אומה ללא מינוף: האם הגרמנים חוסכים יותר מדי?

לא קונים נדל"ן, מתרחקים ממניות וממשיכים לחסוך גם כאשר הריבית שלילית • ממשלת גרמניה, העסקים במדינה וגם האזרחים לא מאמינים במינוף - למרות שהמומחים מזהירים שהגישה הזאת פוגעת בכלכלה

 

האם הגרמנים חוסכים יותר מדי כסף? / צילומים: shutterstock, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי
האם הגרמנים חוסכים יותר מדי כסף? / צילומים: shutterstock, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

ילדים שבידיהם קופות חיסכון או שקיות מטבעות נהרו אל ה"שפארקאסה", בנק החיסכון המקומי בעיר המרחצאות באדן באדן, כדי לקבל שיעור בהתנהגות פיננסית ראויה.

הפולחן הזה מתרחש ברחבי גרמניה בכל שנה מאז ש"מכון בנקי החיסכון הבינלאומי" השיק את "יום החיסכון העולמי" ב-1924 כדי לקדם אוריינות פיננסית בסיסית, החל מהכלל הראשון: "לעולם אל תוציא יותר משאתה מרוויח".

בימינו, החיסכון נתפס בגרמניה כמסורת וערך חיובי. זה נכון לצרכנים, שמכניסים כספים למזרנים ולחשבונות עובר ושב, למדינה, שמנהלת עודף תקצבי זה חמש שנים, ולחברות, שצוברות רווחים.

הבעיה היא שבעולם של שערי ריבית שליליים, אגירת מזומנים מותירה את משקי הבית הגרמנים עניים יותר בהשוואה לעמיתיהם הבינלאומיים, מפריעה לחברות הגרמניות להשקיע בעתיד שלהן ומרסנת צמיחה כלכלית ברחבי אירופה. ההון החציוני של משק בית הגרמני, 61 אלף אירו (67 אלף דולר), נמוך מזה של יוון, לפי נתוני הבנק המרכזי האירופי. מבין כל האירופים, לגרמנים יש הכי מעט בעלות על בתים, בין היתר מפני שהם רואים בנדל"ן סיכון.

אז למה הגרמניים חוסכים יותר, גם אחרי שנים של מדיניות של הבנק המרכזי האירופי (ECB), שמיועדת לצמצם את החיסכון ולעודד את הצריכה וההשקעה?

כמה כלכלנים סבורים שהחסכנות הגרמנית היא ענין שקל לשנות על ידי מדיניות, אך סביר יותר שמדובר על זהות שנבנתה לאור 300 שנות מהפכה, היפר-אינפלציה, מלחמות, תקופות מיתון ודיקטטורה.

המחויבות של גרמניה לחסכנות מחזיקה מעמד בזכות היציבות של בנקי החיסכון שלה, והעובדה שמעמד העובדים רואה בחסכנות ערך חיובי, אמרה סנדרה מאס, פרופסור להיסטוריה בינלאומית באוניברסיטת רוהר בבוכום.

בבאדן באדן, מכסימיליאן ולאסק בן ה-10 אמר שהוא חוסך את כל דמי הכיס שלו, 15 אירו בחודש. ילדים רבים לא היו בטוחים למה הם עושים את זה. "זה בשביל העתיד", אמרה מליסה קראפה בת ה-8.

ולדמר שניידר, שהגיע עם נכדו ונכדתו, סאבין ויוהן, אמר "שערי הריבית עולים ויורדים, אבל אנחנו ממשיכים לחסוך, גברים ונשים".

ה-ECB הוריד בספטמבר את הריביות שוב, למינוס 0.5%, במאמץ לעודד את הגרמנים ללוות כספים, לצרוך או להשקיע, ובכך לתמוך בצמיחה בכלכלה הגדולה ביותר באירופה, שמנהלת כעת פלירט עם מיתון.

אבל משקי הבית ממשיכים להחזיק בצד 11% מהכנסתם הפנויה לעומת 9.3% -2013 - מול 7% בארה"ב, לפי נתוני OECD.

