בעלי חברה משפחתית? תתכוננו לשלם יותר ביטוח לאומי

לפני פחות מחודש פרסם המוסד לביטוח לאומי חוזר פנימי, ובו הסבר קצר כי לאחר בחינה החליט המוסד לחזור בו מאימוץ חוות-דעת משפטית (שלו עצמו) משנת 2014, אשר על פיה ניתן לייחס את הפטור הניתן ליחיד על הכנסותיו גם להכנסות המיוחסות ליחיד דרך "צינור" החברה המשפחתית. החוזר מסתיים בהנחיה, על פיה החל משנת המס 2018 לא יינתן הפטור האמור להכנסות חברה משפחתית. במילים פשוטות וברורות, אם המוסד לא יחזור בו מהחלטתו החדשה, המוסד לביטוח לאומי צפוי להוציא לבעלי המניות בחברות המשפחתיות חיובי ביטוח לאומי גם על הכנסות שאילו היו מופקות ישירות על ידי אותם יחידים הן היו פטורות ממס. כך, למשל, הכנסות שוק ההון שאינן חייבות בביטוח לאומי צפויות להתחייב בביטוח לאומי, רק בשל העובדה כי הן מיוחסות לנישום היחיד באמצעות חברה משפחתית שבבעלותו.

סעיף 64א' לפקודת מס הכנסה מעניק לבעלי מניות שהם בני משפחה אחת את האפשרות לנהל את עסקיהם במסגרת של "חברה משפחתית". "חברה משפחתית" זו מתנהלת מיסויית במשטר מס של "השקפה", תוך ייחוס ההכנסה החייבת שלה לבעל המניות שהינו בבחינת הנישום המייצג של אותה חברה. כוונת המחוקק הייתה לאפשר לאותה משפחה ליהנות מיתרונות ההתאגדות כחברה מבחינת דיני התאגידים, תוך הימנעות ממשטר המס הדו שלבי של חברה ויחיד. הסדר השקפה דומה במהותו נקבע בפקודת מס הכנסה גם לגבי חברה שהינה בבחינת "חברת בית".

מבחינת הביטוח הלאומי, עד לשנת 2007 חויבה הכנסת החברה המשפחתית וחברת הבית בביטוח לאומי במועד החלוקה בפועל של אותה הכנסה כדיבידנד. בשנת 2008 התקבל תיקון בחוק הביטוח הלאומי, על פיו הכנסתה החייבת של החברה המשפחתית וחברת הבית תיחשב כאילו חולקה בתום אותה שנת מס לבעלי המניות, וזאת בהתאם לזכאותם היחסית ברווחי החברה (מנגנון ייחוס יחסי להבדיל מייחוס הכנסה לנישום המייצג נועד למנוע מהנישום המייצג לנצל את תקירות הביטוח הלאומי). תכליתו של תיקון זה הייתה ליצור אחידות בין מועד החיוב במס הכנסה לבין מועד החיוב בביטוח לאומי.

בשל אי הבהירות שנוצרה בעקבות תיקון זה, אימץ המוסד לביטוח לאומי חוות-דעת משפטית, על פיה ניתן לייחס את הפטור הניתן ליחיד על הכנסותיו גם להכנסות חברה משפחתית. לשון אחר, המוסד הכיר בכך שאין זה הגיוני להטיל חיוב בביטוח לאומי על הכנסות שמעיקרן אינן חייבות בביטוח לאומי, אך ורק משום שיוחסו לנישום היחיד באמצעות "הצינור" של חברה משפחתית. עוד יוסבר כי תכלית התיקון שנתקבל בשנת 2008 לא הייתה הטלת מס נוסף, כי אם האחדה בעיתוי תשלום מס ההכנסה והביטוח הלאומי.

כאמור, בימים אלה, בעקבות התדיינויות בבתי המשפט, החליט הביטוח הלאומי לחזור בו מחוות-דעתו, ולחייב במחי יד בדמי ביטוח לאומי גם את הכנסות החברה המשפחתית שאינן חייבות בביטוח לאומי, כגון: רווחי הון, ריבית ודיבידנד. אין צורך להסביר כי מהלך זה עומד בניגוד מוחלט למהותה של החברה המשפחתית וחברת הבית וכן להיגיון שבחוק הביטוח הלאומי. חמור לא פחות הוא אופן קבלת ההחלטות על ידי המוסד לביטוח לאומי. חברות משפחתיות וחברות בית הן תאגידים נפוצים במשק הישראלי. הייתכן כי בשל החלטת יועץ משפטי כזה או אחר ישתנה דין המס באופן כה קיצוני? הזאת הוודאות לה זכאי ציבור הנישומים בישראל? דומה כי התשובה לשאלות אלה ברורה ומיותרת כאחת. 

הכותבים הם שותפים באשכול המסים של פירמת ראיית החשבון והייעוץ העסקי BDO זיו-האפט