכלותנו. בהגנה המשפטית על מערכת הביטחון תרמתי לביטחון המדינה לא פחות, אלא הרבה יותר, מאשר כצנחן בסדיר ובמילואים".

משם עבר ניצן להגן על החלטתו להעמיד לדין את נתניהו. "בתחום המאבק בשחיתות השלטונית החלטתי בשש שנות כהונתי כפרקליט מדינה להגיש כתבי אישום רבים. מעולם לא שקלתי שיקולים פוליטיים, ובוודאי שמעולם לא לקחתי בחשבון את דעותיו הפוליטיות של הנאשם.

"ההחלטה הדרמטית והחשובה ביותר שקיבלתי בשנתי הראשונה כפרקליט מדינה הייתה לבקש מבית המשפט העליון - באופן תקדימי - להחזיר לבית המשפט המחוזי לדיון מחודש את עניינו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שזוכה כמעט כליל בבית המשפט המחוזי בירושלים מעבירות שחיתות. הבקשה הוגשה לאחר שהדיון בעניינו בבית המשפט העליון כבר הסתיים, וכולנו המתנו לפסק דין". נזכיר כי בית המשפט העליון קיבל את בקשתו של ניצן, ואולמרט אכן הורשע ונשלח למאסר.

לדברי ניצן, "השתייכותו הפוליטית של אולמרט והעובדה שאולמרט היה ראש מפלגת קדימה, לא נלקחה בחשבון כמלוא הנימה בהחלטתי".

עוד אמר ניצן כי "במשך שש השנים האחרונות החלטתי להגיש כתבי אישום לא מעטים נגד ראשי עיריות ורשויות מקומיות, שכן אישורו האישי של פרקליט המדינה נדרש להגשת כתבי אישום שכאלה. ראשי הרשויות באשקלון, עמנואל, אור-יהודה, מטה יהודה, תמר ועוד, הורשעו בעקבות כתבי אישום שהוגשו על-פי החלטתי. עונשיהם של ראשי הערים בבת ים, בנצרת עילית ועוד הוחמרו בעקבות ערעורים שהוריתי להגיש לבית המשפט העליון. מעולם לא שאלתי ולא עניין אותי לאיזו מפלגה שייכים הנאשמים. הדבר היחיד שעניין אותי הוא המבחן המשפטי הטהור. הראיות, האינטרס הציבורי ומדיניות הענישה הנכונה. לא למותר לציין כי סגרתי גם תיקים רבים של ראשי רשויות מקומיות, מכל קצוות הקשת הפוליטית, מחוסר ראיות או מחוסר אשמה".

לדברי ניצן, "ההפיכה" כביכול היא החלטת היועמ"ש להעמיד לדין בעבירות שוחד והפרת אמונים את ראש הממשלה בנימין נתניהו. ניצן ביקש להפריך את התיזה והזכיר כי דווקא בפרשת הצוללות החליט שאין לחקור את נתניהו באזהרה. "בפרשה זו החלטנו על בסיס התשתית הראייתית - ועל בסיסה בלבד - שלא לחקור כחשוד את ראש הממשלה נתניהו. וישאל השואל - מה יכול היה להיות יותר טוב לאותם מהפכנים, לפרקליטות שבתוך הפרקליטות, מ'לתפור' את ראש הממשלה גם אל תוך תיק זה?! להיענות לדרישה ציבורית רחבה ולחקור גם את ראש הממשלה באזהרה בתיק זה?! אך הנה - הפלא ופלא - החלטנו שאין מקום לעשות זאת וספגנו בגין כך ביקורת רבה מהצד השני של המפה הפוליטית. החלטתנו מדברת בעד עצמה. הדבר נובע כמובן מכך שהחלטתנו התבססה על הראיות בלבד, ואלה לא הצדיקו לחקור באזהרה את ראש הממשלה".