לארס פלדן/ צילום:רויטרס
 לארס פלדן/ צילום:רויטרס

140 מיליארד אירו מתחת למזרנים

בשנה שעברה הוסיפו משקי הבת הגרמנים 108.7 מיליארד אירו לחשבונות הבנק שלהם, יותר מבכל שנה מאז שהאירו הושק, לפי מחקר של דויטשה בנק. פיקדונות המזומנים בבנקים, 2.5 טריליון אירו, הם 40% מהנכסים הפיננסיים של הגרמנים, לפי נתוני הבונדסבנק, הבנק המרכזי של גרמניה.

הפיקדונות הללו מרוויחים מעט מאוד תשואה, אם בכלל. בנקים רבים אפילו גובים מהלקוחות כסף עליהם. אבל 60% מהגרמנים אומרים שהם לא מתכוונים לשנות את הרגלי החיסכון שלהם, לפי סקר של התאחדות בנקי החיסכון. רבע מבין אלו ששינו את התנהגותם חוסכים עוד יותר.

ובעיקר, הגרמנים נמנעים מהנכסים שהשביחו ערך בסביבת הריבית האפסית או השלילית, כמו מניות ונדל"ן, שנחשבים מסוכנים מדי. רק עשירית ממשקי הבית מחזיקים מניות, ואילו ל-70% יש חשבונות חיסכון, לפי נתוני הבונדסבנק. עוד כ-140 מיליארד אירו טמונים במזרנים או בבית.

אדם בצפון מערב גרמניה איבד חצי מיליון אירו כאשר חבר שלו הדליק דוד חימום שהכסף היה מוסתר בו, לפי תביעה שהוגשה לבית משפט.

לארס פלד, ממועצת היועצים הכלכליים של ממשלת גרמניה, אומר שהתנהגות כזו הגיונית יותר מכפי שנדמה בגלל הזדקנות האוכלוסייה הגרמנית. כאשר דור הבייבי בום מתקרב לפרישה מהעבודה, הוא נמנע מהשקעות מסוכנות. יותר חיסכון, מפני שהריביות יורדות, יכול להיות הגיוני בהקשר הזה.

אנדראס ראדמאכר, הבעלים של מלון "דר קליינה פרינץ" בבאדן באדן, אמר שהוא ואשתו שוחחו לאחרונה על קניית מניות, אבל החליטו להימנע מכך שבגלל התנודות בשוק הזה. "אנשים רבים ממתינים לראות מה יקרה", הוא אמר.

ג'סיקה שרייבר, עוזרת משאבי אנוש בת 23, עובדת במשרה מלאה בחברת טכנולוגיית מידע בפרנקפורט ולומדת בסופי שבוע. היא מכניסה יותר מ-300 אירו בחודש לשלושה חשבונות חיסכון ואין לה חובות. "זה גם לביטחון וגם לקניות עתידיות", היא אמרה.

רשת בנקים שנוסדו במאה ה-18

במשך למעלה ממאה שנה, תרבות החיסכון נעזרה ברשת הצפופה של בנקי שפארקאסן, שנוסדו במאה ה-18. הבנקים הללו חויבו לקבל גם פיקדונות קטנטנים, כאשר הבנקים האחרים טיפלו אך ורק בעשירים. חלק מההיגיון היה לבנות שליטה על המעמדות הנמוכים, ולהרתיע אותם מהתקוממויות, אמר ההיסטוריון הכלכלי רוברט מוסקלה.

היום, הבנקים מנהלים הסברה בבתי ספר, נותנים חסות לאירועים מקומיים, מספקים תחבורה לקשישים ומפיקים רצועת קומיקס בעיתונים, Knax. הם אפילו מנהלים אוניברסיטה. ילדים רבים מקבלים את החשבון הראשון שלהם במתנה בגיל תשע.

"המשימה שלנו לא השתנתה: לקדם תחושת חסכונות בין אנשים", אמר הלמוט שלווייס, נשיא התאחדות בנקי החיסכון בגרמניה.

הבנקים הללו הם המתנגדים הגדולים ביותר למדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי האירופי, שלטענתם מרמה את ציבור החוסכים הגרמני עם הריבות השליליות שלה. "יש לנו מצב ריביות הרסני, והחוסכים הם המפסידים הגדולים", אמר לותר פולה, מנכ"ל בנק החיסכון בבאדן באדן.

גם המדינה ניצבת לצד ציבור החוסכים. אחרי עודף תקציבי בכל שנה מ-2014, הממשלה הפדרלית אמורה לחסל כליל את החוב הלאומי ב-20-30 השנים הבאות. מאחר שהמשקיעים משלמים למעשה למשה כדי ללוות ממנה, דרך אג"ח בריבית שלילית, ברלין צפויה לסיים גם את 2019 כשנה שישית של עודף תקציבי. למערכת הרווחה של המדינה יש יתרות של עשרות מיליארדי אירו, ויתרות הזהב של גרמניה הן השניות בגודלן בעולם אחרי ארה"ב.

"חלק גדול מקריירה המקצועית שלי היה מחוץ לגרמניה, ואני עדיין נדהם מהחשיבה השונה הזו בברלין ובגרמניה בכלל", אמר מרסל פרצשר, נשיא מכון המחקר הכלכלי DIW בברלין.

החוסכות הגדולות ביותר מבין החברות הגרמניות הן חברות התעשייה בגודל בינוני, עמוד השדרה של הכלכלה, שידועות כ"מיטלשטנד". החברות הללו העלו את יחס ההון העצמי שלהן לנכסים ביותר מחמש נקודות אחוז בעשור האחרון, אל מעל 30%, לפי ההתאחדות הגרמנית של העסקים הקטנים והבינוניים.

Trumpf GmbH + Co. KG, חברה בבעלות משפחתית באזור תעשייה לא בולט בדרום מערב גרמניה, היא אחת הספקיות הגדולות בעולם של מיכון, עם מכירות של 3.8 מיליארד אירו ב-2018. ל- Trumpf אין חובות ויש לה מאות מיליוני אירו בבנק. ובכל זאת, לאחרונה היא החלה לצמצם עלויות על רקע ירידה בהזמנות.

החברה החליטה שלא לבקש דירוג אשראי, שיפתח לה את הגישה לשוקי האג"ח, מפני ש"זה תהליך קשה ויקר מדי", אמר שטפן שמיט, סמנכ"ל הכספים. הוא חושב שסוכנויות הדירוג יגבו תעריף של עשרות אלפי אירו.

קרן המטבע הבינלאומית הזהירה ביולי שהחיסכון התאגידי הגבוה בגרמניה תורם לפערי ההכנסה מפני שרק לגרמנים מעטים יש מניות, והבעלות על העסקים ריכוזית מאוד.

מומחים רבים, ביניהם כלכלנים חדשים רבים, רואים בחיסכון מופרז מגמה מסוכנת. כאשר המסחר העולמי מצטנן, ביקוש מקומי הוא הדרך היחידה ליציאה מהאטה שפוגעת בכל אירופה.

גרמניה יכולה להשתמש בעודפי התקציב שלה כדי להגדיל הוצאה ציבורית ולעזור לאזן מחדש את הכלכלה האירופית, אמרה נשיאת הבנק המרכזי האירופי החדשה, כריסטין לגארד, באוקטובר.

במקום זאת, העודף השוטף במאזן התשלומים הגרמני, שמודד גם את החיסכון המוגזם במשק, יהיה הגדל ביותר בעולם זו השנה הרביעית ברציפות ב-2019, עם 276 מיליארד דולר - מעל יפן וסין, לפי מכון המחקר השמרני Ifo.

חיסכון לא מציע הגנה מפני זמנים קשים. פעמיים במאה שעברה - בשנות ה-20 ובשנות ה-40 - הגרמנים איבדו את מרבית חסכונותיהם, רק כדי לחזור לחסוך.

מבחינת מוסקלה, צבירת הון אינה המטרה. "זה אפילו לא עניין של הכנסה פרטית", הוא מסביר. "זה עניין של סגנון חיים, שבנוי סביב אתיקת העבודה הגרמנית - אתה בונה את עצמך בשתי ידיך".