פרקליט המדינה שאל שוב ושוב את השאלה הרטורית "האם כך נראה מהפכן? הרי אין זה מתקבל על הדעת שאדם שכל חייו המקצועיים התנהלו כפי שתואר לעיל, בשירות המדינה והממשלות השונות, יקום יום אחד וינסה לבצע 'הפיכה שלטונית' נגד השלטון במדינה! הרי אין זה מתקבל על הדעת שאדם שהקדיש את חייו המקצועיים למאבק המשפטי בטרור, למאבק המשפטי בשחיתות השלטונית מכל קצווי הקשת הפוליטית, למאבק המשפטי בארגוני הפשיעה, למאבק על ערכיה של המדינה היהודית דמוקרטית - יקום בוקר אחד וינסה לבצע כאן ,הפיכה שלטונית, נגד השלטון במדינה!".

ניצן קבע כי כי מדובר בטענה מופרכת מאין כמותה וחסרת כל יסוד. הוא הוסיף והתייחס למופרכות הטענה, לפי דבריו, אשר השותפים להפיכה השלטונית היו רוני אלשיך, סגן ראש השב"כ ומפכ"ל המשטרה לשעבר, תושב לשעבר ביהודה והשומרון, שהקדיש את כל חייו לביטחון המדינה ולאכיפת החוק; ד"ר אביחי מנדלבליט, אלוף בדימוס בצה"ל, הפרקליט הצבאי הראשי לשעבר, מזכיר ממשלת נתניהו לשעבר, היועץ המשפטי לממשלה, שהקדיש את כל חייו לשירות המדינה ולביטחונה הצבאי והמשפטי; ועו"ד ליאת בן-ארי, פרקליטה נאמנה ועובדת מדינה למופת, שהובילה, בין היתר, את תיק אולמרט והביאה להרשעתו ולהרשעת רבים אחרים בפרשת הולילנד.

"האומנם אלשיך, מנדלבליט ובן-ארי - שהקדישו את כל חייהם למדינה, לביטחונה, לתיקונה ולביצורה - קמו יום אחד והחליטו מטעמים פוליטיים להפיל את השלטון?!". 

ניצן הזכיר עוד כי "גם מנדלבליט וגם אלשיך מונו לתפקידיהם על-ידי ממשלת נתניהו, בשל הרקורד המקצועי העשיר שלהם ואיכותם האישית. גם אני מוניתי לתפקידי על-ידי ממשלת נתניהו".

משם עבר ניצן לחלקה של המשטרה ב"הפיכה השלטונית" כביכול. "שותפים נוספים להפיכה השלטונית הנטענת הם שני ראשי אגף החקירות - הניצבים מני יצחקי וגדי סיסו; שני ראשי יאח"ה - תתי-הניצבים כורש בר-נור ויואב תלם; ועוד עשרות קציני וחוקרי משטרה ורשות ניירות ערך, שאין לי שמץ מושג מהי השקפתם הפוליטית. לפי הטענה, כולם-כולם חברו יחדיו ל'קשר הנורא' להפיל את השלטון".

פרקליט המדינה המשיך ואמר אין זה מתקבל על הדעת שעשרות קציני משטרה ועשרות פרקליטים אלה חברו כולם יחד להפלת השלטון.

ניצן סיים את דבריו בהסבר מדוע הוא בוחר שלא להקשיב לביקורת. "לביקורת יש מקום תמיד, ואני וחבריי בהחלט מקשיבים לה. כשצריך, אנו מפיקים לקחים ומשנים התנהלות. אך אין כל קשר בין השמצות, חרפות וגידופים לביקורת עניינית. משימת חיי הייתה ועודנה לפעול להמשך בניינה של הארץ, לפעול לכינון מדינה מתוקנת שהחוק שולט בה. זוהי משימתי, וזוהי גם משימת כל חבריי משרתי הציבור במערכת אכיפת החוק. מאחר שאני סמוך ובטוח שעשינו מלאכתנו נאמנה, אני מאמין בלב שלם כי סופה של האמת לנצח". 

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא בגדר חשוד, מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.